שתף קטע נבחר

התפטרתי מתפקיד הצדיק התורן

אל תבקשו ממני להשלים מניין לקדיש יתום שלא התעורר בזמן, וגם לא להניח תפילין לחיילים. הכוונות הטובות של הצדיקים שבינינו, הופכות לפעמים את הדרך שלנו לגיהנום. וכשאומרים לכם לא - תלמדו לקבל תשובה שלילית

אחרי שנים ארוכות שבהן הייתי צדיק, אני משעה את עצמי לאלתר מהתפקיד, ומבקש מהציבור להפסיק להטריד אותי. זה התחיל אחרי הבר-מצווה: בכל פעם שהייתי חולף בסמוך לבית הכנסת המרכזי בחיפה, היה מי ששואל אותי: "צדיק, האסט שוין געדאווענט מנחה?" ("צדיק, האם כבר התפללת מנחה?")

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

  • בישיבה סירבו, בפאב הצטרפו: קדיש על אבא/ הרב שיבי פרומן

     

    התלהבתי, כמובן, גם מהעובדה שלצורך השלמת מניין יש אנשים שמתעקשים לדבר איתי בשפה שאני לא מבין, וגם בגלל שעל פי שיטת החישוב היהודית, רב ראשי וילד זב-חוטם בן 13 שווים.

     

    מכאן ואילך, נסקה קריירת הצדיקות שלי במהירות – הסכמתי לנסוע לבתי עלמין כדי לענות "אמן" לקדיש, ושימחתי חתנים בחופותיהם. לימודיי בישיבה של חב"ד, בנוסף לתמימותי המופלגת - הביאו אותי להאמין שמה שלא שנוא עליך, אתה חייב לעשות לחברך.

     

    בשלב זה עברתי משלב הצדיק הפסיבי לשלב הצדיק האקטיבי: ביקשתי מחיילי צה"ל להניח תפילין, לימדתי ילדים לחזור על "12 הפסוקים", תקעתי בשופר לזקנים בבתי אבות - וגם קראתי מגילת אסתר וערכתי ליל סדר, בנפרד, בבתי חולים. באחד המקרים, אחד החולים התרגש, דמע וכמעט נחנק, עד שהסבירו לי שאני דורך על צינורית החמצן שלו.

     

    הסיפור המזעזע על היתום והקדיש

    השנים עשו את שלהן: צרכי פרנסה ומשפחה גרמו לי לשוב לעמדת הצדיק הפסיבי, ולהיות פחות ופחות סבלני כלפי אנשים שמנסים לזכות אותי במצוות. עד השבוע האחרון הייתי בטוח שהאשמה היא בי - הם הרי אלה שרוצים לסייע לי ברכישת תורה ומעשים טובים, ואני טרחן זקן וחסר סבלנות.

     

    אבל השבוע הבנתי שגם אם לא צדיק – לפחות אני צודק, בזכות הסיפור המזעזע על התעללות ביתום שרצה לומר "קדיש" על אביו, ואיש לא היה מוכן לסייע לו, כולל ראש ישיבה אכזר ורע-לב.

     

    עיון בטקסט גילה לי שהיתום הוא לא ילד, אלא בן 30-פלוס. שהוא לא התעורר לתפילת שחרית בשש בבוקר, אלא בעשר - ואם לא די בכך, הוא לא חיפש עשירי למניין, אלא תשעה זכרים. משום מה, הוא גם לא הצליח להבין מדוע ראש הישיבה לא רצה להפסיק תשעה תלמידים מעיסוקיהם, למשך קרוב לשלושת-רבעי שעה, כדי לסייע לו.

     

    על הכוונת הטובה

    זה אם כן המקום והזמן להסביר לצדיקים האקטיביים שבינינו: ברור שיש לכם כוונות טובות, אבל

    הכוונות הטובות שלכם הופכות לעיתים את הדרך שלנו לגיהינום. זה בסדר גמור להציע לאנשים להשלים מניין או לתרום לכל מטרה טובה, אבל הגיע הזמן שתלמדו לקבל גם תשובה שלילית.

     

    אולי הגיע הזמן להעביר את הצדיקים שבינינו קורס מיוחד בקירוב לבבות. הסדנה תכלול תרגילי סדר וניקיון, שיעורי בונדינג שבהם לומדים קשירת והתרה מהירה של תפילין, מבוא להנפת לולב ללא הוצאת עיניים, תרגול משפטי פתיחה מנומסים - והכי חשוב: ללמוד לקבל תשובה שלילית באופן חיובי.

     


  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתי בא עשירי למניין?
    צילום: עקיבא נוביק
    מומלצים