שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP, רויטרס, EPA, AFP
    מאבק בכוכבים: לפוליטיקה יש מקום אפילו בחלל
    כיום פעילים בחלל יותר מאלף לוויינים, ששייכים לעשרות מדינות וחברות מסחריות, ולכל מי שעושה בהם שימוש יש אינטרס להבטיח את פעילותם השוטפת והתקינה. אלא שכמו בכדור הארץ, גם בחלל מתנהלת מלחמה על שליטה והשפעה בין מדינות
    הפוליטיקה של הלוויינים: מערכות הלוויינים המוצבות בחלל הן חלק בלתי נפרד מהכלכלה הגלובלית ומחיי היומיום שלנו. מידע המגיע מהחלל או עובר דרכו מאפשר לנו לנהל חיים מודרניים. תחזית מזג אוויר מגיעה מצילומי לוויינים; התחבורה בים, באוויר וביבשה מבוססת על ניווט לווייני; אנו מתעדכנים במתרחש בעולם, מתקשרים מכל נקודה לכל נקודה על פני כדור הארץ ומשתמשים במערכות פיננסיות בפריסה עולמית באמצעות לווייני תקשורת; מתבוננים בנעשה בכדור הארץ למטרות אזרחיות וביטחוניות, חוקרים ולומדים את כדור הארץ, שומרים על הסביבה ומטפלים באסונות טבע באמצעות לווייני תצפית. עכשיו, תארו לעצמכם את חייכם ללא נוכחותן של מערכות אלה ותבינו את חשיבותן.

     

    עוד חדשות ב עולם:

    עם טנקים ורקדניות. צפ' קוריאה ציינה 60 למלחמה

    פצצת צחוק: כך נראית "חרצופים" האיראנית  

     

    כיום פעילים בחלל יותר מאלף לוויינים. לוויינים אלה שייכים לכ-60 מדינות כמו גם לחברות מסחריות. על בסיסם מתקיים שוק החלל שהיקפו השנתי כולל השירותים הנלווים מוערך בכ-300 מיליארד דולר. כתוצאה מכך הפך החלל החיצון לסביבה תחרותית בעלת משמעות לעוצמה, מעמד ויוקרה; ובקהילה הבינלאומית מתקיים מאבק על אופייה של הפעילות בחלל, על ההובלה העולמית, על המותר והאסור.

     

     

    לצד המאבק בין המדינות על שליטה והשפעה, מתחדדת גם ההכרה שישנם אתגרים ואיומים שמחייבים טיפול משותף. איומים אלה הם תולדה של מאפייני הסביבה הייחודית בחלל ושל הפעילות האנושית במרחב זה. לדוגמה, סערות שמש המייצרות קרינה שעשויה לפגוע קשות בלוויינים; אסטרואידים, פסולת חלל ושברים, שהם תוצר של הפעילות האנושית בחלל, מאיימים להתנגש בלוויינים ולהשמידם.

     

    השברים בחלל לא מבחינים בין "אויב" ל"ידיד"

    ארצות הברית מפעילה מערכת למעקב אחר עצמים הנעים בחלל שגודלם יותר מעשרה סנטימטרים. הקטלוג הנוכחי כולל כ-23 אלף עצמים, אך בכך אין די.

    מערכת זו מספקת כ-30 התראות ביום מפני התקרבות מסוכנת שעשויה להוביל להתנגשות שלעתים מחייבת תמרוני התחמקות. לאחרונה דווחנו כי שבר של משגר רוסי ששוגר בשנת 1985 התנגש בלוויין של אקוודור בגובה של 900 קילומטרים מעל כדור הארץ והשבית את פעילות הלוויין.

     

    השברים הנעים בחלל אינם מבחינים בין "אויב" ל"ידיד", לכן בהדרגה יורדת הסבירות להשמדה פיזית מכוונת של לוויינים בעוד עולה הסבירות לשיבושים מכוונים של פעילותם. מערכות החלל סובלות משיבושים אקראיים שמקורם בצפיפות הספקטרום האלקטרומגנטי שבו הם משתמשים, אך גם ובעיקר משיבושים מכוונים שנועדו להפריע לקליטה ולקבלה של תשדורות לווייני תקשורת ולווייני GPS, סנוור לווייני תצפית ומתקפות סייבר על מערכות הפיקוד והשליטה של לוויינים. אתגרים אלה, ברובם, מחייבים שיתוף פעולה מאחר שמדינה לבדה, אפילו מעצמה עולמית כארה"ב, לא יכולה להתמודד אתם לבדה - לא בהיבט הענייני, הטכנולוגי, או הכלכלי. החשש הוא שבהיעדר טיפול הולם, החלל ייהפך לבלתי שמיש לכולם.

     

    לכן למדינות העושות שימוש בלוויינים (בין שביכולתן לייצר, לשגר ולתפעל אותם ובין שהן נהנות משירותיהם) מטרה משותפת להבטיח את הפעילות השוטפת והתקינה של הלוויינים לטובת כולם. אולם, הדעות חלוקות ביחס לאופן הנכון לעשות זאת. לכל אחד מהשחקנים צרכים, שאיפות ומטרות שונים. בנוסף, חלק מהפעולות שיש וניתן לבצע להבטחת הפעילות השוטפת בחלל, דוגמת מעקב אחר העצמים הנעים בחלל לניטור התנועה והתראה מפני התנגשויות, ניקוי סביבת החלל ועוד, עשוי לשמש למטרה הפוכה - פגיעה בלוויינים. לכן, הבעיה העיקרית שהקהילה הבינלאומית נדרשת לה בעת הזו היא מציאת הדרך להתגבר על החסמים ולשתף פעולה.


    אנו מטפלים באסונות טבע באמצעות לווייני תצפית. הוריקן "סנדי" בשנה שעברה (צילום: EPA)
    אנו מטפלים באסונות טבע באמצעות לווייני תצפית. הוריקן "סנדי" בשנה שעברה(צילום: EPA)

      

    רוב ההסכמים והאמנות בנושא הפעילות בחלל גובשו במלחמה הקרה ואינם תואמים את ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שחלה מאז ואת הפעילות הגוברת בחלל. אך כרגע, החשדנות של כל השחקנים גוברת על הרצון והיכולת להגיע לפתרון. החסמים לשיתוף הפעולה נוגעים בעיקר לצורך לתאם בין מגוון גדול מאוד של שחקנים, לחוסר אמון בין השחקנים,‏ היעדר שקיפות, היעדר מנגנוני אכיפה יעילים ופוליטיקה עולמית שמונעת משיקולי לאומיות. שחקנים רבים חוששים לפגיעה בחופש הפעולה שלהם בחלל וביכולתם להגן על נכסי החלל שלהם מפני שחקנים חסרי אחריות, כמו גם מפני אובדן עצמאותם וזהותם תחת משטר גלובלי.

     

    קוד ההתנהלות של האיחוד האירופי

    בין המדינות המובילות בחלל קיים ויכוח על אופי ההסדר הנדרש. רוסיה וסין מעוניינות בעיקר במניעת מרוצי חימוש בחלל בעוד ארה"ב מתנגדת וטוענת שאין מרוצי חימוש בחלל ושמדובר בניסיונות להגביל את חופש פעולתה מבלי לייצר מנגנוני פיקוח, בקרה ואכיפה שיבטיחו כי שותפותיה יפעלו על פי הכללים. רוסיה וסין שוללות את העמדה האמריקנית ומפרשות אותה כאגרסיבית. לצדן, מקדם האיחוד האירופי יוזמה לאימוץ קוד להתנהלות בחלל (Space Code of Conduct). היוזמה האירופית היא היוזמה המובילה כיום. אין מדובר בהסכם משפטי מחייב, אלא בקוד התנהלות שההצטרפות אליו היא על בסיס וולונטרי. קוד שכזה נועד לסייע בבניית יחסי האמון ועשוי לאפשר בעתיד כינון של הסכם בינלאומי לפעילות בחלל.

     

    רוסיה רוצה למנוע מרוץ חימוש בחלל, ארה"ב טוענת שאין דבר כזה. פוטין ואובמה (צילום: AFP)
    רוסיה רוצה למנוע מרוץ חימוש בחלל, ארה"ב טוענת שאין דבר כזה. פוטין ואובמה(צילום: AFP)

     

    במאי השנה, במהלך ועידה מיוחדת שכינס האיחוד האירופי בקייב לדיון בנוסח הקוד, הופנו טענות רבות כלפי האיחוד האירופי על דרך התנהלותו בגיבוש הקוד. קבוצת המדינות החדשות בתחום החלל בהן ברזיל, דרום אפריקה, איראן, מצרים ואף הודו קובלות על כך שאין רואים בהן שותפות מלאות ושוות ועל כן נפגע האינטרס שלהן לפעילות בחלל ויכולתן להשפיע על עתיד הפעילות בחלל.

    לצדן טענו מדינות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, שלרובן אין כלל נכסים בחלל, כי הקוד מנציח את המצב הקיים ונועד לנשל אותן מזכויותיהן ומאפשרויות השימוש שלהן בחלל. לטענתן, זהו מהלך נוסף של המדינות החזקות והעשירות להתקדם על חשבונן.

     

    הוויכוח בקהילה הבינלאומית רחוק מסיום, אך הבעיות שעמן נדרשת הקהילה הבינלאומית להתמודד מתרבות ומתחזקות ויש הכרח לייצר מנגנונים לשיתוף פעולה גם אם לא במישור המולטילטרלי. לדוגמה, באמצעות רשת של הסכמים בילטרליים בהובלת מעצמה דוגמת ארה"ב שתספק פתרון אפילו חלקי שיהווה בסיס לעתיד. אפשרות נוספת היא התאגדות של תעשיות החלל המובילות שיקבעו תקנים לשיגור, בנייה, תפעול וסיום תפקידם של לוויינים שיחייבו כל גורם שירצה להציב לוויין בחלל.

     

    ד"ר דגנית פייקובסקי היא חוקרת בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב ומומחית למדיניות חלל מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מאבק בכוכבים: לפוליטיקה יש מקום אפילו בחלל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    (ארכיון)
    צילום: AP
    ד"ר דגנית פייקובסקי
    צילום: חן גלילי
    מומלצים