שתף קטע נבחר

כמו בפיזיקה: דרוש שיווי משקל לכלכלה יציבה

כלכלת השוק פועלת על עיקרון פיזיקלי פשוט - שיווי המשקל. כשם שחפצים שנופלים מושפעים מכוח הכבידה, מגיעים לנקודת איזון ונעצרים, כך גם המוני אנשים מוכרים וקונים, והמחירים עולים ויורדים - אך בסוף מתייצבים. אם זה כה הגיוני, למה אנשי הכלכלה האבולוציונית מתנגדים לתאוריה?

אנחנו נכנסים לחנות וקונים. אנחנו מחליפים סחורות זה עם זו. או, וזה כמעט אותו דבר, מחליפים סחורות בכסף. למה אנחנו למשל משלמים כסף תמורת לחם? שאלת טיפשית, אבל בואו נלך איתה.

 

לטורים האחרונים של אושי שהם-קראוס :

ויאמר אלוהים: יהי אור וכלכלה. ומה קרה מאז?

מי צריך מוסר בכלכלה? על יגאל עמיר ועל גלידה

בנקים ומוסדיים: האם נצליח להיפטר מהם?

 

אני קונה, כלומר, אני סוחר בדברים, בגלל כל מיני כוחות שפועלים עליי. כוחות מטאבוליים - כלומר כוחות של חילוף חומרים. אני רעב. המנגנון שלי זקוק לאנרגיה. ויש גם רצון. כל מיני כוחות נפשיים יוצרים אצלי צורך לקנות. לאן אני חותר?

 

שימו לב, המושגים שבהם אנחנו משתמשים בכל כך הרבה שדות מדעיים ותיאורטיים מושפעים מהפיזיקה המודרנית. הפיזיקה שהתחיל אייזיק ניוטון ושמשתמשת ראשונה במושגים של כוחות שמשפיעים מרחוק ומערכות בשיווי משקל וככה גם הכלכלה שלנו.

 

שיווי משקל

בואו נדמיין מצב של שיווי משקל. נניח שיש לנו כד מונח על שולחן. אני מניח על שפת הכד כדור. הכדור נופל, מתגלגל מצד לצד, ונעצר בתחתית הכד. אנחנו נגיד שיש כאן נקודת שיווי משקל. כוח המשיכה שמושך את הכדור למטה מתאזן או כאילו "מתאפס" על ידי הכוח של תחתית הכד. המערכת הגיעה לאיזון.

 

עכשיו נראה שוק כלכלי מופשט. "השוק", זה שכותבים עליו ב"כלכליסט" למשל ומתארים את הכוחות שלו. המוני אנשים מופשטים מוכרים וקונים. הם מחליפים דברים כל הזמן. תנועה מתמדת. כמו זמזום אדיר ומונוטוני של דבורים. מה זה אומר?

 

ובכן, הכלכלנים הקלאסיים (הפיזיקליים) יגידו שיש כאן מערכת שמופעלת על ידי כוחות. קודם כל כוחות העולים מהרצון והצרכים של האנשים המשתתפים בשוק הזה. אבל במיוחד יש כאן כוחות שעולים ממצב של חוסר בשיווי משקל. הנה, במקום מסויים תפוחים עולים עשרה שקלים ובמקום אחר שקל. הקונים שעד עכשיו קנו בעשרה שקלים ירוצו לקנות בשקל.

 

כשהמוכר של התפוחים הזולים יראה שיש המוני לקוחות ואין מספיק תפוחים הוא יעלה את המחיר. בהתחלה לשלושה שקלים ואולי אחר כך לשישה שקלים. אבל בסוף המצב יתייצב. ייווצר שיווי משקל. שני המוכרים ימכרו באותו המחיר.

אז מה קרה?

 

המצב של חוסר שיווי משקל, שבפיזיקה הביא לתנועה של הכדור, מביא בכלכלה לתנועה של קונים ממקום למקום, עד שהמחירים מתייצבים – הכדור נעצר – וכל הכוחות שמושכים מאפסים אחד את השני. הנה, ככה בדיוק חושבים כלכלנים מהזרם המרכזי בכלכלה של מאתיים השנים האחרונות.

 

סוחרי תפוחים - המכירות מתאזנות (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
סוחרי תפוחים - המכירות מתאזנות(צילום: זיו ריינשטיין)

 

סוף סוף כלכלה אבולוצינות

אז מה הבעיה בכך? הרי אחד מהיתרונות של המדע החדש הזה, כלכלה מכניסטית מודרנית הוא הדיוק שלה. כלכלנים של ימינו לא מדברים סתם, ככה יגידו התומכים. הכל ניתן לסיכום ולארגון מדעיים. הכל מוכל בתוך מערכות משוואות. הכל מדוייק.

 

כן, אתם צודקים, יגידו אנשי הכלכלה האבולוציונית (ובכלל, מבקרים רבים של הכלכלה של הזרם המרכזי) אבל מרוב דיוק ומרוב רצון להפשטה (לאבסטרקטיזציה) אתם מאבדים את המציאות.

 

תראו, יגידו הכלכלנים האבולוציוניים. אתם מניחים שהשוק מופשט. כמו יקום פיזיקלי טהור, או אולי כמו דף משבצות מתוך מחברת חשבון אדירת מימדים. כל הנקודות דומות. הכל אותו דבר. גם האדם שמפעיל את הכלכלה שלכם, ההומו אקונומיקוס (האיש הכלכלי), הוא איש מופשט. הוא לא איש ריאלי, לא איש מציאותי.

 

בטורים אלה עסקנו בעבר בנושא ההומו אקונומיקוס בהקשר לביקורת של הכלכלה ההתנהגותית על הכלכלה. האיש הכלכלי המופשט הוא אולטרה רציונלי. הוא פועל אך ורק בהיגיון קר. והכלכלה ההתנהגותית מראה שאנחנו לא תמיד רציונליים כמו שאנחנו חושבים שאנחנו. אנחנו טועים לא מעט. אנחנו נופלים במלכודות שטומן לנו השכל שלנו. אנחנו מושפעים מכל מיני מנגנונים רגשיים ועוד ועוד.

 

הכלכלנים האבולוציוניים ידגישו סוג אחר של ביקורת. האדם הכלכלי המופשט, ההומו אקונומיקוס, של כלכלת הזרם המרכזי, הוא יצור סטטי. על-זמני ולא מתפתח. הוא כאילו בן בלי גיל, בן בלי רצון. הוא חי במעין יקום חסר זמן. הזמן לא משפיע עליו.

וזה מנוגד למציאות, יגידו האבולוציוניסטיים.

 

זה מנוגד למציאות גם ברמה של המין הביולוגי, גם ברמה של ההתפתחות האישית של האדם הפרטי וגם בהתפתחות של היחסים שבין אדם לאנשים מסביבו. הנה, יגידו האבולוציוניסטים. גם היחסים שבין בני אדם מתפתחים.

 

אבולוציה

בן אדם, יגידו הכלכלנים האבולוציונים, הוא לא סתם נקודה מופשטת במשוואה. הוא משתנה כל הזמן. הוא מתחיל כתינוק, הופך לפעוט, לילד, למתבגר ולמבוגר. הרצונות שלו משתנים, הצרכים שלו משתנים. זה נכון גם לאורך זמן.

 

אבותינו, לפני כמה עשרות מיליוני שנים (נניח), השתמשו באבנים חדות כדי להרוג דובים ולאכול את הבשר שלהם. אנחנו משתמשים בחתיכות פלסטיק קטנטנות שמכונות "מקשים" כדי לכתוב שורות במה שנקרא "קוד מחשב" ומייצרים תוכנות.

 

הכל משתנה. הכלכלה משתנה. וכמו שאמרנו, גם היחסים משתנים. ילד ומבוגר יוצרים מערכת יחסים מסויימת. ילד ותינוק, מערכת אחרת. הנה, גם מוכרי התפוחים משתנים. הם, למשל, משתמשים בטקטיקות שונות למכירה. והטקטיקות שלהם מתפתחות במשך הזמן. השיטות שלהם לפעמים משפיעות על אופי המכירה ומושכות קונים גם כשהמחיר לא מתאים.

 

בטור הבא נתחיל להביא ממש חומרים מתחום האבולוציה הדרוונית (שהמציא צ'רלס דרווין) ונראה כיצד הם מנתחים בצורה מעניינת התפתחות של עסקים (פירמות) בתחום שנקרא מיקרו כלכלה התפתחותית.

 

ד"ר אושי שהם קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו ברשת א', "קצה הקרחון – אוי ואי כלכלה" .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Index Open
אושי שהם-קראוס
צילום: חן אלוני
מומלצים