צילום: ראובן שוורץ
אכלו לי, שתו לי / מליניאק ברביעי
כל ניסיון להפוך את הכדורסל הישראלי לתחרות הוגנת הופך למזימה שנועדה לחסל את מכבי ת"א. משחק אחד הם צריכים לנצח בשביל להיות אלופים בפעם ה-189 - ואז מפסידים ומייללים. ומי אשם? השיטה

בכל גנון תמצאו ילד שמשתלט על כל הצעצועים. לא נותן לאף אחד לגעת בהם. הוא נאחז בכל קוביית לגו, וכשאין לו מספיק ידיים, הוא נשכב על כל הצעצועים וצורח. כשהגננת מנסה לשכנע אותו לוותר, הילד נכנס להיסטריה. האף נוזל, העיניים דומעות. הכל שלי!

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

כשהילד גדל, אבא קונה לו כדור. הוא השחקן הכי גרוע בשכונה, אבל חסר לחברים שלא יבחרו אותו ראשון. אם לא ימסרו לו, "הילד עם הכדור" פשוט ייקח אותו וילך הביתה. אפשר להוציא את הילד מהגן, אי אפשר להוציא את הגן מהילד. הוא בעל קבוצת כדורסל, אבל שמישהו ינסה לקחת לו גביע או צלחת. הוא כבר יראה לו. כל ניסיון להפוך את הכדורסל הישראלי לתחרות הוגנת הוא מזימה לחיסול מכבי ת"א. כאילו שיש דרך לאזן קצת בין קבוצה שתקציבה 20 מיליון דולר לקבוצות שתקציבן מיליון וחצי, בלי להחליש את החזקים.

 

סטילס: אורן אהורני, וידאו: one

צפו במכבי חיפה מנצחת את מכבי ת"א וזוכה באליפות היסטורית

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מכבי ת"א אספה במשך שנים כל שחקן שהראה ניצוץ כישרון, רק שלא ישחק אצל היריבות. הכפילו ושילשו להם את השכר, וזה בסדר. היום נגמרו הכישרונות וגם אזלו היריבות. הפור של מכבי עדיין אדיר, אבל גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגיר. בלי לגרוע מההישג של חיפה, בכל פעם שמכבי ת"א מאבדת תואר זה מחדל אדיר שלה.

 

אבל כשזה קורה, הילד שלא מוכן לוותר על שום צעצוע יוצא החוצה. האף מתחיל לנזול, העיניים מתמלאות דמעות, היללות קורעות לב: לקחו לי צעצוע. השתתפות ביורוליג מובטחת רק למכבי ת"א, האוהדים ימשיכו לקנות מינויים. חסויות, זכויות שידור – הכל מובטח לדורי דורות. משחקי ההכרעה יחזרו לנוקיה, חיפה לא תגיע ליורוליג גם בעוד 20 שנה. אגב, הספונסר של חיפה הוא בז"ן – חברה בשליטת דייויד פדרמן.

 

לקחו להם צעצוע. שמעון מזרחי ודייויד פדרמן (צילום: ראובן שוורץ)
לקחו להם צעצוע. שמעון מזרחי ודייויד פדרמן (צילום: ראובן שוורץ)

 

ופיינל־פור היורוליג זה בסדר?

אובדן אליפות במכבי ת"א לא יעבור ככה סתם. חייבים לעשות משהו ומיד! גור שלף הביתה. האפסנאי ניצל הפעם מסבב ההדחות. הפעם טעו ולא הספיקו להכין את מסיבת העיתונאים שנראית כמו קלטת מהשבי, שבה נראה הקורבן מברך את שוביו על השנים היפות ועל הפרידה שהגיעו אליה בהסכמה. 30 אליפויות במשחקים שהתקיימו במגרש הביתי ביד־אליהו היו צודקות. כשחולון סיימה ראשונה ושיחקה את משחק האליפות בנוקיה, זה היה הוגן. אבל משחק אליפות אחד בחיפה הוא עוול. הפיינל־פור נועד רק לגזול תארים ממכבי ת"א, אבל כשמכבי זוכה בפיינל־פור של היורוליג זה נפלא.

 

 

תקשיבו טוב לשמעון מזרחי, ותבינו מה צפוי בהמשך. הפיינל־פור, משחק אחד, שני משחקי בית־חוץ – שום דבר לא ספורטיבי (אני מסכים לגמרי). סדרה זה ספורטיבי, אבל הטוב מ־3 עדיין לא מבטיח אליפות למכבי, אז מזרחי כבר מרמז על חוסר הספורטיביות הבא, למקרה שקבוצת ה־20 מיליון תתפוס שני משחקים חלשים: ב־NBA, הוא רומז לנו, משחקים בשיטת הטוב מ־7.

 

צילום: אביעד נלביצקי

צפו בירוקים חוגגים עד השעות הקטנות של הלילה

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

לא מזמן נערכו בחירות באיראן. הסיכוי שמועמד שלא מזוהה עם האייתוללות ינצח, היה קטן. בואו להצביע, ביקש חמינאי מהבוחרים, נראה לעולם

 כאילו יש פה בחירות. אחד מהאייתוללות יתחפש למתון, יגיד שהפרסים מצטערים על הבלגן שעשו עד היום, שתהיה לפחות מראית עין של דמוקרטיה.

 

לקחת אליפות ישראל זה מרגש. 10 אליפויות זה מדהים. 20 אליפויות רצופות זה כבר מגוחך. 30 אליפויות רצופות זו קריקטורה. שיחקת נגד עצמך וניצחת, מה אתה חוגג? רוצים לשמוח, שישמחו, לפחות למראית עין צריך לתת לפעמים למישהו אחר שיאכל איזה גרגיר, שהליגה שלנו לא תיראה כמו בחירות במדינת עולם שלישי.

 

זעקת הקוזק הנגזל חלחלה גם לאליהו (צילום: ראובן שוורץ)
זעקת הקוזק הנגזל חלחלה גם לאליהו (צילום: ראובן שוורץ)

 

הרצינות שבה האנשים האלה לוקחים את עצמם מגוחכת. במקום שהליגה שלנו תיראה כאילו יש פה תחרות, מכבי רצים פעמיים 0:3, מגיעים לגמר מול קבוצה ששלושה ימים קודם לכן סיימה סדרה נגד אילת על הברכיים ותקציבה שליש ממכבי במקרה הטוב (בחיפה קשה לחשב תקציב), ובמקום לגלות קצת נדיבות שנתת לעוד מישהו יום וחצי של שמחה – אתה מתחיל להשתולל כמו הילד שלקחו לו את הצעצוע: אמא, תגידי להם! זה שלי!

 

 

הגיע הזמן לרגולציה אמיתית

הבעיה שזעקת הקוזק הנגזל מחלחלת מדור לדור. מאב לבן. משמעון לליאור. אליהו תרם העונה מעט מאוד, ושדד כל חודש מאות אלפי שקלים עם טרנינג. את הרבע האחרון ראה מהספסל. ולמי היו לו טענות, לבלאט? לא. לדונטה סמית' שלא נתן לו לנשום? מה פתאום. גם לא לשופטים. השיטה אשמה!

 

שכונה. ניקולה וויצ'יץ' (צילום: עוז מועלם)
שכונה. ניקולה וויצ'יץ' (צילום: עוז מועלם)

 

בעולם האמיתי יש רגולציה. בכדורסל זה אחרת. ממלא מקום יו"ר האיגוד (הזמני) הוא יו"ר מכבי ת"א. יו"ר מינהלת הליגה הוא אוהד שרוף של מכבי ת"א, ושומר יפה על האינטרסים של המועדון. כל השחקנים הישראלים הבכירים במכבי. הכסף הגדול אצלם. אם ירגיזו אותם הם ילכו לשחק בליגה היוגוסלבית. כל המשחקים המכריעים חוץ מבודדים היו בנוקיה. משחק אחד הם צריכים לנצח בשביל להיות אלופים בפעם ה־189, מפסידים ומייללים. ומי אשם? השיטה.

 

גם אחרי הטור הזה אקבל עשרות מיילים מאיימים.
יא שונא מכבי. אני רגיל. מילא טוקבקיסטים, את האוהדים לא מעניינים הגינות וספורטיביות. מצידם שמכבי ת"א תיקח עוד 100 אליפויות רצופות בלי תחרות. אבל קראתי השבוע את שמלוק אומר, "בטח מליניאק חוגג את הפסד האליפות שלנו". שיהיה בריא, שמלוק. הייתי משחק אצלו רמי בשבתות בפקיעין 14. אין הרבה אנשים עם כל כך הרבה זכויות שירקו להם בפרצוף כמו שעשו לשמלוק – והוא ממשיך לשמור למכבי אמונים. הוא אוהד אמיתי ואני אוהב אותו. כשאנחנו נפגשים אנחנו מתחבקים. הוא באמת מאמין שאליפות מספר 189 של מכבי טובה לכדורסל. נשאר ילד, לא מוכן לוותר על שום צעצוע. למה הוא לא מגיע למשחקים בימי חמישי, בגללי?

 

ועוד שאלה, שמלוק: ניקולה וויצ'יץ', אדם מדהים, הולך להיות המחליף של המחליף שלך ולאמן את הגבוהים. מה היית אומר אם המנהל של הפועל עכו היה גם מאמן השוערים? שכונה, הא?

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה אכלו לי, שתו לי / מליניאק ברביעי
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טורים אישיים
    צילום: טל שחר
    שמעון מזרחי
    צילום: טל שחר
    אוטומוטור
    ynet ספיישל
    kick.co.il
    רכילות ספורט
    הטורים של עמיר פלג
    ביטוח
    kick