המליאה תכריע: שיפור בתנאי עובדי הקבלן

תנאי העבודה של עובדי קבלן בגופים ציבוריים צפויים להשתפר משמעותית: ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (ג') פה אחד לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק ממשלתית, לפיה כ-70 אלף עובדי שמירה וניקיון יזכו להעלאה בשכרם למינימום של 4,500 שקל בחודש, הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, דמי הבראה, סבסוד ארוחות, שי לחג ועוד.

• עובדי קבלן לא קיבלו שכר - ויפוצו ב-160 אלף ש'
• עובדות הניקיון בבן גוריון הכריזו על סכסוך עבודה
• עובדי קבלן זולים? לחברה זה דווקא עולה ביוקר
  

מדובר בעובדים המועסקים בידי קבלני שירות עבור גופים ציבוריים. החוק החדש מעגן את ההסכם שחתם שר האוצר יאיר לפיד עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני לאחר הבחירות. יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד-ביתנו) שואף להעביר כבר מחר (ד') את החוק במליאה, לפני צאת הכנסת לפגרת הקיץ בסוף השבוע.

ההטבה בהצעת החוק אינה חד פעמית, שכן היא קובעת כי תנאי השכר והעבודה של עובדי הקבלן בגופים הציבוריים, יהיו צמודים להסכמי השכר הקיבוציים שייחתמו עם העובדים הקבועים במגזר זה.

קבלני שירות שיפרו את החוק, יהיו צפויים לקנס בסכום של עד כ-35 אלף שקל על כל הפרה. גם על מזמיני השירותים של עובדי הקבלן מקרב האחראים לגיוס העובדים במגזר הציבורי, ניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים על הפרת החוק.

"האוכלוסיות החלשות ביותר במדינה"

בנוסף קובע החוק תקופת מעבר של 75 יום מקבלתו במליאה עד כניסתו לתוקף בפועל. תקופת המעבר נקבעה במטרה לאפשר לצדדים לחוזי העסקת עובדי הקבלן, זמן להיערך ליישום החוק החדש. זה כולל גם מתן אפשרות לקבלני כוח האדם, לבטל את החוזה מטעמים הקשורים לתחולת הוראות החוק החדש.

עם זאת, נציגי חברת החשמל, רשות שדות התעופה ועיריית תל אביב טענו בדיון נגד סעיף בחוק לפיו קבלן יוכל להודיע תוך 30 יום שהוא מבטל את השירות כתוצאה מהחוק החדש. לטענתם, פרק זמן זה אינו מספיק על מנת להיערך להעסקת קבלן חדש.

גם יו"ר הוועדה כץ, מתח בדיון ביקורת על הצעת החוק, כי אינה חלה על המדינה כמעסיק אלא על גופים ציבוריים בלבד. "אנחנו עושים צעד נוסף למען עובדי הניקיון והשמירה שהם מהאוכלוסיות החלשות ביותר במדינה", אמר. "עם זאת, טוב היו עושים ההסתדרות ומשרד האוצר אם היו מגישים לנו הצעת חוק מסודרת ולא בנוסח שהונח לפנינו, המחורר כמו גבינה שוויצרית".

עו"ד אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אמר בתגובה כי "יש החלטת ממשלה בנושא שאמורה היתה להיות מיושמת כבר במאי 2012 ואתם לא יישמתם אותה. משרד האוצר סבור שאתם יכולים לעמוד בלוח הזמנים הזה".

איתי חוטר, סמנכ"ל לכלכלה במרכז לשלטון מקומי, טען כי יישום ההסכם יעלה 209 מיליון שקל בשנה לרשויות המקומיות ושאל אם משרד האוצר יתמוך בהן. ח"כ מיכל בירן (עבודה) שאלה על מקורות המימון התקציבי של עלויות החוק. יונתן בר סימן טוב מאגף התקציבים באוצר השיב כי יש הבנות בנושא בין משרדי האוצר והפנים אולם לא השיב לגבי מקורות המימון.