שירה: "הזיכרונות הם אֵבל"

סָבִי שׂוֹרֵף גַּעֲגוּעָיו בִּירִיעַת הַסַּבְיוֹנִים.

חוֹתֵר בַּזֹּהַר הַפָּשׁוּט

אֶל מַטְּרָתוֹ.

זָז, מְשַׁפֵּר עֲמָדוֹת

בּוֹחֵן מִקָּרוֹב כּוֹכָבִים

כְּאִלּוּ הֵם צְהָרִים

בַּעֲדָם הוּא מַבִּיט

אֶל הֶעָתִיד, אֶל הַתֵּבֵל. סָבִי

חָסַם בְּפָנֶיהָ כָּל דֶּרֶךְ בְּרִיחָה

עַד שֶׁנֶּעֶקְרָה לַחוֹר

לִמְשֹׁךְ סוֹדוֹת.

*

עַל מַה

שֶּׁהָיִיתִי יָכוֹל. שֶׁהָיָה

וְלֹא הֵעַזְתִּי כְּשֶׁהִבַּטְתִּי

בְּעֵינֵי יֶלֶד קָטָן וַאֲמִתִּי,

לִפְנֵי

שֶׁרֹגֶז וְחַשְׁדָנוּת,

לִפְנֵי

שֶׁשָּׁאַלְתִּי, אֵיךְ יוֹדְעִים מַה חַי?

מְלַטֵּף אֶת הָעֵשֶׂב שֶׁרוּחַ קַלָּה

כְּמוֹ גָּעֲרָה בּוֹ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי, זֶה,

סִימָן לְאֶגְרוֹפִים אַלִּימִים. מֻסְתָּרִים

בַּזִּכָּרוֹן שֶׁעוֹד אֵין לִי,

וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר.

 *

אָבִי מֵת, עַכְשָׁו

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לִהְיוֹת אִתּוֹ.

הוּא הָיָה מַשְׁאִיר לִי סִימַן לַיְלָה

הוּא הָיָה מִתְבּוֹנֵן כַּמָּה יָפֶה אֲנִי

בְּעֵירֹם.

אַף אֶחָד אַחֵר לֹא הִתְבּוֹנֵן בִּי

כָּמוֹהוּ, בִּהְיוֹתִי עֵירֹם.

הוּא לָבֶטַח חַי הֵיכָנְשֶׁהוּ, מְחַכֶּה

שֶׁאֲבַקֵּר אוֹתוֹ. אֲבָל

לַמְרוֹת שֶׁכָּל בֹּקֶר

אֲנִי רוֹחֵץ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת בְּמַיִם קָרִים

שֶׁיִּהְיוּ רַעֲנַנּוֹת. בְּרִיאוֹת. יְכוֹלוֹת

לָטוּס אֶל בֵּין כִּפְלֵי הַזְּכוּכִית

שֶׁל הַמַּרְאָה, לָצוּד אַרְיֵה שָׁקוּף

כָּמוֹהוּ.

שירים אלו לקוחים מתוך הספר "שימותו הקוצים" מאת יפתח אלוני, שראה אור לאחרונה בהוצאת "אפיק".