מבצעי הלינץ' בנתן זאדה הורשעו בניסיון הריגה בלבד

"אין בחברה ובמדינה מתוקנת להשלים עם נקמת דם ומעשה לינץ', גם כאשר האדם ביצע מעשה נפשע", כך קבע היום (ב') בית המשפט המחוזי בחיפה, שזיכה מניסיון רצח את שבעת הנאשמים שתקפו את החייל עדן נתן-זאדה, שרצח באוגוסט 2005 ארבעה מתושבי שפרעם ביריות. 

ארבעה מהנאשמים - באסל חטיב, נעמן בחוס, באסל קדרי וג'מיל ספורי - הורשעו בניסיון הריגה, שניים מהם - ערקאן קורבאז' ופאדי נסראללה - הורשעו בגרימת חבלה בכוונה מחמירה, והנאשם השביעי, מוניר זקוט, זוכה. "הנקמה היא לאלוהים והענישה היא תפקידה של הרשות השופטת", הוסיפו השופטים.

לתקציר הכרעת הדין - לחצו כאן

להכרעת הדין המלאה - לחצו כאן

עוד בערוץ החדשות של ynet:

הזמיר של לבנון הפך ללוחם ג'יהאד 

הנאשמים והמפגינים מחוץ לבית המשפט(צילום: אבישג שאר ישוב)

(צילום: אבישג שאר ישוב)

(צילום: אבישג שאר ישוב)

"לבנו עם המשפחות השכולות שבשל הפעולה המתועבת והרצחנית איבדו את יקיריהם", אמר השופט אילן שיף. "אנו מתקשים להבין כיצד זה מחליט בן אנוש לקטול חיים ולאמלל משפחות של אנשים חפים מפשע על לא עוול בכפם".

השופטים הוסיפו כי "מדובר בתיק סבוך מאד, הן בשל ריבוי הנאשמים, הן בשל הזמן הרב שחלף מאז האירוע ועד שהעדים זומנו להעיד והן בשל מהלך האירועים, שיצר אצל רוב עדי התביעה תחושה של מצוקה קשה או אף סכנת חיים".

בהתייחסם לזיכוי הנאשמים מעבירת ניסיון הרצח, קבע הרכב השופטים כי מן הראוי היה לפעול במקרה זה בניגוד להלכת בית המשפט העליון, ולפיה כדי להרשיע בעבירה של ניסיון רצח התביעה פטורה מלהוכיח כוונה תחילה. "קבענו כי במצב המשפטי דהיום מוטלת על התביעה החובה להוכיח את אותו מצב נפשי הנדרש להרשעה בעבירת רצח. עוד קבענו כי באירוע הנידון קדם למעשה הנאשמים קינטור רבתי, דהיינו מעשיו הנפשעים של זאדה עוררו רגשות סוערים אצל ההמון והנאשמים סמוך למעשיהם. הקינטור התקיים הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית. במצב זה גם אם מוכחת 'כוונת תחילה' משקיים קינטור לא ניתן להרשיע בעבירת רצח או בניסיון רצח".

הנאשמים בבית המשפט. "הנקמה היא לאלוהים"(צילום: ערן גילווארג, וואלה)

הציבור הערבי-ישראלי ובכירי המערכת הפוליטית והמשפטית נשאו עיניים לבית המשפט לקראת הכרעת הדין, ומאות בני אדם הפגינו מחוץ לאולם והביעו הזדהות עם הנאשמים. לאחר הכרעת הדין, יצאו חלק מהמורשעים אל הקהל הרב ותקפו את התנהלות הרשויות ואת החלטת בית המשפט".

זאדה פעל בצל תוכנית ההתנתקות שיצאה באותה עת לפועל. הוא פתח בירי באוטובוס ולאחר שרצח את קורבנותיו נעצר על ידי הנוסעים ועל ידי שוטרים. בשעות שלאחר מכן - בעוד השוטרים מנסים להגן עליו ולחלצו מהמקום - הוכה למוות בידי המון זועם. בפיגוע נהרגו ארבעה מתושבי שפרעם - נהג האוטובוס מיכאל בחוס, נאדר חאיכ, והאחיות דינה והזאר תורכי.

"אנו לא יכולים לשכוח את מעשה הטרור", אמרה ל-ynet אמם של שתי האחיות שנרצחו. "המדינה ומערכת בתי המשפט היו צריכים להתחשב בנו ולוותר על הרשעת הנאשמים".

קרוב לארבע שנים לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד שבעה מתושבי העיר שהואשמו בניסיון רצח. ביולי 2009, לאחר חקירה שארכה ארבע שנים, הגישה פרקליטות מחוז חיפה כתב אישום נגד בחוס (37), כורבאג' (27), זקוט (27), קדרי (35), חטיב (29), נסראללה (40) וספורי (49). על פי כתב האישום, תקף כל אחד מהם בשלב מסוים את החייל באבנים ובמוטות ברזל, בעת ששכב על רצפת האוטובוס. הם הואשמו בניסיון רצח. כמו כן הואשמו בתקיפת השוטרים שהגנו על החייל.

מפגינים מחוץ לבית המשפט, היום בחיפה(צילום: אבישג שאר ישוב)

תושבי שפרעם ממתינים להכרעת הדין(צילום: מוחמד שינאווי)

הנאשמים נעצרו כעשרה חודשים לאחר הפיגוע והלינץ'. הם שהו כמה שבועות במעצר ולאחריו שוחררו למעצר בית. שלושה חודשים לאחר מכן שוחררו גם ממעצר הבית ומשפטם התנהל כשהם משוחררים.

הגשת כתב האישום עוררה זעם בשפרעם ורבים הגיעו בעת הדיונים להפגין מול בית המשפט בחיפה ובעיר שפרעם עצמה. בפברואר האחרון, עם הגשת הסיכומים לבית המשפט,

התעמתו המפגינים עם שוטרים מחוץ לבית המשפט, וכמה מהם נעצרו.

מאות תושבי העיר ששובתת היום הגיעו בימים האחרונים לאוהל ההזדהות עם הנאשמים וקראו לזיכויים. "האווירה כאן מתוחה מאוד", אמר ראש העיר נאהד ח'אזם. "מה שהיה בשפרעם, כמו שהגדיר זאת ראש הממשלה דאז אריאל שרון, היה מעשה טרור. אני מצפה מבית המשפט שיידע שהנאשמים הגנו על כל הנוסעים שהיו בתוך האוטובוס".

עו"ד יעקב מנקין, שמייצג את משפחת זאדה בהליכים שונים בשנים האחרונות, אמר: "המשפחה שבורה ורצוצה נפשית מאז המקרה. הם פגועים מיחס המדינה שלא הכירה בבן שלהם כחלל צה"ל, וגם מכך שכל ההליך בתיק הפלילי התנהל באיטיות ובשלומיאליות וזרה להם מלח על פצעיהם. מדובר בתיק רצח, אבל הוגש כתב אישום על עברות מינוריות. אפילו לא על הריגה. זאת עבירה שצולמה ותועדה בזמן אמת, שכולם יודעים שהמנוח היה חי ואזוק, אבל לא הגיע לתחנת המשטרה בחיים".