אבא ואמא משקרים: רשף לוי כותב לנכדו הדמיוני

בסרטו החדש, "לצוד פילים", מלווה הבמאי והתסריטאי רשף לוי ("הבורר", "איים אבודים") את מאבקו של נער שהתייתם מאביו למען צדק חברתי פרטי מול רשויות אטומות ומנהל בנק ציני. אבל לצד הביקורת החברתית, הדרמה הקומית מתמקדת ביחסיו עם סבו (בגילומו של ששון גבאי) וחבריו בבית האבות (מוני מושונוב וסר פטריק סטיוארט הבריטי). בטור אישי מיוחד ל-ynet, כותב "סבא רשף" לנכד העתידי שלו. אמנם בינתיים הוא רק אבא - לשבעה ילדים, אבל במציאות הנוכחית בישראל, הוא לא בטוח שהוא יהיה שם בשביל לפגוש את הצאצאים שלהם:  

לפני ארבע שנים התעוררתי מהשינה בשלוש בבוקר, רעשים חשודים נשמעו מהסלון. הערתי את אשתי ואמרתי לה שצריך ללכת לבדוק אם הדלת בבית סגורה והגשתי לה מנורה ותרסיס בושם שיהיה לה להגנה עצמית בדרך. היא שאלה למה בעצם אני לא עושה את זה? אמרתי לה ש"בואי נודה על האמת, את הרבה יותר חזקה ממני. ילדת שבעה ילדים, את עושה כביסות, יש לך שרירים שלי אין. את תלכי ואני אתקשר למשטרה".

יצאנו שנינו מהחדר מבוהלים, וזחלנו לסלון. שם על הספה נמצא מקור הרעש - הילדה והבן ישבו וצפו בפרק של "הבורר". סגרתי את הטלוויזיה בזעם. "ילדים לא אמורים לראות את זה", אמרתי . הבת שלי הסתכלה עלי בבוז, "אבא מתי תעשה משהו שגם אני אוכל לצפות בו?". זה היה הרגע שבו החלטתי לכתוב את הסרט "לצוד פילים" - סרט שמדמיין את המפגש שלא קרה בין אבא שלי והילדים שלי. סרט שגם לילדים שלי מותר לראות.

מכיוון שהם לא זכו לראות את סבא שלהם, חשבתי לעצמי שיש סיכוי שגם אני לא אראה את הנכדים שלי. אחרי הכל, אמא שלי ילדה לראשונה בגיל 23. אני נהייתי אבא בגיל 26. היום בתל אביב עושים ילד ראשון בגיל 39 בהפריית מבחנה עם שני גברים שחיים ביחד. ועם התקדמות טיפולי ההפריה, ולפי הקצב שבו עולה גיל האם בלידה ראשונה, אין לי ספק שהילדה שלי לא תהיה אמא לפני גיל 53, וגם את זה אני אומר רק כי היא אוהבת ילדים והיא נראית כמו מי שתהיה הראשונה בשכבה שלה שתתרבה.

בקיצור, אין הרבה סיכוי שאני אראה נכד ולכן החלטתי לכתוב לו מכתב קטן עם מסר חשוב לחיים:

נכד יקר,

קודם כל אל תאמין להורים שלך כשהם יספרו לך סיפורים על עצמם בילדות. הם יגידו לך שכשהם היו ילדים, הם נתנו כבוד להורים ולמבוגרים. הם יגידו לך שכשהם היו ילדים, הם כיבדו את המורים שלהם והקשיבו בבית ספר. הם יספרו לך שהם אכלו אוכל בריא וירוק. זה הכל שטויות.

הם לא נתנו לי כבוד רוב הזמן, רק כשהם היו צריכים כסף או הסעה הם היו נחמדים. הם לא הקשיבו בבית ספר, כי כמו כל הדור שלהם הם סבלו מהפרעת קשב. הם לא הקשיבו, כי הם תמיד היו בפייסבוק ועשו לייק - לעמוד של איזי.

הנער גיל בלנק עם סבא ששון והחברים ב"לצוד פילים" (צילום: ורד אדיר)

הסיבה שהם יגידו לך את השקרים האלה על הילדות שלהם היא מאד פשוטה: אלו השקרים שאנחנו אמרנו להם, כשהם היו ילדים. גם אנחנו לא נתנו כבוד להורים שלנו וגם אנחנו סבלנו בגיל ההתבגרות מהפרעת קשב - קשה להתרכז בכיתה כשכל מה שאתה עושה זה מדמיין את המורה והבנות בכיתה ערומות. הסיבה שצעירים לא נותנים כבוד למבוגרים היא מאד ברורה: מבוגר הוא אידיוט גמור, בדיוק כמו כל ילד, רק שהוא בדרך כלל פחות אסתטי.

• ראיון עם פטריק סטיוארט: "אף אחד לא התעשר משייקספיר"
• קפטן פיקארד עבר לצד האפל: פטריק סטיוארט כדארת' ויידר
• פיל לבן: שמוליק דובדבני התאכזב מ"לצוד פילים"
• השחקנים שאהבנו ושכחנו: קליפ מחווה מ"לצוד פילים"
  

באופן כללי, אם מדינת ישראל לא תהיה קיימת כשתיוולד, ואתה תהיה פליט בסנטה מוניקה באל.איי, ההורים שלך בטח יספרו לך המון דברים על המקום הנפלא הזה. אז קח את מה שהם אומרים בעירבון מוגבל. זה לא שלא אהבנו לגור פה, מאד אהבנו, אבל זה רק בגלל שאנחנו יהודים, ואנחנו אוהבים לסבול. כשהם יספרו לך על מזג האוויר הנפלא והחופים, קח בחשבון שבעיקר היה פה חם. חם מאד. ואנשים לא האמינו בדיאודורנט אלא בריח גוף. המים בחופים היו מסרטנים, כמו האוויר, האוכל, והפריקסטים מאסבסט בצבא.

אנשים עזרו אחד לשני ברחוב, בהחלט, אבל רק בשניות הספורות שהם לא סימסו תוך כדי הליכה ונהיגה - שגם זה מה לעשות כנראה מסרטן, וזאת כנראה גם הסיבה מדוע אתה לא פגשת אותי. יספרו לך שנתנו פה הרבה כבוד לזקנים, וזה דווקא נכון, אבל רק אחרי שהם מתו בבדידות ובעוני, בלי שאף אחד השתין לכיוון שלהם. בעיקרון היינו מאד טובים בהספדים אחרי, ולא בעזרה שלפני.

נכד יקר תזכור את הדברים הבאים: החיים אף פעם לא היו טובים יותר. אין הרבה בעולם הזה יותר מאהבה לאישה או לגבר, ומהחיוך של ילד שצוחק כשאתה מופיע בדלת. אוכל טוב הוא תמיד, אבל תמיד לא בריא, ולמעשה כל דבר שגורם הנאה מקצר את החיים בצורה כזאת או אחרת. עיצות שייתנו לך זקנים, זה כל מיני דברים שהם לא קיימו בעצמם והם חושבים שזה יהיה נחמד שאתה תצליח לקיים. אל תגיד לא לסקס עם שתי תאומות. תאמין לי זאת הזדמנות שלא תחזור על עצמה.

בשיבה טובה. מוני מושונוב, פטריק סטיוארט והחברים

אין הרבה כללים בחיים שצריך להאמין בהם, חוץ מזה שנבחרת ישראל בכדורגל תמיד כמעט עולה למונדיאל, דירה בתל אביב היא תמיד ההשקעה הכי טובה, וגם אם אשתך נשבעת על ספר תורה שזה לא נכון, היא עדיין שונאת את אמא שלך. אל תקנה דירת נופש באילת, זאת טעות. ולא משנה מה אני אגיד לך, את הבנק שלך אתה תבחר בגלל שהם יתנו כרטיסים להופעה ותיק לים, ואחר כך תהיה תקוע שם כל החיים.

אין לך שום סיבה להרגיש צער שלא פגשת את הדור שלנו. לא תרמנו יותר מידי למין האנושי. ההמצאה הכי גדולה שלנו היתה תוכנת דרכים שאומרת לך מתי תגיע ליעד ומספרת לך שיש פקק לפניך, וגורמת לך לשקר לה ולספר לה שאתה לא נוהג, בזמן שאתה מכניס פנימה את היעד. תאמין או לא - מכרנו את זה באיזה מיליארד דולר.

תקשיב להורים שלך. אתה לא תקיים את העצות שלהם, אבל הם צודקים - שמש תעשה אותך מקומט, אתה לא יודע לנהוג טוב לפני גיל 32, וסמים יגרמו לך לעשות שטויות. הבעיה היא שבדרך כלל אלו שטויות שיהיה לך מאד כיף לעשות. כשההורים שלך אומרים לך שתגיד להם את האמת כי הם לא יכעסו, הם משקרים. הם מאד יכעסו. וכן, גם הם השאירו בחדר שלהם כוסות וצלחות עם פירורים, ותאמין לי זה לא מה שמביא חולדות הביתה.

תהיה נחמד אל אמא שלך. היא עצבנית כי היא גילתה שמישהו שכח בסלון מזגן עובד. ואבא שלך גם עצבני, כי הוא יודע שזה הקטין לו את הסיכוי לסקס הלילה.

בלי להכיר אותך, אני כבר אוהב אותך, ואני מרשה לך לצפות ביצירות שלי. בטח בסרטים, אבל גם ב"בורר". ואם ההורים שלך לא מרשים, אז בשתיים בלילה תתגנב לסלון, ותראה את זה מאחורי הגב שלהם. כשהם יתפסו אותך ויצעקו עליך, תדע שהם עשו בדיוק אותו דבר.

שלך,

סבא רשף לוי