שתף קטע נבחר

איזו הפיכה מקסימה

קריאות ההתפעלות הישראליות מההפיכה במצרים צורמות. בריונות היא בריונות גם כשהיא מתבצעת בשם החילוניות

מנות נאות של חוצפה, צביעות ואפילו אי-יושר גודשות את החדווה האופפת בימים אלה את גופי התקשורת, מעצבי דעת הקהל ומשוררי הרשתות החברתיות בישראל סביב ההפיכה הצבאית במצרים.

 

למרות שרק השד יודע מה יקרה מעכשיו בארץ הנילוס, הגיוני שאף ישראלי ציוני, וגם אף דמוקרט ושוחר חירות ברחבי תבל לא יבכו מרה את עצם העובדה שמוחמד מורסי אינו מנהיג עוד את המדינה הערבית הגדולה בעולם. אבל זה שההפיכה הצבאית נעשתה בידי גורמים ליברליים (נניח) וחילוניים, לא הופכת את מעשה ידיה - הדחה אלימה של שליט מכהן שנבחר כחוק - ללגיטימית. היא ודאי לא עושה אותה ראויה לשבח, או מודל לחיקוי.

 

מתנגדי מורסי מבעירים אש בקהיר (צילום: AP) (צילום: AP)
מתנגדי מורסי מבעירים אש בקהיר(צילום: AP)

 

תומכי מורסי זורקים אדם אל מותו  ()
תומכי מורסי זורקים אדם אל מותו

 

עוד בערוץ הדעות

קרקס המחאה, רמת אביב / זיו תדהר

יש עתיד לילדים שנשלפים מבתיהם? / אסתר הרצוג

 

אפשר רק לשער מה היה קורה אילו הפיכת גנרלים דומה הייתה מתבצעת נגד דמוקרטים חביבים למראה בידי גורמי ימין קיצוני או קנאים דתיים. הגינויים, המחאות והקריאה להפיכת-מנע מצילת נפשות היו זועקים כאן מכל פינה. מורסי, אם יש צורך להזכיר, הוא שמרן קיצוני, רדיקל איסלאמי וגם שונא ישראל לא קטן. במושגים מערביים, אדם חשוך. כל אלה לא משנים עקרונית דבר אחד: הוא היה לנשיא הרפובליקה הנבחר ברוב קולות אזרחי מצרים וזכה גם במשאל העם לאישור החוקה החדשה. במושגים דמוקרטיים, זה רצון העם. המצרי, אמנם.

 

קריאות ההתפעלות הישראליות מההפיכה הצבאית במצרים פסולות וצורמות. פסולות וצורמות לא פחות הן הקנאה היוקדת במהפכני תחריר והתשוקה הלא מוסתרת להידמות להם. שכן אצלנו, עוד יותר מאצלם, אין שום הכרח בכך. בחרנו במי שבחרנו, לא בחרנו במי שלא בחרנו - והכול מרצוננו החופשי ובתבונתנו כי רבה. קיימת אפשרות, והיא לא מסובכת במיוחד, להחליף שלטון לא רצוי בדרכים חוקיות, נורמטיביות ותקינות. מי שניתנה לו האפשרות ולא עשה זאת, מי שבחר לבחור אחרת - צריך לקבל עליו את הדין ולשחק את המשחק. זה לא אומר שאסור לו להפגין ולמחות - אדרבה, רצוי ומומלץ. אבל כדי להשפיע, לא כדי להפיל בכוח.

 

לא נעים להודות, ועם זאת חובה לשנן, שבריונות היא בריונות גם כשהיא מתבצעת בשם הדמוקרטיה או החילוניות. ובאופן כללי, סגידה של אנשים נאורים לתרבות פוליטית ברברית היא עניין בלתי מוצדק, בלתי מובן ובלתי נסלח. גלוריפיקציה של אי-צדק אינה זוהרת יותר כשהיא מגיעה מהצד ה"נכון" של המפה. להיפך: עקרונית ומוסרית היא מכוערת בהרבה. ואני כבר לא מדבר על ההתערבות המטיפה והכול-יודעת בענייניהם של מדינות אחרות ועמים אחרים. הו, כמה שאנחנו אוהבים שעושים לנו את זה. 

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חגיגות בקהיר לאחר הדחת הנשיא מורסי
צילום: גטי אימג'בנק
מומלצים