מה כל כך רע בלצאת עם גרוש פלוס ילד?

"שאני אצא עם גרוש עם ילדים?! אני לא עד כדי כך נואשת!", מזדעקת מאיה (השם בדוי) ולא מסתירה את העובדה שהפעם ממש עצבנתי אותה. אנחנו עוברות ביחד על הפניות שהיא קבלה באחד מאתרי ההיכרויות ואני נעצרת על גבר שנראה מעולה, כתב על עצמו ברהיטות, ומצבו המשפחתי - גרוש פלוס.

עוד בנושא:

עשרה כללים לגרוש הטרי שמחפש אהבה

גבר, גרושה פלוס היא לא מינוס

מה יש לרווק לחפש אצל גרושה עם ילדים?

עוד בנושא דייטינג בפייסבוק של ערוץ יחסים

"את מעליבה אותי", היא שוצפת לעברי. כן, זה קורה בתהליך אימון שבו אני "מותחת את הגבול" עם מאומן או מאומנת, ומנסה להבין מניין נובעות ההתנגדויות שלהם. אין לכם מושג כמה פעמים ההתנגדות הנחרצת הזו להתחיל פרק א' עם מישהו/י שעבורו מדובר בפרק ב' - עולה בחדר. אני לא מיתממת. ברור שזה מורכב, מאתגר וצופן קשיים, אבל, רגע, יש גם יתרונות בסרט רב המשתתפים הזה.

להפוך את החיסרון ליתרון

כל מי שקורא שורות אלו ומתהדר בתואר רווק או רווקה יודע עד כמה קשה הדרך למציאת אהבה בימים טרופים אלו. ככל שאנחנו מתבגרים, כך אנו נהיים בררניים יותר, סוחבים איתנו ארסנל של "פציעות" ממשחקים קודמים והפסדים כואבים.

הפחד מפגיעה הופך לחברינו הטוב, גם אם הוא מוסתר אי שם עמוק בתחתית תודעתנו, ונדמה כי יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח. אז מה הפלא שיצירת זוגיות הופכת לאתגר?

על כן, כשאני פוגשת מישהו או מישהי המעידים מעומק ליבם על הרצון העז בזוגיות/אהבה/משפחה, מפתיעה אותי ההתנגדות הגורפת לגרושים פלוס, המלווה לרוב במשפט: "מה אני צריכה להכניס ראש בריא למיטה חולה?!".

חברים, עליכם להבין שלא תמיד מדובר במיטה חולה, ולעיתים דווקא אנשים שסיימו פרק א', עברו דבר או שניים במערכת נישואים – טעו, כאבו, למדו וגדלו – יכולים להיות פרטנרים מדהימים, מלאי ניסיון ותובנות. ויותר מזה, דווקא קיום משוואה מרובת פרמטרים (ילדים) מחברת למשהו עמוק יותר בפרק זמן קצר יותר – מדובר בהתאהבות לא רק בגבר או האישה עימם אתם יוצאים, אלא בעוד בני אנוש ששובים לכם את הלב.

מאיה לא משתכנעת ושוטחת בפני את כל טיעוני הנגד: "לעולם לא אוכל להיות במקום הראשון, תמיד יהיה איזה ילד מתוק שאינו נושא את המטען הגנטי שלי, שנמצא בליבו של הגבר שלי לפני"; "הצרכים שלו לנצח יהיו חשובים משלי ויותר מזה, אותו זאטוט יזכיר לי באופן תדיר את האקסית. זה כמו לחיות עם תזכורת קבועה שאומרת 'הוא כבר אהב בטירוף מישהי אחרת, וזו לא היית את'".

מאיה ממשיכה באותה הנשימה למנות חסרונות: "בשל הסדרי הראייה, עבור גרוש כל נסיעה ספונטנית לחופשה הופכת למעשה מורכב וסבוך. חוץ מזה שאני בספק אם יהיה לו בכלל כסף, הרי הכל ילך על מזונות, שלא לדבר על הגירושים הכואבים שבטח חווה".

דרכים רבות לאהבה

אחרי שמאיה מסיימת את המנפיסט שלה, היא משתתקת. "מצד שני", היא אומרת ומפתיעה אפילו את עצמה, "זה באמת אדם שלמד כבר דבר או שניים על מערכות יחסים, לא כמו הרווקים המזדקנים של תל אביב שפעם אחרונה שחוו קשר הייתה אי שם בשנות התשעים".

"ואני מודה", היא מוסיפה, "יש משהו כל כך סקסי בגבר שהוא כבר אבא – הדאגה, ההורות, האחריות, הלב הזה שהתרחב לו והצליח לראות את העולם דרך עיני ילד סקרן".

אני מחייכת. מניסיוני, שום דבר בחיים אינו שחור/לבן. לכל סיטואציה יש את היתרונות ואת החסרונות שלה. אין לי אג'נדה על מה עדיף, נכון יותר או כדאי, פרט לעובדה שאף פעם אי אפשר לדעת באיזו דרך תגיע האהבה.

מי יהיה האחד שיוכל להיות החבר הכי טוב, המאהב המופלא, זה שאפשר לרוץ איתו למרחקים. ברגע שכל האופציות פתוחות, הסיכויים גדלים משמעותית – אז למה לא להיות פתוחים?!

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק  

הכותבת היא מאמנת לזוגיות מבית "נקודותיים-מרכז לתהליכי זוגיות" - המשמשת כחלק מצוות מומחיJexperts מבית JDate