אל תכשילו את שילוב החרדים באקדמיה

בחודש האחרון קמה צעקה ציבורית ונכתבו טורי דעה ומאמרי מערכת נגד הרעיון להקים תוכניות לימודים נפרדות לחרדים באוניברסיטה העברית בירושלים. הרעיון זוכה לתיאורים כגון "מצמרר, שערורייתי" או "חשוך". רוב ההתנגדות מכוונת נגד ההפרדה המגדרית. טיעונים אחרים נוגעים לקיומן של תוכניות נפרדות לחרדים דווקא באוניברסיטאות.

הטענה היא שהכשרה מקצועית היא תפקידן של המכללות, ולא ניתן להציע תוכניות לחרדים עם עושר תרבותי ומדעי ברוח החופש האקדמי, המאפיין את האוניברסיטאות. טיעונים אלה כבדי משקל ועל כן ראוי לבחון אותם על רקע הבנת תהליך פתיחת ההשכלה הגבוהה לחרדים.

עוד בערוץ הדעות

המוסר הכפול של אירופה / שאול רוזנפלד  

מעט אירוני שהפרדה מגדרית בתוכניות לחרדים מוצגת כהדרת נשים, זאת כאשר עיקר הביקוש לתוכניות הללו מגיע דווקא מציבור הנשים ושיעור ההצלחה של הנשים גבוה מזה של הגברים. פער הידע בין נשים לגברים בחברה החרדית כמעט מצריך תוכניות נפרדות: הנשים נבחנות במבחני סאלד - הדומים מאוד למבחני בגרות - ואילו הגברים באים רובם ללא לימודי ליב"ה כלל. הצימאון להמשך השכלה ודרכה לעצמאות כלכלית בקרב הנשים עצום, אולם המציאות היא שהחברה החרדית לא מאפשרת לנשים להגיע לקמפוס מעורב לפני הנישואים.

מטרת התוכניות לחרדים אינה לתקן את החברה החרדית על פי חזונו של הציבור ה"נאור". הניסיון הוא להתמקד בפוטנציאל הגלום בציבור הנשים החרדיות, והאפקט המצטבר של שינוי במעמדן - הן נותרות חרדיות, אבל מועצמות באופן מהפכני. יתרה מזאת: לא כל הפרדה מהווה הדרה. בארצות הברית קיימים קולג'ים מעולים לנשים וכך גם קולג'ים לשחורים. אפילו לציבור האורתודוכסי המודרני בארצות הברית - המקביל לציוני-דתי כאן - יש קולג' לנשים וקולג' לגברים בישיבה אוניברסיטה (Yeshiva University) זה עשרות שנים. כמו במוסדות לנשים ולשחורים בארצות הבריצ, אין לראות את ההפרדה כיעד בפני עצמו אלא ככלי המאפשר שילוב אוכלוסייה שכיום מודרת מההשכלה הגבוהה, גם אם ההדרה היא תוצאה של התרבות של האוכלוסייה עצמה.

פתיחתה של ההשכלה הגבוהה לחרדים מהווה מהפכה של ממש. היא החלה בשנות האלפיים כמהפכה שקטה. תוכניות אלה, הקיימות יותר מעשור, לא משכו תשומת לב רבה בכלי התקשורת, ואולי טוב שכך - בבחינת "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". עד שנת 2000 למדו חרדים בודדים במוסדות להשכלה גבוהה, ואילו משנת 2000 נפתחו מסלולים ייעודיים לחרדים בכמה מכללות ובשתי פלטפורמות: המכללה החרדית בירושלים ומבח"ר בבני ברק, המספקות תשתיות וסביבה תומכת. תוכניות הלימוד מוצעות על ידי מכללות ואוניברסיטאות כגון אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, הדסה, והמכללה האקדמית תל אביב-יפו. גם חברות כמו אינטל מקיימות תוכניות דומות הזוכות להצלחה רבה.

הממשלה החליטה לעודד את המשך המהפכה כחלק ממשימה לאומית ובשנת 2011 יצאה הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה עם תוכנית מסודרת למימון תוכניות אלה ולעידוד פתיחת תוכניות חדשות. בתוכניות הממומנות על ידי הות"ת אין ולא יהיו "משגיחי כשרות" לאישור תוכן אקדמי. ות"ת דורשת זהות מלאה בין התוכנית לחרדים לבין תוכנית האם, ומקיימת בקרה על מנת להבטיח זאת. קיימות תוכניות לחרדים עם רף קבלה זהה לתוכניות הרגילות באוניברסיטאות במקצועות שאינם מוצעים במכללות. נדרשת קרבה מקסימלית לקמפוס האם על מנת לאפשר גישה לתשתיות אקדמיות. התוכניות מעודדות שילוב בהדרגה גם בתואר ראשון, למשל בעזרת שעות לימוד בקמפוס הראשי בשנה השלישית של הלימודים. לא מתאפשרות פתיחתן של תוכניות נפרדות לתואר שני. ואכן, החרדים מגיעים לתוכניות הרגילות בתארים מתקדמים, כבר היום.

מלכה רפפורט חובב היא פרופסור לבלשנות באוניברסיטה העברית וחברה בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.

 גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il