המסע המופלא של נבחרת הג'ודו למונגוליה
שום זכר לאינטרנט או לטלוויזיה, נהגים שלא מצייתים לרמזור אדום, טיפוס על הרים בגובה 2,000 מטרים, ארוחות בוקר לא שגרתיות, ריקודים ברחובות וחיבור נדיר לטבע. אורן סמדג'ה מגיש יומן מסע מצולם
אחד הקרבות הקשים שלי באולימפיאדת ברצלונה בדרך למדליית הארד היה מול יריב מונגולי. מאז אותו קרב, היה לי חלום להגיע למונגוליה, להתאמן שם וללמוד את שיטות הקרב שלהם.
עוד ב-ynet ספורט:
- חשיפת "ידיעות אחרונות": הפרוטוקולים של ועדת זליכה
- למכבי תל אביב יש בלם חדש
- ולקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב יש רכז חדש
- צפו: מצעד נשות הכדורגלנים
מונגוליה נחשבת בשנים האחרונות לאחת הנבחרות הטובות בעולם, מאולימפיאדת לונדון האחרונה חזרו הג'ודוקא המונגולים בשתי מדליות. לפני שנתיים, פנה אליי אותו הג'ודוקא מולו התחריתי בברצלונה, שכיום משמש בדיוק כמוני כמאמן הלאומי בארצו והזמין אותי לביקור בארצו.
באותה הזדמנות לא יכולתי להיענות להזמנה, אך לפני כחצי שנה חודש הקשר עם האיגוד המונגולי ובמסגרת בניית ההכנות לעונה, קיבלנו החלטה לערוך מחנה אימונים ולהשתתף בטורניר במונגוליה כהכנה אחרונה לפני אליפות העולם בריו.
הטיסות הארוכות ארכו כ-24 שעות. בשדה התעופה חיכתה לנו קבוצת לוחמים שקיבלה אותנו באדיבות וליוותה אותנו למלון. למחרת בבוקר, יצאנו לדרכנו למחנה האימונים וחיכתה לנו חוויה שלא ציפינו לה. כבישים משובשים, פקקי תנועה יוצאי דופן וחיות דוגמת פרות, כבשים, גמלים וסוסים המהלכות על הכביש. הנהגים המונגולים לא מצייתים לחוקי התנועה, נוסעים באור אדום ונדחפים במסלול הנגדי. האמת היא שלא חשבנו שנצא בחיים מהנסיעה הזו.
לאחר נסיעה של שעה, הגענה למחנה האימונים, התמקמנו בחדרים וקיבלנו את תוכנית האימונים לשבוע הקרוב. סדר היום שלנו הורכב מטיול "מהנה" בהרי מונגוליה ב-7:00 בבוקר, טיפוס של כשעה עד לגובה של כ-2,000 מטרים מעל פני הים. לאחר מכן השתתפנו בתחרות האבקות מונגולית. כמובן שהובסנו, אף אחד מספורטאי נבחרת ישראל לא הצליח לנצח אפילו קרב אחד.
לאחר שירדנו מההר, כיבדו אותנו במה שמסתמן כמאכל הלאומי של המונגולים, בשר כבש. עם זאת, כשרצינו להתקלח אחרי האימון הופתענו לגלות שהמים בברזים קרים בלבד. ב-11:00 כבר התייצבנו לאימון השני באולם הג'ודו ולאחריו הגישו לנו ארוחת צהריים שהורכבה שוב מבשר כבש, מוטיב חוזר בכל הארוחות במונגוליה.
האימון האחרון ב-16:00 שהוקדש לקרבות כבר היה קשה במיוחד, מה גם שלא היה פשוט להתגבר על הג'ט לאג בעקבות הפרשי השעות. ב-20:00 כבר חשוך לגמרי, ולא בכל המקומות יש חשמל או אור. וכך מצאנו את עצמנו בלב המדבר, בלי טלוויזיה, מנסים להעביר את הזמן עד למחרת.
לאט לאט התחלנו להתרגל לתנאים וגם לארוחת הבוקר שלהם שמורכבת אף היא מבשר כבש. השבוע המיוחד הזה שהורכב מתנאים בסיסיים, ללא אינטרנט, טלוויזיה ואיפשר לנו להתחבר לטבע, לאוויר הפסגות ולשקט הנפשי הפך את מחנה האימונים במונגוליה לאחד הטובים שידענו.
אחד האירועים המרגשים שבהם נתקלנו הוא מירוץ הנאדאם, במסגרת החג הלאומי של מונגוליה הנערך בין ה-11 ל-13 ביולי. בחג זה נערכות חרויות בשלושה ענפי ספורט מסורתיים, היאבקות, קליעה בחץ וקשת ומירוצי סוסים. בנוסף נוהגים המונגולים לערוך תהלוכות ססגנויות ברחבי הערים כחלק מהחגיגות.
במהלך שהותי במונגוליה הזמין אותי השגריר הישראלי, מתן וילנאי לאירוע בו סיפרו על הקרבות שערכתי מול המונגולים באולימפיאדת ברצלונה.
בסוף השבוע הקרוב, נתחרה בטורניר היוקרתי גראנד פרי מונגוליה, בלי קשר לתוצאות, אנחנו יכולים להיות מרוצים מהניסיון החשוב שצברנו בדרך הארוכה לאולימפיאדת ריו 2016, מהאנשים האדיבים שזכינו להכיר ומהחוויות המיוחדות שלבטח ילוו אותנו שנים רבות.
