שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    מועמד מזרחי הופלה בראיון ויפוצה ב-50 אלף
    בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי של 50 אלף שקל למועמד שהופלה בקבלה לעבודה לתעשייה האווירית. כשפנה לראשונה תחת שמו האמיתי, מישל מלכה, בקשתו נדחתה, ורק כשפנה תחת השם מאיר מלכיאלי - זומן מייד לראיון

    התעשייה האווירית (תע"א) הפלתה מועמד בקבלה לעבודה בשל מוצאו המזרחי ותשלם לו פיצוי של 50 אלף שקל. כך פסק בסוף השבוע (שישי) בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

     

    עוד על אפליה בעבודה - בערוץ הקריירה

     

    לקריאת פסק הדין המלא

     

    את התביעה הגיש מישל מלכה, פרמדיק בעל תואר ראשון ברפואת חירום, שביקש להתקבל לעבוד בתע"א כפרמדיק - אולם בפעם הראשונה שפנה בשמו באמיתי, בקשתו נדחתה. זמן קצר לאחר מכן הוא שב ופנה בבקשה להתקבל לעבודה, הפעם תחת השם "מאיר מלכיאלי", ובפעם זו זומן מיד לראיון עבודה.

     

    מלכא בראיון לאולפן ynet

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בתביעה, שהגיש באמצעות עו"ד אייל שטרנברג, ורדית אבידן ויעל אברהם, נטען כי תע"א פעלה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בין היתר צוין, כי חברו של מלכה, שהגיש עבורו את קורות חייו לתע"א בפעם הראשונה, שמע בתגובה מהממונה שקיבל אותם לידיו, ראש תחום רפואה דחופה, גיל-רון (רוני) בראון: "מה זה השם הזה? מי זה הערס הזה שהבאת לי לעבודה?".  

     

    "אמירה סטריאוטיפית"

    בתעשיה האווירית טענו לעומת זאת, כי מועמדותו של מלכא נבחנה בצורה זהה לזו של שאר המועמדים לעבודה. בראון, ראש תחום רפואה דחופה שאחראי מתוקף תפקידו על כלל הפרמדיקים המועסקים, טען כי "שמו ומוצאו העדתי של מר מלכא לא היוו כל שיקול", וכן הכחיש את האמירה שיוחסה לו על ידי חברו של מלכא.

     

    עם זאת השופטת, סיגל דוידוב-מוטולה, קיבלה את התביעה, פסקה למלכא פיצוי של 50 אלף שקל והורתה לתע"א לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. כפי שנפסק, תע"א לא הצליחה להוכיח כי לא לקחה בחשבון את מוצאו של מלכא בבחינת מועמדותו לעבודה, וזאת בניגוד להוראות חוק שויוון הזדמנויות בעבודה. "התובע במקרה שלפנינו עמד בנטל הראשוני המוטל עליו לצורך העברת נטל הוכחה לכתפי הנתבעת", נכתב בהכרעה.

     

    "שוכנענו כי תגובתו האינסטינקטיבית של בראון לקורות החיים של התובע לוותה באמירה סטריאוטיפית ודי בכך לצורך העברת הנטל. לכך יש להוסיף את העובדה שלא הייתה במחלוקת, לפיה כאשר שלח התובע את אותם קורות חיים עם שם אחר לאחר חודשיים, נענה בהזמנה מיידית לראיון. בכך עמד לטעמנו התובע בנטל הראשוני, והעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת".

     

    עוד נקבע בהחלטה, כי תופעת האפליה נגד מזרחים עדין קיימת בארץ וכי על בית המשפט להירתם לטיפול בנושא. "קיימים עד היום פערים ברורים - שבניגוד למחשבה הרווחת לא הצטמצמו עם השנים, בין אשכנזים (יוצאי ארצות אירופה ואמריקה) למזרחים (יוצאי ארצות אסיה ואפריקה)", נכתב בהכרעה. "פערים אלו באים לידי ביטוי גם בתחום התעסוקה, לרבות בפערי שכר, שיעורי אבטלה שונים וסגרגציה של תחומי העיסוק". 

     

    השופטת הוסיפה כי קיומם של פערים אלה אינו "משקף בהכרח אפליה ישירה בשוק העבודה, וייתכן כי הפערים נובעים בחלקם מאפליה בלתי ישירה בדיור ובחינוך בהווה ובעבר". עם זאת היא ציינה כי "אפליית מזרחים הינה תופעה קיימת, וכי על בתי המשפט להכיר בקיומה כצעד ראשון בדרך למיגורה. אין לחוש אי נוחות מעצם ההכרה בתופעה וההצבעה עליה. נהפוך הוא - עצם ההתעלמות מהתופעה אך מחזקת את האפלייה הקיימת".
     

    משרד הכלכלה סגר בתחילה את התיק

    התביעה הוגשה בשיתוף עמותת "שיח חדש למען השיח הדמוקרטי והרב-תרבותי בישראל" (הקשת הדמוקרטית המזרחית - ב.פ.) ולתיק הצטרפה כידידת בית המשפט נציבות שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה. קודם להגשת התביעה, הגיש מלכא תלונה נגד תע"א למינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, אולם שם החליטו כי לא היתה עבירה פלילית על החוק וסגרו את התיק. 

     

    בנציבות שוויון הזדמנויות בירכו על החלטת בית הדין לעבודה. "אפליית מזרחים הינה תופעה קיימת שיש לה ביסוס מחקרי ואקדמי מוצק אך אינה זוכה להכרה חברתית ומשפטית והדבר מונע בפועל אפשרות לתקנה", נמסר מהנציבות. "למועמד אשכנזי סיכוי גדול יותר ב-34% להתקבל לעבודה מאשר מזרחי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מועמד מזרחי הופלה בראיון ויפוצה ב-50 אלף"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים