שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על גירושים מלוכלכים וילדים שמשלמים את המחיר
    מה הקשר בין פול מקרטני, אייל גולן, צ'רלי שין וקים בסינג'ר? התשובה היא גירושים, ולא סתם גירושים – גירושים מכוערים ופומביים במיוחד
    מלחמות בתוך המשפחה פוגעות בכולם, ואף אחד לא חף מהם, בטח שלא סלבריטאים חובבי פרסום. לעיתים נדמה שאנשים שהתרגלו שכל חייהם ייחשפו החוצה אל הציבור הרחב, חייבים לדווח לנו על כל פרט ופרט מחייהם, אחרת הם יפסיקו להיות מפורסמים כל כך ויהפכו לסתם עוד אנשים מן השורה.

     

    עוד בנושא:

    10 טעויות נפוצות שקורות בהליך גירושין

    לחייב את האבות הגרושים להורותם

    הכול על גירושים בפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    כשמדובר בסיפורי אהבה זוהרים זה עוד בסדר, אבל כשהאהבה נגמרת והגירושים מתחילים – או אז הדברים נעשים מכוערים באמת. אותם סלבריטאים אינם מהססים להתנגח האחד בשני בפומבי, במיוחד בתקופות בהן הם רוצים במקרה ליחצן ספר, סרט או אלבום חדש שנכתב, איך לא, בהשראת הפרידה ההזויה, ונדמה כי הם מכירים רק דרך אחת לעשות זאת, דרך השלילה. לאור מקרה אייל גולן ואילנית לוי, איגדתי עבורכם כמה פרידות מתוקשרות כאלו, שלא היטיבו עם אף אחד מהצדדים.

     

    All you need is love?

    נדמה היה שסר פול מקרטני (אחרון שרידי החיפושיות) מצא שוב אהבה אחרי שאיבד את אשתו לה היה נשוי במשך 30 שנה. אך אהבתו להת'ר מילס שצעירה ממנו בערך במיליון שנה, לא החזיקה יותר מארבע שנים, ולוותה בגירושים סוערים.

     

    מילס עברה למתקפה חזיתית בסר פול כשקראה לו קבל עם ותקשורת "מסומם, מתעלל ואלים", ופיזרה שמועות על כך שהוא מחזיק שלוש נשים שונות מלבדה.

     

    השיא היה כשסיכמה את חייו של פול במשפט האגדי: "all you need is love ועוד שלוש נשים". פול לא נשאר חייב והחזיר "אין יותר נדנודים, כאוס, אין יותר הת'ר, הגיע השלום סוף-סוף".

     

    התקשורת בחרה לעמוד לצד החיפושית המזדקנת והת'ר הלכה הביתה בבושת פנים עם 48.7 מליון דולר, לא הרבה יחסית להונו של סר פול המוערך בכ- 800 מיליון דולר, אבל די מספיק כדי לסיים את החודש. בואו נגיד שמסכנה - היא לא.

     

    לפני התר והצרות, היתה לינדה (צילום: gettyimages)
    לפני התר והצרות, היתה לינדה(צילום: gettyimages)

     

    הדלפה, קללות וצו הרחקה

    דניס ריצ'רדס וצ'רלי שין נפרדו באחת הפרידות המכוערות שידעה אמריקה. אחרי שלוש שנים של ירח דבש דניס הגישה בקשה לגרושים בטענה ששין בגד והתעלל בה. דניס האשימה אותו בהתמכרות לזונות ופורנוגרפיה.

     

    ואם זה לא מספיק, הדליפה לתקשורת הודעה קולית מהמשיבון, בה נשמע קולו של שין מאחל לה "הלוואי שתרקבי בגיהינום", כמו גם מיילים בהם הוא מכנה אותה "חזירה מובטלת ועצובה". ולמרות שהתגרשו ב-2006, הסאגה לא הסתיימה כשב- 2008 ריצ'רדס הצליחה להוציא צו מבית המשפט, שמורה להרחיק את שין מילדיהם המשותפים. אסון.

     

    הלוואי שתרקבי בגיהינום הוא אמר לה. שין גס רוח (צילום: AP)
    הלוואי שתרקבי בגיהינום הוא אמר לה. שין גס רוח(צילום: AP)

     

    אתה מתעלל בי, את פסיכית

    לאחר שבע שנות נישואין, נפרדו בולדווין ובסינג'ר והתגרשו באופן רשמי, שנתיים לאחר מכן. קים סיפרה כי סבלה התעללות נפשית ופיזית, ואחיו של אלק יצא להגנתו כשהדיר את טענותיה וכינה אותה: "פסיכית". אבל כל זה דבש ניגר לעומת מאבקם המר והמתמשך על משמורת ביתם המשותפת אירלנד, לעיניי המצלמות ומי לא.

     

    את מי אתם מענישים?!

    הסיפורים הללו גורמים לי לתהות האם מישהו מהמפורסמים האלה ניסה אי פעם לחשוב רגע על הילדים שלו - הנפגעים הכי גדולים מהפרשיות הללו. האם מישהו מחובבי הפרסום והכסף עצר רגע לחשוב מה הם מרגישים? הרי אף אחד לא שאל אותם אם זה בסדר והאם אפשר לפתוח את הדלת בפני כל העולם, אשתו וגרושתו. והם, הילדים, הרי לא בחרו להשתתף בפיאסקו הזו שמתחולל בין הוריהם.

     

    "שני ההורים מהווים למעשה חלק מעולמו הנפשי של הילד וכשהם מסוכסכים ויש ביניהם מאבק, הילד נקרע בין שני המחנות ולא יודע עם מי להזדהות או מי צודק", אומר הפסיכולוג דני עמית (מטפל בילדים, נוער ומשפחה במכון אדלר), והוא מסביר: "ילד מהווה המשך לשני הוריו. הדימוי העצמי שלו נבנה במידה רבה מהמקום והמשפחה ממנה הוא מגיע".

     

    "לכן במידה והוא שומע דברים טובים על הוריו - הוא יחוש גאווה ויאמין בעקבות כך שהוא מגיע משפחה טובה, בן לאנשים טובים ובעל ערך. אבל אם מדובר במישהו המכפיש את הוריו, הוא בעצם סובל פעמיים. כלומר, אם מתברר שההכפשה נכונה והוריו בעלי פגמים, הדבר משליך גם עליו".

     

    "מעבר לכך, ילד מרגיש חובה להגן על כבודו של בן משפחתו, ולכן הוא מרגיש שתפקידו הוא לעמוד להגנתו של בן המשפחה המוכפש. ברגע שפגענו בהורה - פגענו בילד, ומכאן, כשהורה אחד משמיץ את ההורה השני יש קושי רב לילד, שהרי אם הוא יגן על ההורה המושמץ יהיה בכך כאילו לקח צד כנגד ההורה המשמיץ, ואם לא הגן עליו, זה כאילו נטש את ההורה ובעצם צידד בעמדת המתקיף".

     

    אתם שוכחים שהילד נקרע באמצע (צילום: Shutterstock )
    אתם שוכחים שהילד נקרע באמצע(צילום: Shutterstock )

     

    אמא, אבא, לא בחרתי להיות באור הזרקורים!

    הורים יקרים, כשאתם תוקפים אחד את השני בפומבי זו מלחמה המתרחשת בסמוך לילד ואין לו מנוס ממנה. הבית כבר אינו מבצרו ולכן הוא עלול לחוש חרדה רבה, ולחשוש במודע או שלא, שבמוקדם או במאוחר התוקפנות הגלויה של ההורים תוכל להיות מופנית כלפיו. לדברי דני, "חשיפת החולשות והכביסה המלוכלכת, חושפת את נקודות התורפה המשפחתית לקהל הרחב. מדובר בפתיחת המרחב האינטימי לכלל הציבור, וכאן יש את החשש הסביר שיהיו כאלה שיעשו בכך שימוש לרעה".

     

    "ילדים של מפורסמים חשופים לא פעם לקהל הרחב ומושכים תשומת לב רבה שלא תמיד רצויה מבחינתם", הוא אומר. "הדבר פוגע בפרטיותם וכמובן קשה יותר אם ההורים מקושרים לאירועים שליליים. קישור שלילי בסופו של דבר, עובר אל הילד - כאשר לילד, בשונה מהוריו, אין יכולת לצמצם את החשיפה או להתמודד ישירות עם הביקורת".

     

    ואז מה קורה?

    "הפחד הוא שילד כזה עלול לחוש בושה וחרדה ועלול להתמודד עם הצקות או העלבות מצד בני גילו שיתייחסו לפרסומים וילגלגו עליו".

     

    אז איך בכל זאת מתמודדים?

    "אל תריבו על גבם של ילדכם", מתריע דני. "הילדים והמשפחה חשובים יותר מהפרסום ולכן טוב יעשו שני בני הזוג אם ההתנצחות ביניהם תעשה באופן פרטי, תוך בקשה מנציגי התקשורת שלא לחדור לאזורים העושים נזק לנפשו של הילד/נער. חשוב לזכור שגם לאדם מפורסם יכולים להיות אזורים של צנעת הפרט, ובמובן הזה - שמירה על פרטיות הילדים וכבודם חופפת לפרטיות בניהול הקונפליקט ההורי והזוגי".

     

    "כשאני משמיץ את בן זוגי בתקשורת, אני למעשה משמיץ את הורה הילד שלי בציבור, ועושה לו נזק. ולכן חשוב להפריד בין רצוני כאדם בוגר לבין מרחב הפרטיות של ילדי המעדיפים לשמור על פרטיותם. הדבר כמובן דורש איפוק וריסון מצד שני ההורים", מסביר דני. "ובכך נמדדת היכולת שלהם לשים את טובת הילדים לפני הנטייה הטבעית להילחם בכל הכלים וללא מעצורים בשנוא נפשי. הדבר גם מחייב את המפורסמים ללמוד למתן את נושא החשיפה ולוותר על מספר במות וחשיפה תקשורתית לטובת הילדים".

     

    מותר להודות בטעות

    "חשוב להקשיב לעמדת הילדים ולקחת בחשבון את הרצונות והבקשות שלהם", הוא אומר. "חשוב לאפשר להם לבטא את הרגשות הנובעים מהחשיפה ולא לבטל או לזלזל ברגשות האלה. יש להכיר בכך שבגיל הצעיר חשיפת חלקים לא מחמיאים לקהל רחב יכולה להיתפס כקשה מנשוא".

     

    "יש ילדים שמסרבים או מתביישים לצאת מהבית וטוענים שלא יכלו לחשוף את פרצופם בציבור לאור כל מה שקורה בין הוריהם בפומבי, ובגיל ההתבגרות, כשילדכם בעלי יכולת להבעת דעה עצמאית, חשוב לנהל איתם שיחה ולהקשיב לצרכיהם".

     

    "תמכו בהם", מבקש דני "והזכירו להם שבעולם של היו,ם חדשות שמסעירות אותנו היום דועכות מהר מחר, ומפנות את מקומן לחדשות הבאות. מה שנראה היום כמו הפדיחה של העולם עתיד להישכח כהרף עין".

     

    "חשוב לסייע לילדים בקרבה, הקשבה, עידוד ולהזכיר להם שבהרבה בתים מתרחשים תהליכים דומים, רק עם פחות חשיפה תקשורתית. ואם הורה מצטער על הנזק שנגרם לילד, אין מניעה להודות בכך ולהביע צער על הסבל. אך במקביל להעביר את המסר שביחד נעבור גם את זה".

     

    בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "על גירושים מלוכלכים וילדים שמשלמים את המחיר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים