שתף קטע נבחר

סיכומי ההגנה של ליברמן: "אין עבירה פלילית"

סנגורו של שר החוץ לשעבר תקף את התביעה ש"הבניין שלה קורס" וטען: "העגלה נסעה מאליה וכל מה שעשה ליברמן היה דבר ששואף לאפס". השופטת ביקשה מהצדדים למצוא נוסחה שתייתר את עדות דני אילון

"ליברמן חשב שזה חלק מאינסוף ההדלפות שיש: שיחה לא פורמלית, עיתונאי, מקור ישראלי". שבועיים אחרי שהתביעה במשפטו של יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, סיכמה את טיעוניה, מתקיים היום (ה') בבית משפט השלום בירושלים שלב הסיכומים של ההגנה. התביעה הצהירה כי הרשעת שר החוץ לשעבר במרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת השגריר לא צריכה להתבסס בהכרח על עדות סגנו לשעבר דני אילון, אולם סנגוריו של ליברמן ניסו לסתור את טענות התביעה.

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

חוק משאל העם: בלי יו"ש, עם חילופי שטחים

הרכבת: לא כולם קוראים הודעות, זה אנושי

 

סנגורו של ליברמן, עו"ד יעקב וינרוט ביקש לזכות את מרשו מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. ההגנה הרבתה לתקוף את עמדת התביעה וטענה כי היא מתעלמת מנקודות מהותיות ומתאימה את המציאות על מנת לגבש עבירת אמונים וכי התנהלותו של ליברמן רחוקה מכך.

 

לעניין העובדתי, עו"ד וינרוט טען כי בניגוד לנטען בכתב האישום ובניגוד לסיכומי התביעה, ליברמן לא העלה על דעתו שחיקור הדין שממנו גזר זאב בן אריה את הפרטים שביקש להעביר לו, היה חיקור דין רשמי וחסוי מטעם מדינת ישראל וכי השגריר פתח אותו והוציא מידע בניגוד לדין.

 

כמו כן טען עו"ד וינרוט כי אם המדינה, שנתנה משקל כבד לעניין המודעות של ליברמן בסוגיה, הייתה יודעת ששר החוץ לשעבר חשב שמדובר בהדלפה בלבד, "אז אין תיק ואין כתב אישום. ליברמן לא ידע את דבר העבירה של בן אריה ולכן עיקר האישום בטל. זאת הקומה הראשונה ואם היא לא קיימת הבניין של המאשימה קרס".

 

לעניין המעורבות של ליברמן במינוי בן אריה לשגריר בלטביה טענה ההגנה כי לא ניתן לקבוע ממצאים על סמך העדות של אילון, "בטח לא כאלו שעומדים בדרישות של המשפט הפלילי". ההגנה טענה כי לא הוכח דבר בעניין קידום בן אריה, "לא היה קידום פורמלי ולא היה קידום אחר. העגלה נסעה מאליה וכל מה שעשה השר ליברמן היה דבר ששואף לאפס".

 

"גרסת ההגנה אינה נזקקת לפעלולים". ליברמן ועו"ד וינרוט, היום (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
"גרסת ההגנה אינה נזקקת לפעלולים". ליברמן ועו"ד וינרוט, היום(צילום: גיל יוחנן)

 

כמו כן טענה ההגנה כי התביעה קבעה קו פלילי שרירותי ולא מובן, וכי אין טענה שליברמן עבר על החוק כשלא דיווח על המקרה כשהיה חבר כנסת וכן בתחילת תפקידו כשר חוץ, אלא רק לאחר המינוי של בן אריה במטה המדיני ולתפקיד השגריר בלטביה. "זאת אומרת שהתביעה לא רואה עניין פלילי כשקיבל את המידע, אין טענה על זה שליברמן לא דיווח על ניסיון השגריר לאף אחד, אז יש אי דיווח שהוא פלילי ואי דיווח שאינו פלילי? זה מראה כמה התפישה של התביעה עמומה", טען וינרוט, "ועל עמימות לא מרשיעים בני אדם. כדי להרשיע אדם בפלילים על ההתנהגות להיות ברורה ומובהקת".

 

וינרוט הוסיף כי "גרסת ההגנה היא פשוטה, ואיננה נזקקת לפעלולים: ליברמן בהיותו ח"כ הגיע לביקור במינסק, שם שלא בידיעתו ושלא בטובתו השגריר בן אריה העמיד אותו בפני מצב כפוי, ליברמן ראה בכך מעשה מטופש מיותר, הוא קטע את הניסיון באיבו והשמיד את הפתק. הוא חשב שמן הראוי שכל העניין הזה ייקבר באותו חדר. הדבר העכיר את מצב רוחו, משום שהוא פחד שדבר כזה יכול לסבך אותו בחקירה פלילית שמא הוא יזם את העניין. ליברמן לא ידע ולא העלה על דעתו שזה חיקור דין שעבר דרך השגריר".

 

כשההגנה החלה להרחיב על עניין מינויו של בן אריה לשגריר בלטביה והגיעה לנושא הגרסאות הסותרות לכאורה של אילון וחברים אחרים בוועדת המינויים, חזרו השופטים על הצעה שהעלו בדיון הקודם ולפיה הצדדים יסכימו על צמצום הסוגיה, כך שבית המשפט לא ייאלץ להכריע בסוגיית האמינות של הבכירים.

 

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ אמרה: "בסוף יהיו כאן הכרעות עובדתיות שאנשים שהיו עובדי מדינה עלולים לצאת מהם. יש קשיים בין העדים לבין עצמם, ומאחר שכל הזמן עולה הטענה שהדברים האלה לא רלוונטיים, השאלה אם אפשר להסכים שהם לא רלוונטיים ולחסוך למדינת ישראל את ההכרעה בזה".

 

התובעת ציינה מצדה כי כל צד הבין את ההצעה אחרת. לדבריה, "אנחנו הבנו שמדובר בהצעה להגיע להסכמה על סמך דבריו של הנאשם בחקירה הנגדית שנסכים שהוא אמר מילה טובה על מינוי בן אריה, חבריי הבינו שמדובר בהמלצה של בית המשפט לחזור לכתב האישום המקורי, לזה אנחנו לא מסכימים". השופטים השיבו כי הם מוכנים לנסות ולסייע לצדדים לדון בעניין.

 

לאחר הדיון התכנסו אנשי הפרקליטות והסנגורים בלשכת השופטים ודנו בסוגיה. הם לא הגיעו להסכמה במקום וכל צד ישקול את עמדתו. ככל הנראה סבבה השיחה את האפשרות שהצדדים יקבלו כעובדה אפשרות שהעלה ליברמן בעדותו, ולפיה אמר לכל היותר מילה טובה על בן-אריה בפני כמה מאנשי משרד החוץ כששמו עלה בהקשר של מינוי לשגריר בלטביה, ולצד זאת יוותרו על עדות אילון על נגזרותיה השונות וטענותיו כי ליברמן תדרך חברי וועדה לקדם את בן אריה.

 

ההגנה טענה בנוגע לאילון כי אי אפשר לקבל את גרסתו, מכיוון שהיא "לא עומדת במבחן המציאות, שעה שאילון הגדיר את יחסיו עם ליברמן כטובים טובים, הן במשטרה והן בבית המשפט". ההגנה ציינה את עדותו של יוסי גל, שסתר את אילון וטען כי ליברמן מעולם לא ביקש ממנו לקדם את מינוי בן אריה. כמו כן העלתה התביעה את הראיון שהעניק אילון לגאולה אבן, ובו טען כי לא זכור לו שליברמן קרא לקדם את את אילון, בניגוד לגרסתו בהמשך. "הוא הלך למשטרה כי הוא אזרח שומר חוק או כי הוא היה מלא חימה על ליברמן לאחר ההדחה?", תהה וינרוט.

 

בדיון שנערך בשלב הסיכומים של התביעה נטען כי "היועץ המשפטי לממשלה ביקש להעמיד את ליברמן לדין עוד לפני שאילון נחקר במשטרה". התובעת, מיכל סיבל דראל, אמרה אז כי "ליברמן הפר את התחייבותו לשמור אמונים למדינת ישראל והפר את האמון שהציבור שבחר בו נתן בו".

 

לפי כתב האישום, ליברמן פעל באופן פסול למינוי זאב בן אריה לתפקיד שגריר ישראל בלטביה. הפרקליטות טוענת כי בעת שבן אריה כיהן כשגריר בבלארוס ב-2008, הוא העביר לליברמן פתק עם פרטי חיקור דין נגדו בפרשת "חברות הקש", ומבקשת להוכיח שהתערבות לכאורה של הנאשם לטובת מינוי בן אריה לשגריר בלטביה באה על רקע האירועים בבית המלון בבלארוס.

 

את ליברמן מייצגים בבית המשפט עורכי הדין יעקב וינרוט, גיורא אדרת, ירון קוסטליץ, נתי שמחוני ועודד גזית. את פרקליטות המדינה מייצגים עורכת הדין מיכל סבל-דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית, ועורך הדין ערן זלר, בכיר במחלקה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ליברמן, היום
צילום: אמיל סלמן
מומלצים