שתף קטע נבחר

בג"ץ דחה את העתירה נגד הרב שמואל אליהו

"סד הזמנים אינו מאפשר להכריע עתה בסוגיה", קבעו שלושת שופטי בג"ץ, והבהירו כי כל הטענות שהועלו בנוגע למועמד לרבנות הראשית, שהיועמ"ש קבע כי מועמדותו בעייתית - שמורות לצדדים, והם יוכלו להעלותן בבוא העת

מספר שעות לאחר הדיון – דחו שופטי בג"ץ את העתירה שהגיש ח"כ עיסאוי פריג' ("מרצ") נגד רבה של צפת, שמואל אליהו, המתמודד לכהונת הרב הראשי הספרדי. "סד הזמנים אינו מאפשר להכריע עתה בסוגיה", קבעו, בהתייחסם למועד הקצר שבין הגשת העתירה לבחירות העתידות להתקיים בעוד יומיים (ד').

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

שלושת השופטים בהרכב, בראשות הנשיא, אשר גרוניס, שדנו בעתירה היום (ב') - ציינו בהחלטתם כי אילו היה מוציא הרכב השופטים צו על תנאי, לא ניתן היה לקיים דיון לפני יום הבחירות "בטענות כבדות המשקל שהועלו בפנינו". לצד כך צוין בהחלטה, כי העותר לא פנה כלל למשיבים לעתירה לפני הגשתה, אף שבמקרה רגיל חובה לעשות זאת.

 

כך קבעו השופטים כי בנסיבות המתוארות, "איננו רואים מנוס ממחיקת העתירה". לצד זאת כתב גרוניס כי לצדדים "שמורות כל טענותיהם, והם יוכלו להעלותן בבוא העת (אם זו תגיע)", והוסיף כי אין במחיקת העתירה נקיטת עמדה כלשהי לגבי עמדת בג"ץ בנוגע לכשירותו או אי כשירותו של הרב אליהו לכהן כרב ראשי.

 

הפרקליטות: קושי עם מועד הגשת העתירה

בפתח הדיון טענה עו"ד גבי לסקי, בשם העותר ח"כ פריג', כי לא רק שבחירתו של הרב אליהו אינה ראויה ומעוררת קשיים משפטיים - אלא עצם מועמדותו אינה ראויה. "לא יכולה להיות מחלוקת שמי שמסית, כמו הרב אליהו, אינו ניצב בתוך המתחם המוגן של חופש הביטוי", קבעה. "על חלק מהאמירות אף הוגש כתב אישום. אמנם הוא נמחק, אבל לא הייתה הכחשה שהדברים נאמרו. אנו עדים כי הרב חזר באין-ספור הזדמנויות ואמר את הדברים הללו".

 

לסקי טענה כי ועדת הבחירות שאישרה את מועמדותו של הרב אליהו לא התייחסה לשיקולים הללו, כולל עמדת היועמ"ש שראה בה התמודדות בעייתית, ונגעה רק בשיקולים הסטטוטוריים.

 

עו"ד יובל רויטמן מפרקליטות המדינה טען בפתח דבריו כי ועדת הבחירות בודקת את המועמדים אך ורק מבחינה סטטוטורית, ומהבחינה הזו הרב אליהו עמד בקריטריונים. לעצם מועמדותו הסביר כי היועמ"ש סבור שיש קושי משפטי בהגשת המועמדות ובבחירה של הרב אליהו, וכי הוא סבור כי המינוי אינו ראוי על רקע התבטאויות חוזרות ונשנות בעלות מאפיינים גזעניים, שהחלו לפני כעשור ועד לשנים האחרונות.

 

רויטמן הסביר כי המדינה סבורה שיש קושי עם העתירה בשל מועד הגשתה: "הכלל הרחב הוא שבית המשפט יושב לאחר שיש החלטה. כאן יש גם מאפיין מיוחד - מספר מעומדים, כך שאנחנו לא יודעים אם הרב אליהו ייבחר". לדבריו, "ניתן לומר שזו עתירה תיאורטית, וגם אין כל כך זמן לברר אותה, לכן אנו מאמינים שהעיתוי המתאים הוא לאחר ההחלטה". הוא הדגיש כי "זה לא פשוט שייבחר אדם לא מתאים, אך אנו סבורים שהעיתוי המתאים הוא אם הרב ייבחר".

 

עו"ד אביעד הכהן טען בשם הרב שמואל אליהו כי העתירה מוקדמת, והוסיף כי הבקשה שלא לאשר לרב להתמודד איננה עומדת במבחן החוק בישראל: "כדי למנוע ממישהו את הזכות בהליך בחירות, לבחור ולהיבחר, שזו זכות חוקתית - צריך הוראה מפורשת בחוק. אי אפשר לעשות דבר כזה סתם. אם המחוקק רוצה לשנות את החוק שיעשה את זה, וכך גם לגבי היועמ"ש".

 

הכהן הוסיף עוד כי לגבי סמכות היועמ"ש לקבוע אם מועמדות ראויה היא, אם לאו - גם ניתן להתווכח "אני חושב שזה דבר חדש, אבל זה לא נושא הדיון".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הרב שמואל אליהו
צילום: אורות
מומלצים