שתף קטע נבחר

שיט שמקליטים במזרחית

למה זמר כמו אייל גולן צריך להקליט שטויות שמבזות את המוזיקה המזרחית? מיהו הכוכב הבא (והאיכותי!) בז'אנר - ותזהרו, דודו טסה לא ייצא לכם מהראש

אני רוצה לפתוח דווקא עם דבר חיובי: בסוף השבוע שחלף שלח לי קולגה לשעבר ובעיקר חבר יקר בשם ישי ויסמן מייל בו הוא מפנה את תשומת ליבי לזמר צעיר וחדש בשם איתי לוי שהוציא סינגל ראשון. אני חייב להודות שמזמן לא שמחתי כל כך לפתוח מייל עם המלצה לשיר חדש של אמן אנונימי.

 

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

 

"כמעט שיר אהבה" קוראים לסינגל הבכורה של לוי ומה שאהבתי אצלו זה שהוא לא מנסה לחקות את כל מובילי הז'אנר כמו שאר בני גילו שחולמים על הפריצה הגדולה אלא מצליח לבדל את עצמו ביצירה מוזיקלית איכותית וראויה.

 

 

ללוי יש את כל האלמנטים שיכולים לזכות אותו בהצלחה גדולה: הוא נאה, יש לו קול טוב והגייה תימנית, אבל לא סטריאוטיפית - מעניינת ולא מאיימת, הסלסולים שלו סופר מיוחדים ומעבר לחזות ולקול, הטקסט של השיר מצוין והלחן זורם ונעים לאוזן.

 

המטרה של לוי כעת היא רק להמשיך בקו הזה ולא להתפתות לכל מיני שירי חפלה או חתונות בהם מתמחים כל שאר היוצרים בז'אנר. העצה שאני יכול לתת לו היא - בלי שירי נוסחה לחופה, סלואו או כל סיבה למסיבה, להקפיד על טקסטים כמו הנוכחי ובעיקר - בקליפ שהוציא, התרשמתי שיש בו משהו מאוד צנוע ואמיתי, אז אם באמת יצליח, אני מקווה שהוא גם יזכור שהדברים הכי יפים הם אלו דווקא הפשוטים.

 

גיספן ושיט

זוכרים את המשחק בו לוקחים דף וכל אחד כותב בו שורה ואחר כך צוחקים בהתלהבות מזה שהצלחנו, או לא, לכתוב סיפור? אז מתברר שכמה מהדמויות הבולטות בז'אנר המזרחי בישראל עדיין משחקות את המשחק הזה, וממשיכות להצדיק את תדמית החארטה של הז'אנר.

 

"גופיה צמודה" הוא שם השיר החדש אותו מבצע אייל גולן והוא חלק ממיזם תוכנית הרדיו של דידי הררי, בו המאזינים כתבו שורה לשיר - כשהכול בפיקוחו של המאסטרו יוסי גיספן שחיבר את הכול למבנה מוזיקלי לכאורה אחיד.

 

 

התוצאה בדיוק כמו שהיא נשמעת: בדיחה לא מצחיקה של שדרן רדיו שמחפש יחסי ציבור לתוכניתו ובדרך מצדיק כל סטראוטיפ על התעשייה, ובדרך לגיהינום המוזיקלי הזה הוא גורר אליו את כל הסמלים ה"לאומיים" שלנו: המלחין הלאומי (עדי לאון), התמלילן הלאומי (יוסי גיספן) ואפילו הזמר הלאומי (גולן).

 

חושבים שאני קשה מדי? תשימו לב למילים. תאמינו לי, ליד הטקסט הזה, "גאנגם סטייל" נחשב לשייקספיר וזאת מבלי שאני דובר קוריאנית. אני הייתי מחליף את שם הפרויקט מ"גיספן ושות" ל"גיספן ושיט". כואב לי זה שזמר סופר מוכשר ועם מעמד אייקוני כמו אייל גולן צריך להתבזות בפרויקט נחות מסוג זה, ומאחל לו שבפעם הבאה יידע להגיד "לא", גם אם מדובר בשדרן בכיר כמו הררי.

 

טסה לא יוצא לי מהראש

אני רוצה לסיים את הטור השבוע עם הדבר הכי מדליק ששמעתי מזה המון זמן והוא שייך לדודו טסה והכווייתים. הפעם מדובר בגרסה סופר מיוחדת ומגניבה לשיר "ואיכ ואיכ" של פריד אל אטרש.

 

 

חכו, אל תגידו מה הוא רוצה מאיתנו עכשיו בחום של אוגוסט עם המוזיקה הערבית הכבדה של אטרש? תאמינו לי, חשבתי בדיוק כמוכם כשקיבלתי את השיר החדש למייל - ולי אגב יש טראומה מהאטרשים ודומיו כי זה מה שסבתא שלי שמעה בבית שלה, וזה ממש לא מה שילד בן 8 בחופשה מעוניין לשמוע.

 

אבל לא, הפעם טסה חבר ל-DJ אסף בורגור שמסתבר שהוא איזה קליבר שכבר עבד עם בריטני ספירס ויחד עם רקחו גרסה פסיכדילית לשיר אליה הצטרפה בשירה אביגיל רוז. דמיינו את הערביות של אטרש, העדינות של רוז והאלקטרו הפסיכי של בורגור וקבלו את התוצאה:

מסיבת חושים כייפית בצורה בלתי רגילה.

 

בורגור עצמו יגיע לארץ למופע מלא הכולל את שיתוף הפעולה עם דודו טסה ויארח את הדג נחש וריף כהן במסגרת פרויקט של פפסי מקס ב-22 באוגוסט בביתן 1 שבגני התערוכה, וטסה עצמו ממשיך להופיע עם ההרכב שלו ויגיע ב-27 באוגוסט לזאפה הרצליה.

 

אז אם אתם רוצים לצאת קצת מהשבלונה המזרחית המוכרת ולגלות קצת תרבות גבוהה גם בז'אנר הזה, טסה הוא הכתובת. אגב, אני מזהיר מראש, הואיכ הזה לא יוצא מהראש, אבל כנראה שזה מה שקורה כשיוצרים שיר עם מישהו שעבד עם בריטני ספירס.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דורון עדות
אייל גולן. למה הוא צריך את זה
צילום: דורון עדות
לאתר ההטבות
מומלצים