התלוש של השכן: מהו שכרם של עורכי הדין?
עד כמה הפערים בשכר בין הפריפריה למרכז חריפים בתחום המשפט, פי כמה יזנק שכרו של מתמחה כעבור 10 שנים בענף, ומיהם עורכי הדין ששכרם טיפס ביותר מ-7% השנה? סקר שכר וביקושים - הפעם בענף עריכת הדין
הסבלנות משתלמת - גם כשאתם מתמחים: עורכי דין עם ותק של 10 שנים נהנים משכר הגבוה פי 3 בהשוואה לעורכי דין בתחילת דרכם. אם הם עובדים במרכז הארץ, כבר יש להם סיבה אמיתית לחייך: שכר בעלי ותק של 5 שנים במקצוע, גבוה ביותר מ-40% בהשוואה לעמיתיהם, בעלי אותו ותק באזורי הדרום והצפון. כך עולה מסקר שערכה חברת עוקץ מערכות.
- מחקר: חצי מההנדסאים לא מוצאים עבודה בתחום
- לומדים ראיית חשבון? השוק מוצף בעובדים
- התלוש של השכן: כמה מרוויחים טבחים?
הסקר התבצע באמצעות חישוב תלושי שכר שהופקו לכ-1,692 עורכי דין המועסקים ב-133 משרדי עורכי דין בארץ. מהנתונים עולה כי חרף ההצפה בתחום, שכרם טיפס לעומת שנת 2012 ללא קשר למספר שנות הוותק. בתוך כך, שכרם של עורכי דין בעלי ותק של 10 שנים טיפס השנה ב-7.4% בממוצע, מ-17.2 אלף שקל בשנת 2012 לכ-18.5 אלף שקל בחודש ב-2013.
| ותק | ממוצע 2012 | ממוצע 2013 | פער |
| מתמחה | 5,620 שקל | 5,752 שקל | 2.3% |
| עו"ד חדש | 6,820 שקל | 7,105 שקל | 4.1% |
| ותק של שנתיים | 7,710 שקל | 7,765 שקל | 0.7% |
| ותק של 5 שנים | 11,975 שקל | 12,740 שקל | 6.3% |
| ותק של 10 שנים | 17,175 שקל | 18,455 שקל | 7.4% |
בנוסף, שכרם של עורכי דין בעלי ותק של 5 שנים עלה ב-6.3% ל-12.7 אלף שקל בחודש; של עורכי דין בעלי ותק של שנתיים עלה קלות ב-0.7% ל-7,765; של עורכי דין חדשים עלה ב-4.1% ל-7,105 שקל בחודש; ושכרם של מתמחים עלה ב-2.3% ל-5,620 שקל בחודש.
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בעוקץ מערכות, מדגיש כי השכר שנלקח בחשבון אינו כולל שעות נוספות, בונוסים והחזרי הוצאות. "בפועל, לא כל עורכי הדין זוכים לקבל בונוסים ולבטח לא בשנות העסקתם הראשונות", הוא אומר.
ברגמן מוסיף כי חרף מגמת העלייה בשכר שמשקפים הנתונים - התמונה משתנה כשבוחנים תחומי מומחיות שונים. "יש תחומים שחלה בהם עליה בשכר, למשל לעוסקים בדיני היי-טק ובחלק מהמשרדים שעוסקים במשפט מסחרי, אולם ישנם גם תחומים שחלה בהם ירידה, כמו נזיקין וביטוח".
בפריפריה מרוויחים פחות
שלא במפתיע, מבחינת השכר המשולם במרכז לעומת הפריפריה מתגלים פערים. כך למשל, מתמחים מרוויחים במרכז 5,805 שקל בחודש לעומת 5,705 שקל בפריפריה (פער של 1.8%), עורכי דין חדשים מרוויחים 7,680 במרכז לעומת 6,530 בפריפריה (17.6%), ובעלי ותק של שנתיים מרוויחים 8,140 במרכז, לעומת 7,390 בפריפריה (10.1%).
| ותק | שכר ממוצע במרכז | שכר ממוצע בפריפריה | הפרש |
| מתמחה | 5,805 שקל | 5,700 שקל | 1.8% |
| עו"ד חדש | 7,680 שקל | 6,530 שקל | 17.6% |
| ותק של שנתיים | 8,140 שקל | 7,390 שקל | 10.1% |
| ותק של 5 שנים | 14,890 שקל | 10,590 שקל | 40.6% |
| ותק של 10 שנים | 20,120 שקל | 16,790 שקל | 19.8% |
בקרב עורכי דין בעלי ותק של 5 שנים קיים הפער הגדול ביותר (40.6%) – עם כ-14.9 אלף שקל בחודש במרכז, לעומת כ-10.6 אלף שקל בחודש בפריפריה. עו"ד בעלי ותק של 10 שנים מרוויחים כ-20 אלף שקל בחודש בממוצע במרכז, לעומת 10.6 אלף שקל בחודש בפריפריה.
שעות עבודה ארוכות
עוד עולה מנתוני עוקץ מערכות, כי שעות העבודה של שכירים העובדים במשרה מלאה, נשארות ארוכות גם עם העלייה בוותק. כך למשל, המתמחים עובדים כ-10.9 שעות ביום בממוצע, כאשר 78.5% מהם נמצאים עדיין בעבודה בשעה 18:30.
| ותק | שעות עבודה ביום | עדין בעבודה ב-18:30 |
| מתמחים | 10.9 | 78.5% |
| עד 5 שנים | 9.8 | 64.9% |
| מעל 5 שנים | 9.5 | 50.2% |
בעלי ותק של עד 5 שנים עובדים כ-9.8 שעות בממוצע ביום ובעלי ותק של למעלה מ-5 שנים עובדים כ-9.5 שעות בממוצע ביום. במקרים רבים, נדרש העובד להמשיך ולעבוד לאחר שהגיע לביתו.
ביקושים והיצע
על פי נתוני לשכת עורכי הדין, מספר עורכי הדין הרשומים בישראל, לא כולל שופטים ונפטרים, עמד נכון לחודש יולי 2013 על 61 אלף, מתוכם 54 אלף פעילים בתחום. בסוף שנת 2012, עמד מספר עורכי הדין הרשומים בלשכה על 58 אלף, מתוכם 52 אלף פעילים.
על פי נתוני חברת המידע העסקי BDI, המתבסס על נתוני הלשכה ונתוני המשרדים הגדולים בתחום, מספר עורכי הדין הפעילים בישראל עמד בסוף 2012 על 50.9 אלף איש - עורך דין אחד לכל 157 אזרחים בישראל.
| שנה | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 |
| מספר עו"ד פעילים | 38 אלף | 46.6 אלף | 42.2 אלף | 45 אלף | 47.9 אלף | 50.9 אלף |
מנתוני חברת AllJobs עולה כי בחודש יולי פורסמו 312 משרות דרושים, ירידה של 2% לעומת חודש יוני, אז פורסמו 317 משרות. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אז פורסמו 323 משרות, מדובר בעליה של 34%. סך המשרות שפורסמו מתחילת שנה זו לעורכי דין היה 1,896 משרות, לעומת סך של 3,026 משרות בכל 2012.
עם זאת, סך מחפשי העבודה בחודש יולי, שציינו כי הם מחפשים עבודה בין היתר גם בתחום עריכת הדין, היה גבוה בהרבה מהביקוש לעובדים ועמד על כ-620 איש. בשלושת החודשים האחרונים עמד מספר זה על כ-1,300 איש.
"ההערכות הן כי כל אחד מהמשרדים הגדולים ביותר מקבל בשנה למעלה מחמש מאות פניות להתמחות, במקרים מסוימים זה יכול להגיע אף ל-700 ולעתים אף לאלף ויותר" מציין ברגמן. "בסופו של ההליך, רק כ-5% יתקבלו להתמחות".
איפה יש הצפה?
הצפיפות בענף באה לידי ביטוי כשבוחנים את תחום דיני משפחה למשל: על פי נתוני לשכת עורכי הדין, ביולי 2013 היו רשומים בלשכה כ-3,260 עורכי ועורכות דין העוסקים בתחום. עו"ד רונן דליהו, בעל משרד העוסק בדיני משפחה המשמש גם כיו"ר פורום דיני משפחה בלשכה, מסביר כי על פי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים, מספר הזוגות שהתגרשו אשתקד עומד על כ-10.7 אלף.
אם מצליבים את הנתונים, ולוקחים בחשבון שכל מקרה הצריך טיפול של שני עורכי דין (אחד לכל צד) – יוצא שכל עורך דין שעוסק בתחום דיני המשפחה, מטפל ב-6.5 תיקים בלבד בשנה. עם זאת, דליהו מסייג את הנתונים הללו ומסביר שבשטח, העודף במספר עורכי הדין אף חמור יותר, שכן קיימים לדבריו עורכי דין רבים שעוסקים בתחום אך אינם רשומים ככאלה.
"מספרם הגובר של עורכי הדין המצטרפים אל שורות המקצוע אינו מהווה מכשול, אך יש לעמוד על טיבם של המצטרפים החדשים ולשמור על רמתם המקצועית על ידי שינוי בשערי המקצוע", סבור ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי. "בשנים האחרונות הוקמו עוד ועוד פקולטות למשפטים, דבר שהוא לכשעצמו אינו פסול, שכן השכלה משפטית הינה מבורכת, אך לא בוצע תיקון חקיקה מקביל שיאפשר ללשכת עורכי הדין לקבל לשורות המקצוע רק את הטובים ביותר.
"הצפת מקצוע עריכת הדין, שמירה על איכותו ומקצועיותו מחייבת בראש ובראשונה את הצורך הממשי להאריך את תקופת ההתמחות לשנתיים ולשנות את מתכונת בחינות ההסמכה בכתב ובעל פה, לכאלה הבוחנות יכולת חשיבה, ניתוח וניסוח, במקום כאלה הבוחנות יכולת שינון וזיכרון, כפי שלצערי הן כיום".
בצד זאת, עו"ד קובי כהן, לשעבר ראש מחלקת פירוקים במס הכנסה, טוען כי יש תחומים מורכבים יותר, שבהם לא מורגשת עדיין הצפה, דוגמת תחום המיסוי. "בעיסוק במסים ככלל, רף החדירה יותר גבוה ויש מיעוט של משרדים בתחום ביחס להתמחויות האחרות", הוא מסביר. "מי שבכל זאת ירצה לעסוק בתחום זה, יצטרך להתמודד עם שינויים תכופים ופסיקה משתנה".
ומה באשר לעורכי הדין שמעוניינים לצאת לדרך עצמאית? עו"ד מירב אפרים, המתמחה בתביעות נגד ביטוח לאומי, סבורה כי מדובר בהימור. "לא מדובר עוד על 'שוק משוכלל' שמתנהל לפי חוקי הביקוש וההיצע, אלא על מצב של שוק מקולקל שפועל בחוסר היגיון ולא מעטים מאלו שהחליטו להתנהל באופן עצמאי מתקשים להשאיר את הראש מעל פני המים", היא חורצת.
"בפני עורך הדין שיוצא לדרך עצמאית, עומד אתגר שיווקי גדול ועליו לקחת בחשבון כי אפשר להתחיל לקצור את הפירות רק לאחר מספר שנים", היא מוסיפה. בסופו של יום, גם אם עורך הדין הוא משפטן מזהיר, עליו לשכלל מהר מאוד את יכולת הניהול, השיווק והמכירות, ולקחת נשימה ארוכה".
