קריירה נשית בצה"ל: הנדסת רובוטים וריגול ברשת
מהנדסת רובוטים שמתכננת את לוחמת העתיד, מפקדת חמ"ל סייבר שמאתרת התקפות על מחשבי צה"ל וקצינת קשר גדודית שהתרגלה לשהות עם לוחמים בשטח. נשים שבחרו במסלול צבאי מספרות איך זה לפתח קריירה קצת פחות שגרתית
נשים מהוות כיום כשליש מכוח האדם בצה"ל כאשר למעלה מ-90% מהתפקידים פתוחים בפניהם. עם זאת, שיעור הנשים במערך התפקידים הטכניים והטכנולוגיים עדין נמוך. שוחחנו עם 3 נשים שבחרו במסלול טכנולוגי בצבא ושמענו עם אילו אתגרים הן מתמודדות.
רוצים להישאר מעודכנים? עשו לייק לפייסבוק של ynet
עם הלוחמים בשטח
סרן שירן לוי (24) היא מ"פ הפעלה מבצעית בגדוד צמרת של אגף התקשוב. לצה"ל היא התגייסה בשנת 2007 והחלה כמפקדת טירונים בבסיס ההכשרות של חיל התקשוב. בהמשך יצאה לקצונה בחיל, לאחריה השתבצה כקצינת קשר גדודית. "מדובר בהכשרה קרבית, פיזית ומקצועית, במטרה לשמש כקצין בגדוד חי"ר או בשיריון", היא מסבירה.
לוי היתה אחראית לתפעול מערכות הקשר בגדוד, תפקיד שכלל יציאה לפעילויות בשגרה עם הלוחמים בשטח, הקפצות בלילות, מארבים של שעות ופגישות מועטות עם הבית, מינימום אחת לשבועיים. לא אחת הפתיעה את הסובבים. "כולם היו מופתעים לראות שאני עושה את מה שהם עושים", היא מעידה. "ברור שיש קושי פיזי, אבל בסוף אין כזה דבר 'אני לא יכולה'. השתתפתי בלא מעט אימונים וראיתי שאני מסוגלת".
התפקיד נפתח לנשים כבר לפני כ-10 שנים אולם רק בשנים האחרונות החלו לראות בו שיעור יותר גדול של נשים. לדבריה, חיילות רבות אינן מודעות לתפקידים הפרוסים בפניהם, בדגש על המערך הטכנולוגי. "אני חשובת שאני נותנת דוגמה אישית לבנות אחרות שרוצות לתת מעצמן יותר משנתיים", היא אומרת. "היום כשחיילת שלי מגיעה ורוצה להיות בשטח - אני הראשונה שתדחף אותה".
כיום, כשהיא משרתת בבסיס פתוח, היא מעידה על געגועים לשטח. לדבריה, התפקיד אפשר לה להגשים את השאיפות עימן התגייסה "רציתי להיות לוחמת והבנתי שהמסלול הזה יאפשר לי להתברג לתפקיד הכי קרבי שאפשר", היא מספרת. "ידעתי שאשרת 3 שנים, כמו גברים. בינתיים עברו 6 ואני מתגאה מאוד במה שאני עושה".
עם זאת היא מודה כי יש מחיר, כמו ויתור על שאיפות אחרות שהיו לה ללמוד משפטים, או השעות הרבות שהיא נדרשת להשקיע ושאף עלו לה בעבר בפרידה מבן זוג. "ברור שיש הקרבה", היא מעידה. "זה לא מובן מאליו שהחברות שלי מהבית מתעסקות בדברים רגילים כמו עבודה או בילויים, ואני נמצאת ביום שישי בערב על מדים בכוננות, אבל גם אם זה גורם התמרמרות לפעמים, אני אומרת לעצמי שזה מה שבחרתי ורציתי".
גם הסביבה לא תמיד מצליחה לגלות הבנה. "יש אנשים שאומרים למה את צריכה את זה תעזבי אותך תמצאי בן זוג תתחילי להתמסד. אין ספק שבחברה זה עדין לא כל כך מקובל לא אבל לא תמיד צריך לעשות מה שמקובל", היא אומרת. "יש גם הרמות גבה, מה איך צוצוקית כזו שומרת עלינו בלילה? אבל זה בסדר, אני לא נכנסת לזה יותר מדי ומחייכת. אם בן יכול אז בת יכולה, ואפילו יותר. אני עדה לכך".
לוי מציינת שגם את המשך הקריירה שלה היא רואה בצבא. "אני חושבת שאנחנו כאן כדי להגן על המדינה. מבחינתי זה לא משנה אם זכר או נקבה, כל אחד צריך לתת ולהקריב מעצמו כמה שהוא יכול", היא אומרת. "אני יודעת שזה קשה כי בסוף צריך להקים משפחה וילדים, ולא כל גבר מוכן שאשתו תתרוצץ בשטח עם לוחמים. מצד שני יש בזה סיפוק שאי אפשר להסביר, להוכיח שאת יכולה ולנפץ המון סטיגמות".
צבא העתיד
סרן אירה לוין (27), מהנדסת רובוטים בחטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה, עומדת בראש צוות שאחראי לפיתוח רובוטים המופעלים על ידי החיילים בשטח. בפועל, התפקיד כולל ליווי ופיקוח על פרויקטים מול חברות אזרחיות. "אנחנו מקבלים דרישות מבצעיות מהשטח, מגדירים אותן מבחינה טכנית-הנדסית ומוציאים פרויקט לחברה בתעשייה הביטחונית כמו תע"ש או רפא"ל".
מלבד רובוטים לסילוק פצצות, ביחידה מפתחים גם רובוטים משוכללים כמו ה"אייבול" - כדור קטן שנושא מצלמות ומשדר תמונות באיכות גבוהה, המשמש לאיסוף מודיעין ואיתור איומים, וכן כלי רכב בלתי מאוישים שמשמשים לסיורים על הגדרות או במנהרות.
ההיכרות הראשונה של אירה עם תחום הרובוטיקה החלה כבר בתיכון בו למדה במגמת טכנולוגיה, והמשיכה בלימודי תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון. בגיל 23 התגייסה לצבא והחלה בקורס קצינים בחיל החימוש, שלווה בלא מעט התעסקות עם טנקים וגריז ולאחריו הגיעה ליחידה שהיא משרתת בה כיום.
"קודם לכן, לא חשבתי שיש רובוטיקה בצה"ל", היא מודה. "בסוף הגעתי למדור שמתעסק בדיוק בזה. אנחנו נחשפים לטכנולוגיות חדשניות ופוגשים חברות מחו"ל שמתעניינות בניסיון שלנו. גם אנחנו כל הזמן מחפשים מוצרים של חברות אחרות, מנסים אותם ומוסרים המלצות טכניות. רבים מסתמכים על הניסיון שלנו".
אירה מעידה כי היא רגילה להיות אחת מבין נשים בודדות בסביבתה כבר מהתיכון. עם זאת מצב זה אינו מפריע לה לדבריה. "אני לא מרגישה יחס אחר", היא מעידה. "כל חיי זה היה ככה, בתואר היינו 5 בנות על 120 בנים וגם בתפקידים כיום זה ככה. בענף יש 30 אנשים, מתוכם 2 בנות. אולי זה בגלל שזה לא תחום שזוכה לחשיפה. בכלל, פחות תלמידים נכנסים לתחום הטכנולוגי"
בעתיד המטרה לדבריה, היא להחליף את מירב הפעולות האפשריות שמבצעים החיילים – ברובוטים. עם זאת היום שבו נראה צבא שלם של רובוטים, עדין רחוק. "זה הכיוון. אנחנו מתקדמים לכך שרובוטים יפעלו בצורה עצמאית, אבל זה לא יקרה בזמן הקרוב כפי שרואים בסרטים".
"דעות קדומות ולא מוצדקות"
רס"ן ל' (30) משמשת כמפקדת חמ"ל סייבר של אגף התקשוב, אחת מהזירות החדשות והחמות בשטח. מדובר ביחידה חדשה יחסית, שמרכזת את האיתור והניטור של ההתקפות על מחשבי צה"ל. "אנחנו מטפלים באירועי הגנה ויודעים לזהות התנהגויות חריגות ומשונות במרחב הסייבר, כלומר האם התנהגות מסוימת במחשב יוצאת דופן", היא מסבירה.
את דרכה בצה"ל החלה ל' בקורס מפעילי מחשב (מנהל רשת) בחיל, לאחריו שובצה באחת בגדוד קשר של אחת מיחידות פיקוד מרכז. בהמשך יצאה לקצונה ולהשלמה טכנולוגית בבה"ד 7, שובצה כקצינת מחשב במתקן אדם, ומאוחר יותר למדה לתואר במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב.
לתפקידה הנוכחי הגיעה לפני כשנה, בסבב תפקידים. "לא עניין לחזור לעולם ההפעלה", היא מספרת. "התקרבתי יותר לתחום התוכנה וזה היה אחד התפקידים בסל. הוא נשמע מאוד מעניין כי זה תחום חדש יחסית שאנחנו מעצבים ומגדירים בתקופה הקרובה".
ל', שסיימה את התיכון עם 5 יחידות בבגרות במחשבים, מעידה שמחשבים היו תחביב מרכזי שלה כבר בצעירותה. לדבריה, שיעור הגברים והנשים היה מאוזן למדי במסלול שעשתה, הן באקדמיה והן בצבא, ואף מדגימה כי במדור שלה יש יותר נשים מאשר גברים.
עם זאת היא מציינת כי חל שינוי בתחום. "פעם היו יותר גברים בתחום, אבל זו מגמה שהשתנתה, היא אומרת. "בשנים האחרונות רואים יותר בנות בתחום, בכיתות, בקורסים צבאיים ובתפקידים שהיו בעבר נחלתם של בנים ונפתחו". יש דעות קדומות ולא מוצדקות, כי בשורה התחתונה הכל מקצועיות. צריך להבין את התמונה ולדעת לתרגם לפעולה בשטח".
