בין תקווה למחאה: מה מחכה לבני יהודה
למרות תקציב מהנמוכים בליגה, בני־יהודה הפכה בשנים האחרונות לקבוצת צמרת עם ארבע הופעות רצופות באירופה. אז למה האוהדים לא מרוצים?
בני יהודה הפכה בשנים האחרונות לחברה במועדון הגדולות, והמספרים מעידים על כך: ארבע עונות ברציפות היא מסיימת בין ארבע הראשונות.
עוד ב-ynet ספורט:
- ברצלונה גרמה לטירוף ברשות הפלסטינית. צפו
- אבי לוזון ידאג לפתיחת ליגת העל במועדה?
- והישג השיא של השחייה הישראלית בברצלונה
לקחנו את רביעיית הצמרת בעונה האחרונה ובדקנו את המאזן ביניהן. התוצאה מפתיעה: מכבי ת"א ראשונה (18 נקודות), בני יהודה שנייה (17), מכבי חיפה והפועל ת"א רק במקום השלישי (16). בשורה התחתונה, את כל הקבוצות האלו בני יהודה ניצחה, ואת האלופה אפילו פעמיים.
עם תקציב מהנמוכים בליגה (13 מיליון שקל), הכתומים הראו את הגב לקבוצות כמו הפועל באר־שבע, בית"ר ירושלים ואפילו קריית־שמונה (תקציב כפול). אז למה חלק גדול מהאוהדים לא מרוצה?
זיכרונות מהאליפות
חזי שמש (43), אוהד שרוף מגיל 10, מנסה להסביר: "רק פעם אחת בני־יהודה זכתה באליפות, ב־1990. הייתי אז חייל. הלכתי עם חזה נפוח בבסיס והחיילים עשו לי כבוד. אפילו המפקד נתן לי "רגילה". פעם היו שמות כמו גיורא שפיגל, משה סיני, רוני לוי, יעקב אסייג, רוני מאיר ועוד רבים אחרים. למה היום לא מגיעים כוכבים? אני אומר לך באחריות שאם אלירן עטר ודן מורי היו נשארים, והיינו מצרפים חלוץ תותח כמו שלומי ארבייטמן, היינו לוקחים תואר. העונה יש הרבה סימני שאלה".
על הקווים יש לבני־יהודה את דרור קשטן, המאמן המעוטר בישראל עם שש אליפויות, שישה גביעי מדינה ושלושה גביעי טוטו. השחקנים אומרים שקשטן (69) מאוד קשוח איתם, אבל מאוד מעריכים ומכבדים אותו. המגמה שלו תהיה להמשיך לשלב צעירים, כמו אמיר עגייב, שבמועדון מחכים לעונת הפריצה שלו, גיל יצחק, נס זמיר, סתיו פיניש, שחר קלר ואור ברוך. קשטן, כמובן, לא היה מתנגד אם היו מביאים לו שמות נוצצים, אבל הוא מבין שהתקציב אינו מאפשר זאת.
לצידו של קשטן ימשיך לעמוד יעקב אסייג, שהיה שותף כשוער לאליפות ההיסטורית ונחשב לסמל במועדון. מאמן הכושר דרור שמשון חזר לקדנציה שנייה.
המנכ"ל משה דמאיו
נפרדנו כך
בני־יהודה של השנים האחרונות היא אי של יציבות, אבל העונה תצטרך להתמודד עם שינוי דרמטי. אנחנו מתכוונים כמובן לפרידה מהחלוץ הארגנטינאי פדרו גלבאן, שנחשב לאחד הזרים האיכותיים ששיחקו בישראל, והיה המנהיג הבלתי מעורער של הכתומים מאז נחת בשכונה לפני חמש שנים. הוא האחראי העיקרי לכך שהכתומים השיגו את הכרטיס לליגה האירופית ארבע שנים רצופות, והאוהדים מגדירים את עזיבתו "רעידת אדמה". בצדק.
יש לציין שדמאיו יכול היה למכור את גלבאן בינואר האחרון, אבל החליט להשאיר אותו עד סיום העונה במטרה לנסות להשיג את הכרטיס לאירופה. הפעם זה לא קרה, ובקיץ נגמר לארגנטינאי החוזה.
מי שיצטרך להיכנס לנעליים הגדולות של גלבאן הוא הקשר־חלוץ הסנגלי יורו לאמין (24), שהגיע מקבוצת שיראק הארמנית ונחשב לתקווה גדולה. השחקן שהשלים את מכסת חמשת הזרים הוא המגן הארגנטינאי אמיליאנו פוסקו (27), שגדל כמו גלבאן בבוקה ג'וניורס, ושיחק בשלוש השנים האחרונות באלקי לרנקה מקפריסין. דמאיו כבר הצהיר שמדובר בשני זרים מצוינים, אבל תמונה ברורה לגביהם נקבל רק על המגרש. שחקן משמעותי נוסף שהוחתם הוא בלם הנבחרת הצעירה, בן והבה, שהגיע מהפועל באר־שבע.
צעירי מתקרב
דמאיו עושה מאמצים גדולים להחתים את לירוי צעירי ממכלן, וגם הקשר הביע נכונות לחזור הביתה אחרי שנתיים, למרות שיצטרך לוותר במקרה כזה על חוזה של 180 אלף יורו נטו בעונה הקרובה. גם האוהדים מפעילים לחץ שיגיע.
הקשר רפי דהן, שהגיע בחלון ההעברות האחרון ממכבי ת"א, דחה הצעה מבאר־שבע והעדיף להישאר. עוז ראלי כבר היה בדרך לאלופה וברגע האחרון העסקה התפוצצה, והוא ימשיך בכתום.
הכתומים קיימו מחנה אימונים בליידן שבהולנד, שם פירקו את קבוצת המילואים של ויטסה ארנהיים 0:5 וסיימו ב־1:1 מול מילואי פ.ס.וו. איינדהובן. השחקנים העידו שהאווירה הייתה מצוינת ושהקבוצה התגבשה בצורה טובה.
בגזרת האוהדים, ארגון "אריות יהודה" החל לפני מספר שבועות בצעדי מחאה כלפי דמאיו בדרישה לחזק את הקבוצה. בנוסף דורש הארגון מהמנכ"ל למכור את המועדון כדי להגדיל את התקציב. אבל בינתיים אף אחד לא עומד בתור.
בבני־יהודה מקווים לראות יותר קהל ביציעים, והחליטו להשאיר את מחירי המנויים: 600 שקל למנוי ו־50 שקל לכרטיס – מהנמוכים בליגה. האוהדים דורשים הוזלה נוספת וכמות גדולה יותר של כרטיסים במחיר נמוך לילדים, נוער, חיילים ומשפחות.
לפנייה לכתב/ת 
