הרבה לפני הקוביה ההונגרית: ד"ש מחייל רומאי
ערב ט' באב נרשמה התרגשות בעמק צורים, כאשר קוביית משחק של חייל רומי מימיי הבית השני נחשפה בפסולת שהוצאה מהר הבית. "את החיילים הרומאים שהוצבו כאן אנו כבר לא פוגשים. אבל עם ישראל שב לארצו, ומוצא בעפרה שרידי תרבות מהמקורות"
פרויקט סינון עפר החפירות מהר הבית ממשיך לספק הצצה מרתקת אל ההיסטוריה היהודית של ירושלים העתיקה, וכעת חושף ממצא חדש - בעיתוי מושלם: ילדים שביקרו אתמול (יום א') באתר עמק צורים שבמורדות הר הצופים והשתתפו במלאכת הסינון שמקיימת שם עמותת אלעד, הצליחו לחשוף קוביית משחק שככל הנראה שימשה את אחד החיילים בלגיון הרומי בשנים שלאחר חורבן בית המקדש השני. התגלית גרמה להתרגשות רבה בקרב הארכיאולוגים באתר, בעיקר בגלל התזמון – בעיצומם של ימי "בין המצרים" שבהם מתאבלים על החורבן, ערב ט' באב.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
צפו בעקבות החורבן:
בשנת 1999 שפך הוואקף המוסלמי עפר חפירות מהר הבית בכמות אדירה – תכולת כ-400 משאיות. הוא נאסף אל עמק צורים ומזה שמונה שנים מסונן על בסיס יומי, בעיקר על ידי מתנדבים, כדי למנוע אובדן עתיקות. במשך השנים נמצאו בין העפר משקולות, ראשי חצים, חותמות, כלי משחק, תכשיטים ומטבעות מתקופת שונות, שלחלקם ערך היסטורי משמעותי.
את הקובייה הספציפית מייחס זגדון לחייל בלגיון העשירי של רומא, "לגיון הברזל"(צילום: מורן חג'בי)
כעת, כאמור, ערב ט' באב, נמצאה ביד המקרה קובייה זעירה - חמישה מ"מ אורכה, חמישה רוחבה וחמישה גובהה - עשויה שנהב, ועל כל אחד מדפנותיה מוטבעים עיגולים שמספרם מאחת עד שש, מגולפים באופן נאה ומדויק – בדיוק כמו קוביות השש-בש עשויות הפלסטיק של ימינו.
ד"ש מחייל רומאי בן 2000
באותה תקופה, שנות ה-70 לספירה, הוצבו לגיונות חיילים רומאים באזור הר הבית, כדי למנוע מהיהודים להקים מחדש את בית המקדש שנחרב שנים אחדות קודם לכן, וההערכה היא כי בקובייה זו שיחק אחד החיילים כדי להפיג את שעמומו.
חכמים אסרו לשחק בקובייה, כדי להתבדל מהרומאים, שהביאו את תרבות המשחק הזו לארץ ישראל(צילום: מורן חג'בי)
גל זגדון, ארכיאולוג בעמק צורים, אומר כי הממצא החדש מתוארך לתקופה שלפני 1943 שנה, זאת על פי תגליות מקבילות ומשקף את תרבות המשחק והשעשועים של הכוחות הרומאים. את הקובייה הספציפית מייחס זגדון לחייל בלגיון העשירי של רומא, "לגיון הברזל".
"הילדים שמצאו את זה חשבו שזה פסיפס, ואחר כך היה נדמה להם שזו עשוי פלסטיק, אבל הפננו את תשומת לבם לעיגולים והם מאוד התרגשו", סיפר הארכיאולוג, "זה לא דבר שנמצא כל יום ולכן גם אצלנו נרשמה קצת התרגשות, במיוחד לאור התקופה והימים שאנחנו נמצאים בהם".
זגדון מציין כי קוביות אלה מופיעות בספרות חז"ל, במסכתות ראש השנה וסנהדרין, של נקבע כי המשחק בקובייה פסול לתת עדות בבית המשפט. הסיבות לכך הן היבדלות מהרומאים, שהביאו את תרבות המשחק הזו לארץ ישראל, בקשת חכמים מהעם לעסוק בתורה ומלאכה ולא בדברים בטלים, וכן הסתכלות ההלכה על אדם שמשחק ומהמר בקובייה כלא רציני ולא אמין שלא נתין להסתמך על עדותו. "יש לכך אפילו הוכחה ארכיאולוגית", סיפר, "לאחרונה מצאנו קובייה שמרכז הכובד שלה בנוי כך שלא חשוב כיצד זורקים אותה היא תמיד נופלת על אותו צד. היא ככל הנראה שימשה לרמאות...".
"כמעט כל יום מוצאים משהו, ויש דברים מאוד מעניינים, כמו המטבעות ששופכות אור בצורה יפה על תקופות שונות בהר הבית", סיכם זגדון, "אבל התזמון הזה הוא לא שגרתי. יש פה משהו מאוד סימבולי ויפה. את החיילים הרומאים אנחנו כבר לא פוגשים פה היום, אבל עם ישראל שב לארצו, מחטט בעפר ומוצא בו שרידי תרבות שכולם מוזכרים במקורותינו".
לפנייה לכתב/ת 
קובייה רומית
צילום: מורן חג'בי
מומלצים
