NX300: מצלמת רטרו בתלת מימד

קטגוריית מצלמות הללא מראה (Mirror less) שצמחה משמעותית בשנה האחרונה מביאה איתה מקבץ מכשירי ביניים שניצבים בין מצלמות דמויות SLR לבין SLR אמיתיות. ה-NX300 היא אחת כזאת. המצלמה נראית טוב, והיא גם די מוצלחת.

עיצוב רטרו אופנתי

כל התמונות בדו ממד ותלת ממד בפייסבוק שלנו.

פלאש בחוץ

ה-300 בנויה בסגנון רטרו, והיא הזכירה לרבים את המצלמה שהיתה לסבא שלהם. היא נראית ומרגישה כמו מצלמה סולידית מברזל יצוק של שנות ה-70-80, מהתקופה שהיו מעבירים את הפילם לתמונה הבאה עם מנוף מכני.

גוף המצלמה עשוי מאלומיניום חלק, וחלקו מצופה בחומר דמוי עור בצבע חום, ממש כמו פעם. כל הכפתורים ממקומים בצורה נוחה בחלקה האחורי, וניתן לתפעל אותה עם יד אחת למעט הזום, שכן מדובר בעדשות מתחלפות שהזום בהן הוא ידני.

גלגלת שליטה וכפתורים נוחים לתפעול

ה-300 מגיעה ללא פלאש מובנה. יחידת הפלאש מצורפת לחבילה אך יש להרכיב אותה כל פעם שרוצים להשתמש בפלאש. הבחירה העיצובית של סמסונג לא לכלול את הפלאש בגוף המצלמה, הופכת את כל עניין הרטרו לבעייתי. נכון, במצלמות הישנות הפלאש לא היה מותקן בגוף, אבל יש גבול בין עיצוב לבין פרקטיות. זה לא נוח להסתובב עם פלאש חיצוני, קטן ככל שיהיה, רק כדי לצלם בלילה.

גוף דק בציפוי דמוי עור. נראה מצוין

מתהפכת

בחלקה האחורי של ה-300 נמצא מסך חד מגע בגודל 3.3 אינץ' וברזולוציה מאכזבת של 800x480 בלבד. את המסך ניתן להטות 90 מעלות כלפי מעלה ו-45 מעלות כלפי מטה, כשאפשר לסובב את המצלמה על ראשה ולצלם הפוך, והיא תתקן את כיוון התמונה אוטומטית. המסך בהיר בצורה יוצאת דופן, וניתן לצלם באמצעותו בצורה ברורה גם בשמש ישירה, שזה נדיר למדי.

המגע מגיב היטב ובצורה מדויקת, כשלא נרשמו פספוסים כאלה ואחרים אך בגלל שהוא החלק הכי גדול במצלמה, קל ללחוץ בטעות על כפתורים במסך, ולא תמיד ניתן לסגור את התפריט שנפתח ברגע. 

מסך מגע מפרקי, שנראה מצוין גם בשמש ישירה

במצב אוטומטי השליטה טובה וברורה, אך במצב ידני לא קל להסתדר. אין כפתור פיזי לכל פונקציה כמו שיש בחלק ממצלמות ה-SLR, אלא יש לבחור מתוך התפריט כל פרמטר בנפרד, לכוון אותו בעזרת הגלגלת שעל גג המכשיר, ואז לעבור לסעיף הבא.

קל ללחוץ בטעות על המסך בזמן שמחזיקים את המצלמה, וזה מציק

בין כל התכונות המוצלחות יש גם חסרון אחד משמעותי: עם רזולוציה נמוכה של 800x400, התמונות המופיעות על המסך לעיתים מרגישות כאילו הן לא בפוקוס למרות שהן תקינות. עם זאת ייתכן וסמסונג בחרה דווקא ברזולוציה נמוכה יותר כדי להאריך חיי הסוללה.

תמונות

ה-300 תפיק תמונות טובות, חדות ומאוזנות, זאת כמובן, אם היא רק תצליח להתפקס מתישהו. מערכת הפוקוס האוטומטי שלה סך הכל 247 נקודות, מתקשה להתפקס בצורה עקבית, היא נכשלת לחלוטין בתנאי חושך ומפספסת בתנאי שמש ישירה. כן, על החוף, ללא צל וישירות תחת השמש, והיא עדיין התפקסה לא נכון. ניתן לפקס ידנית דרך העדשה אך טבעת השליטה היא דיגיטלית, מכאן אפשר לדעת אם הפוקוס תקין רק מצפייה במסך ולא ניתן לחשב מראש כמה תנועה דרושה כדי לעבור מאובייקט אחד לשני כפי שעושים כשמצלמים ווידאו.

החתול יגיע אם תקראו לו "בואי בואי"(שחר שושן)

ה-300 רגישה למדי לאור עם חיישן בגודל 23.5x15.7 מילימטר, הוא נותן תוצאה סבירה גם בתנאי תאורה ביתיים. אך במצבים חשוכים יש רעש בכמות שאינה מניחה את הדעת.

בזום מינימלי, מפתח הצמצם מגיע ל-F3.5. אם תעשו זום המינימום עולה ל-F5.6(שחר שושן)

טווח דינאמי סביר(שחר שושן)

סוללה

עם Wifi, מסך מגע והקלטת וידאו, ציפינו לסיים את הסוללה תוך שלושה ימים. ולמרות נתון יבש המתאר הספק צנוע של 1130 מילי אמפר, ה-300 לא מפסיקה לעבוד. בחודש שבו השתמשנו במצלמה ברציפות, טענו אותה ארבע פעמים בלבד וזאת עוד לפני שהסוללה נגמרה. מד הסוללה מחולק לשלושה חלקים, כשהוא עובר מתצוגה של סוללה מלאה לשלושת רבעי מלאה אחרי ש-70 אחוז ממנה נגמר, ואז צונח פתאום לרבע. בכך עושה את זה בעייתי לצפות מתי הסוללה תשבוק חיים.

עומק שדה טוב ופירוט מוצלח, עם זאת לא מרהיב(שחר שושן)

וידאו

הווידאו ב-300 הוא לא פחות ממעולה. התמונה חדה ביותר והתנועה חלקה לגמרי. החשיפה האוטומטית מגיבה במהירות טובה והיא לרוב מדויקת, אך לפעמים התמונה נחשפת פחות ממה שהיא הייתה צריכה להיות בתנאים האלו. ב-300 אין תפריט וידאו שניתן לקבוע בו את הפרמטרים הספציפיים להקלטה, אלא הוא מושפע מהמצב הכללי של המצלמה. אם אתם על מצב אוטומטי, הווידאו יפעל בהגדרות אוטומטיות ואותו דבר למצב ידני. הבעיה כאן היא שתמונות ווידאו יראו שונה באותן הגדרות, לכן יהיה עליכם להגדיר מחדש כל פעם שתחליפו מצב.

ישנם שלושה מצבי וידאו מרכזיים - 1920x1080@50Fps, 1920x1080@25Fps, 1920X810@24Fps. , מעל דוגמה לסרטון ב-1920x1080@50Fps ובאמת שיוטיוב לא עושה צדק לחדות הגבוהה הנראית במקור.

מצב 24 פריים לשנייה מתאפשר אך ורק בפורמט רחב של 2.37:1 וברזולוציה 1920x810 הדומה לפורמט הקולנועי. זה אומנם נותן הרגשה של קולנוע אך בפועל תתקבל תמונה מאוד צרה. בזמן הצילום במצב זה, קורה שהתמונה המוצגת על המסך מאטה לפתע ואז מאיצה בחזרה. בהקלטה הסופית זה לא מופיע אך אותו רגע זה נראה כאילו ישנה תקלה. הפוקוס האוטומטי בווידאו משתנה כל הזמן ובאיטיות מטרידה, כך שאם אתם מבקשים לצלם אקשן מהיר, הפוקוס הידני הוא חברכם. 

תלת ממד

סמסונג מייצרת לסדרת המצלמות שלה עדשה מיוחדת המאפשרת לצלם וידאו ותמונות בתלת ממד. מדובר בעדשה קבועה 45 מילימטר עם מפתח צמצם של 1.8 המספק עומק שדה מרהיב. גם כאן טבעת הפוקוס היא דיגיטלית והיא אחת שדורשת כמה סיבובים מלאים כדי לעבור מהאובייקט הקרוב ביותר לרחוק ביותר.

המצלמה מפיקה 2 תמונות אחת ליד השנייה, לפניכם עיבוד לאנאגליף כדי שיוצג בכתבה(שחר שושן)

מצלמת סמסונג תלת ממד NX300‏ (שחר שושן)

1

2

3

4

5

6

7

בעדשת התלת ממד אין מייצב אופטי כך שהתמונה רועדת מאוד. בצפייה בווידאו על מסך תלת ממד מתאים, קל לחוש מעין בלבול בראייה, אך כשהתמונה הייתה יציבה זה נראה תקין. בדקנו את הווידאו בתוכנת עריכה וגילינו שהחלק השמאלי של הפריים נמעך ומתעוות בזמן תנועה בעוד שהחלק הימני נשאר תקין וזה מה שגורם לתמונה הלא מאוזנת. כל זה מופיע רק כשישנה תנועה של המצלמה. את המגבלה אפשר לפתור על ידי קיבוע המצלמה על חצובה אך מגבלות שכאלה הופכות את השימוש בעדשה לטרחה.

אם זזתם בזמן הצילום תקבלו תמונה שבה צד אחד גבוה מהשני וזה לא תקין(שחר שושן)

כדי להבין מהי הבעייתיות כאן צריך לדעת איך העומק בא ליידי ביטוי על מסכים. בתלת ממד ישנו מרחב חיובי שהוא מה שקורה בתוך המסך פנימה, המרחב השלילי, שזה מה שקורה מחוץ למסך וקרוב אלינו, והמישור שזה העומק שבו המסך עצמו נמצא. הרעש הנובע ממעט אור, מתרחש במישור כך שזה נראה כאילו מישהו שם רשת על המסך ואתם מנסים לראות דרכה. ובכך הורס את אפקט העומק בווידאו חשוך. בנוסף מבנה העדשה והמרחק הכל כך קטן בין עין שמאל לימין, הופך את אפקט העומק לבלתי קיים כאשר מצלמים עצמים מרוחקים. כשהעצם נמצא קרוב מאוד זה נראה מעולה.

העומק נראה הכי בולט כשנמצאים צמוד לאובייקט(שחר שושן)

התמונות בתלת ממד הן עולם אחר לגמרי. כאן הצמצם פועל ב-F1.8 ומספק תמונות מרהיבות וחדות. למרות שהתצוגה המקדימה על המסך חשוכה מאוד, התמונות יוצאות בהירות אך ברזולוציה עלובה של 4.1 מגה פיקסל.  כל תמונת סטריאו נשמרת כקובץ אחד בפורמט מיוחד של תלת ממד בשם MPO שאותו טלוויזיות תומכות יודעות לקרוא, ובנוסף עוד עותק jpg רגיל.  סך הכל נחמד לצפייה בטלוויזיה.

כיפי מאוד אבל לא שימושי במיוחד(שחר שושן)

תכונות מיוחדות

ל-300 יש חיבור WiFi מובנה, המאפשר לשדר את התמונות מהמצלמה ישירות לסמארטפונים, ובנוסף ניתן לשלוט במצלמה דרכם, וגם לראות בשידור חי את מה שהחיישן רואה. לדוגמה אם החלטתם להשתמש בה לסטודיו, תוכלו לדבר עם הדוגמנית ולצלם, מבלי לעמוד מאחורי המצלמה. בנוסף ניתן לפרסם לפייסבוק ולשלוח באימייל ישירות מהמצלמה, אך לא ניתן להגדיר בה חשבון אימייל בצורה קבועה. כך בכל פעם שתרצו לשלוח תמונות, תאלצו גם להזין את כתובת האימייל שלכם. כדי שהתכונות האלה יעבדו יש להתקין את אפליקציית Samsung Smart Camera App לאייפון או לאנדרואיד ובנוסף להתחבר דרך ה-WiFi אל המצלמה.

את הפלאש תאלצו להתקין במתקן כי הוא לא מובנה

אז כדאי?

ה-Samsung NX300 היא מצלמה מוצלחת, אופנתית ואיכותית. היא מפיקה תמונות טובות ווידאו מרהיב. היא קטנת ממדים ובמשקל של 284 גרם היא קלה יותר ממקבילותיה בגרסת SLR. במחיר 2,699 שקל כולל עדשת 18-55 מילימטר היא נמצאת באמצע הדרך למצלמות SLR ברמת כניסה שלהן אפשרויות שליטה ידניות. בנוסף מצלמות SLR פשוטות של קנון או ניקון, מאפשרות לכם לבחור ממבחר העדשות של החברה, ולא מהמבחר המצומצם של סמסונג.

אם אתם מעוניינים ללכת על אופציה קצת יותר מקצועית עם שליטה ידנית, אז תחשבו אם כדאי לכם להשקיע את ההפרש. אך אם הסטייל והנוחות חשובים לכם ואתם לא רוצים להוציא יותר מדי, זו המצלמה בשבילכם.

ניתן לרכוש את ה-NX300 עם עדשת התלת ממד במחיר 3,299 שקל כשהעדשה בנפרד תמכר ב-1,799 שקל.