שרף למוות את בתו ההרה, יקבל שחרור מוקדם?

מקרה קשה במיוחד הגיע לאחרונה לפתחו של ביהמ"ש: האם לאפשר לאסיר בן 93 שריצה 22 שנות מאסר בגין רצח בתו ההרה, לצאת לשחרור מוקדם?

PsakDin.co.ilפורסם: 09.07.13 , 09:27

אסיר השוהה במרכז הרפואי של השב"ס עקב החמרה במצבו הבריאותי, ביקש מהוועדה המיוחדת לשחרור מוקדם לשחרר אותו כשנתיים לפני תום מועד ריצוי תקופת עונשו - 25 שנות מאסר. עונש זה נגזר עליו לאחר שהורשע ברצח בתו ההרה בהצתה, בשל "פגיעה בכבוד המשפחה". לאחר שהוועדה סירבה לבקשתו, הוא עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז מרכז.

עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet

בעתירתו האסיר ציין כי הוא ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו אינו מסכן את הציבור. לטענתו, התנהגותו התקינה בכלא, יציאתו ליותר מ-180 חופשות, גילו המופלג (93), מצבו הרפואי וחרטתו - כל אלה, מצדיקים את שחרורו המוקדם.

לדבריו, בקשתו נדחתה רק בהסתמך על חומרת העבירה, וללא התחשבות במצבו הנוכחי. האסיר הדגיש כי לדעתו הוועדה לא התחשבה ביכולותיו המוגבלות עקב גילו ומצבו הבריאותי הקשה.

ועדת השחרורים המיוחדת טענה מנגד כי יש להעדיף את האינטרס של החברה, על פני האינטרס של האסיר לשחרור מוקדם. לדבריה, שחרור אינו צריך להיות עניין שבשגרה. האסיר לא הוכיח שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו, ולא הוכיח כי שינה את תפיסת עולמו. עוד הוסיפה שהעובדה שהאסיר סובל מבעיות רפואיות, לא יכולה לשמש נימוק לשחרורו.

הוכיח שהשתנה?

אב בית הדין, השופט אברהם טל, קבע כי לאסיר אין זכות קנויה לשחרור מוקדם, ועליו לשכנע את הוועדה כי הוא ראוי לכך. "הנסיבות המצמררות של העבירה מהוות אף הן שיקול בהחלטה", קבע.

השופט טל הוסיף, כי גילו המבוגר של האסיר (שרצח את בתו כשהיה בן 70) ומצבו הרפואי, אינם מלמדים שחל בו שינוי בולט ומהותי, המצדיק את שחרורו המוקדם. האסיר אף לא הוכיח שהוא מוכן להשתלב בחברה ולתרום לה, כפי שדורש החוק. לפיכך, בקשתו נדחתה.

יש מקום לרחמים

עו"ד משה זכות, העוסק בתחום הפלילי, מבקר את ההחלטה. לדבריו, "נראה שבית המשפט פעל על פי החוק היבש בלבד. בנסיבות מיוחדות אלה היה ראוי להפעיל גם את מידת הרחמים ולהורות על שחרורו של הקשיש החולה, אשר ריצה את רוב העונש שהוטל עליו".