לא הוכיח את מערכת היחסים - וגורש מישראל
אזרח אוזבקיסטן, שהגיע לישראל בשנת 2001 בטענה שהוא ידוע בציבור של אזרחית ישראל, איבד את אשרת השהייה לאחר שחקירת משרד הפנים העלתה כי השניים כלל לא מנהלים מערכת יחסים. ערעורו על החלטת הגירוש הגיע עד לבית המשפט העליון - ונדחה
אזרח אוזבקיסטן הגיע בשנת 2001 לישראל, לאחר שקיבל אישור שהייה זמני. זאת משום שטען כי הוא בן זוגה של אזרחית ישראלית. לאורך השנים הוזהר מספר פעמים כי אם לא ידאג להאריך את תוקף דרכונו, יגורש מהארץ. אלא שהוא לא טרח לעשות זאת, ומשרד הפנים סירב להאריך את אישור השהייה.
המערער, ששהה בארץ שלא כדין, פנה למשרד הפנים בבקשה נוספת להארכת האישור. אלא שחקירת המשרד העלתה כי הוא כלל לא בן זוג של האישה המדוברת. בני הזוג פנו לבית המשפט המחוזי על מנת שישנה את החלטת משרד הפנים, ומשנתקלו בסירוב ערערו לבית המשפט העליון.
בערעור שהגישו טענו כי הם מנהלים מערכת יחסים החל משנות השמונים. לדבריהם, בראיון שנערך להם במשרד הפנים - בעקבותיו הוחלט לגרש את הגבר - לא נכח מתורגמן ולכן נפל פגם בתקשורת. דבריהם לא הובנו על-ידי המראיינת, הסבירו. כמו כן טענו כי הראיון לא עונה על הדרישה ל"שימוע" כמתחייב מרשות מנהלית על פי חוק.
מנגד, בא כוח משרד הפנים טען כי השניים לא הראו בשום שלב הוכחה לקיומו של קשר זוגי ביניהם. למשרד הפנים שיקול דעת רחב למנוע מזרים מלהיכנס לתחומי המדינה, ובמידת הצורך להרחיקם מישראל. זאת, במידה והמשרד סבור כי הקשר בין ידועים בציבור אינו אמיתי. לסיום נטען כי הראיון שנערך לשניים עונה על דרישת השימוע.
לא נרקם קשר זוגי כן ואמיתי
השופט אורי שהם ציין בפסה"ד כי לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב, בכל הנוגע למתן אשרת שהייה למי שאינו אזרחי מדינת ישראל או שאין בידו תעודת עולה. השופט ציין כי זכות השימוע יכולה ללבוש צורות שונות, ואין זה משנה אם כונתה בשם "שימוע".
בפסיקתו נכתב כי במסגרת הראיון שנערך למערערים - במטרה לבחון את טיב הקשר ביניהם - ניתנה לשניים הזדמנות ראויה להציג את טיעוניהם. לפיכך, מוצתה זכות הטיעון שלהם. כן הוסיף כי פרט לצילומים משותפים משנות השמונים, אין לשניים ראיות המעידות על כנות הקשר ביניהם. מתצלומים אלה לא ניתן גם להסיק דבר על קיומו.
לסיום, השופט מדגיש כי עולה בבירור שהמערערים לא ניהלו חיים משותפים כבעל ואישה, ולא הוצגה כל ראיה כי ניהלו אי פעם משק בית משותף. לפיכך, בית המשפט הורה על גירושו של הגבר בתוך 14 יום ממתן פסק הדין.
פרשנות: תוצאה הרסנית לכולנו
עו"ד מעין נוסל, העוסקת בתחום המשפט המנהלי, מבקרת את קביעת בית המשפט. לדבריה, יתכן והמערערים טעו כשלא סתרו את טענות משרד הפנים בדבר כנות הקשר, אך יחד עם זאת משרד הפנים מחויב בקיומו של שימוע. "פסיקה כזאת עלולה לפתוח פתח למשרד הפנים שלא לקיים את נוהל השימוע, שעה שהוא סבור כי הקשר אינו כנה. תוצאה כזו תהיה הרסנית עבור כולנו".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
