נתניהו: נגדיל את כמויות הגז למשק הישראלי

"החלטנו להגדיל את כמויות הגז למשק הישראלי באופן שיבטיח את צורכי המשק לפחות ל-25 השנים הקרובות", כך הודיע אחר הצהריים (ד') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסיבת עיתונאים. עקב הגדלת המכסה שתישמר לשימוש המשק, תקטן כמות הגז שיוכלו חברות הקידוח לייצא ולמכור למדינות אחרות.

• מפגינים נגד יצוא הגז חסמו את דרך נמיר בת"א
• פישר: "רווחי הגז ישמשו כ'כרית ביטחון' למשק"
• לייצא את רוב הגז של ישראל? בכייה לדורות. דעה
  

ראש הממשלה והשרים קיבלו החלטה להגדיל את כמות הגז שתישמר למשק הישראלי מ-450 מיליארד מטר מעוקב שעליהם המליצה ועדת צמח ל-540 מיליארד מטר מעוקב. עם זאת, מהמכסה של 540 מיליארד מטר מעוקב יוכלו ראש הממשלה ושר האנרגיה לאשר מכירת גז לירדן.

ראש הממשלה נתניהו מודיע על החלטתו: 

כמות הגז שתותר ליצוא תנוע בין 260 מיליארד מטר מעוקב (על פי הערכת הכמות השמרנית של ועדת צמח) ל-360 מיליארד מטר מעוקב (על פי הערכת כמות אופטימית יותר). על פי הערכת הכמות האופטימית, 60% מהגז יישמר לצורכי המשק הישראלי ו-40% יימכר לחו"ל. ועדת צמח המליצה לייצא כ-50% על פי הערכת הכמות האופטימית.

לדברי נתניהו, "נדרשנו לאזן בין הצורך בגז טבעי לייצור חשמל לבין הרצון לממש את הגז לכסף. תוך 20 שנה נקבל 60 מיליארד דולר מתמלוגים על הייצוא. מדובר בהרבה כסף. יש משמעות לקידום הנושא בתוך זמן קצר. אנחנו לא רוצים להתמהמה עם ההחלטה ושהגז יישאר מתחת למים. אנחנו רוצים להתחיל לייצא גז ולהקל את הנטל הכלכלי.

"אנחנו צריכים מנועי צמיחה. יש כמה מנועים כאלה שכבר התחלנו לטפל בהם כמו הרפורמה בנמלים, פתיחת השוק הסיני אבל פיתוח הגז במרץ ותנופה זה עוד דבר שייתן את בשורת הצמיחה והקידמה למדינת ישראל".

"נגדיל את כמויות הגז למשק הישראלי", בנימין נתניהו(צילום: גיל יוחנן)

שר האנרגיה והמים, סילבן שלום, אמר במסיבת העיתונאים: "החלטנו להגדיל את מספר השנים של ביטחון אנרגטי מ-25 שנה שקבעה הוועדה ל-30 שנה. גם העובדה שהיו שני קידוחים 'יבשים' לאחרונה ('שרה' ו'מירה') עודדו אותנו לתת אופק שימוש רחב יותר לתעשייה הישראלית.

"החיסכון למשק האנרגיה כבר עכשיו עומד על מיליארד שקל לחודש, ויגדל ל-2-3 מיליארד בשנים הקרובות. הגדלת המכסה למשק הישראלי יאפשר למפעלים הישראלים להתמודד טוב יותר עם מפעלים בחו"ל. אנחנו גם מוזילים את יוקר המחיה כי אנחנו מאפשרים להוזיל את תעריפי החשמל, המים הגז וכל המוצרים של החברות הישראליות. החברות גם ירוויחו יותר ולכן ישלמו יותר מסים".

התנגדות ציבורית עזה

שר האוצר יאיר לפיד: ״היום זה היום שבו יש לנו מזל. הגז הוא לא פחות מנס שקרה למדינת ישראל. זה לא אומר שנוכל להפסיק להיות חדשניים ויצירתיים כדי להניע את המשק קדימה ולהמשיך ולהשתנות כל הזמן בהתאם למציאות סביבה. ההחלטה לייצא גז טובה לכלכלה הישראלית ותייצר למשק 60 מיליארד דולר שיושקעו בחינוך, בבריאות, ברווחה ובהורדת יוקר המחיה, למען אזרחי מדינת ישראל״.

החלטתם של ראש הממשלה, השרים ונגיד בנק ישראל, התקבלה לאחר חודשים רבים של התלבטויות ולחצים שהופעלו מכיוונים שונים, על רקע המלצות ועדת צמח שמונתה לבדוק את הסוגייה. באוגוסט האחרון פורסמו מסקנותיה של ועדת צמח, שמונתה לבדוק את הסוגיה. חברי הוועדה העריכו כי לישראל יש גז בכמות של 800 מיליארד מטר מעוקב והמליצו לשמור למשק הישראלי 450 מיליארד מתוכם.

לפני כחודשיים הגיע לישראל מנכ"ל חברת נובל אנרג'י, הבולטת שבין חברות הקידוח, ונפגש עם ראש הממשלה ושר האנרגיה במטרה לשכנעם להתיר כמה שיותר גז ליצוא. מנגד, בחודשיים האחרונים פעלה תנועת מחאה בישראל ששמה לעצמה למטרה לשכנע את הממשלה להגדיל את כמות הגז שתישמר לצורכי המשק הישראלי, מעבר ל-50 מיליארד מטר מעוקב שעליהם המליצה הוועדה.

הגז הטבעי שנתגלה במאגרים שמול חופי ישראל מהווה מקור זול ונקי לייצור חשמל. ככל שהמשק הישראלי יעשה שימוש נרחב יותר בגז טבעי, כך יקטן הנזק הסביבתי כתוצאה מייצור חשמל, ויקטנו עלויות החשמל בישראל. עם זאת, כמות הגז במאגרים שנתגלו בים התיכון גדולה בשיעור ניכר מכמות הגז שצורך המשק הישראלי לבדו, ויעברו עוד עשרות שנים לפני שייעשה שימוש בכולה.

מנגד, קיים ביקוש בעולם לגז טבעי וממכירתו יכולה המדינה להרוויח תמלוגים נאים. על כן, התעורר הויכוח כמה גז יש לייצא וכמה להזרים לתחנות הכוח בישראל. חברי ועדת צמח, שמונו לבחון את הסוגיה, חישבו כי לישראל יש לכל הפחות 800 מיליארד מטר מעוקב של גז, כאשר לציבור הישראלי מספיקה כמות של כ-20 מיליארד מטר מעוקב לשנה.

עוד טענו בוועדה, כי אם תורה הממשלה לחברות הקידוח לשמור יותר מדי גז לציבור הישראלי, אזי ייקח לחברות שנים רבות למכור את כל הגז שהתגלה, וקצב מימוש הרווחים שלהן יהיה איטי. מכיוון שחברות הקידוח נוטלות הלוואות מגופים פיננסיים בינלאומיים כדי לממן את הקידוח, נוצר חשש כי קצב מימוש איטי מדי יגדיל את עלויות המימון עד כדי כך שהחברות לא ינצלו חלק מהמאגרים והגז יישאר בים.

למרות זאת, החליטה הוועדה להמליץ לממשלה לשמור כמות נכבדת של 450 מיליארד מטר מעוקב, המספיקה ליותר מ-20 שנות צריכה. אך המלצות אלו נתקלו בהתנגדות ציבורית רבה. את ההתנגדות הוביל בתחילה המשרד להגנת הסביבה, שטען כי חברי הועדה עשו הערכת חסר של צורכי המשק הישראלי מכיוון שלא הביאו בחשבון את האפשרות להפעיל כלי רכב בגז, ולהגדיל את כושר הייצור בגז של תחנות הכוח.

בהמשך, הצטרפה קואליציה של ארגונים חברתיים למאבק, ושם טענו בין היתר, כי בוצעה הערכה אופטימית מדי של כמות הגז שיש לישראל, על מנת לאפשר לחברות הקידוח לייצא כמה שיותר. חברות הקידוח, מצידן, המשיכו להפעיל לחץ על הממשלה לאמץ את המסקנות כלשונן.

לא רק ייצור חשמל נקי

כעת, לאחר דיונים רבים בחודשיים האחרונים, התקבלה ההחלטה להגדיל את כמות הגז שתוזרם לארץ ולהקטין את כמות הגז שתימכר לחו"ל. משמעות ההחלטה היא שמדינת ישראל תוכל לעשות שימוש נוסף בגז הטבעי מעבר לייצור חשמל, כמו הפקת תוצרי לוואי, והנזלה של גז טבעי לשימוש בכלי רכב ובתחבורה ציבורית.

כמו כן, ניתן לשקול הסבה של עוד גנרטורים של חברת החשמל לייצור בגז, אם כי יש ספק עד כמה מהלך כזה הוא כדאי, מכיוון של החובה לשמור על מינימום של יכולת ייצור בסולר ופחם, למקרה שהזרמת הגז תיפסק בשל תקלה או פיגוע. 

משמעות נוספת של ההחלטה היא שבעתיד, קצב צבירת התמלוגים בקרן רווחי הגז יקטן. חברות הקידוח משלמות אמנם תמלוגים בין אם מכרו את הגז לחברת החשמל ובין אם מכרו אותו למדינות זרות, אך החובה לשמור כמות גדולה יותר לצורכי המשק הישראלי תאט בהדרגה את קצב המכירה ולכן גם את קצב צבירת התמלוגים.

קרן רווחי הגז, שהקמתה טעונה עדיין את אישורה הסופי של הכנסת, תרכז את כל הרווחים של המדינה מתמלוגים על מכירת גז, ותשקיע אותם במיזמים ברחבי העולם. הריבית על הקרן תועבר לתקציב המדינה והקרן עצמה תשמש כמאגר פיננסי לעיתות חירום.