התפרצה בדיון בבג"ץ: רוצחי אחי משתחררים

ניסיון אחרון למנוע את שחרור הרוצחים: אחרי שמחו נגד הכוונה לשחרר את המחבלים שרצחו את בניהן, התפרצו כמה מבני המשפחות השכולות שנכחו בדיון בבג"ץ לעבר שופטי בית המשפט העליון. "אני לא מספר 77 ברשימה", קראה היום (יום א') גילה מולכו, אחותו של איאן פיינברג ז"ל. "אי אפשר להמשיך להתייחס לזה כאל מספרים וכהליך משפטי בלבד".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

ברקע השיחות: עוד 1,200 דירות בי-ם וביו"ש

לעיני אשתו וחמשת ילדיו: טבע למוות בצפון

הדיון בבג"ץ נערך שעות ספורות לפני התכנסותה של ועדת השרים לענייני אסירים לדיון שבו יוחלט על זהות 26 האסירים הראשונים שישתחררו, כחלק מהמחווה לפלסטינים עם חידוש המשא ומתן לשלום. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעבר ניתוח בקע, ייעדר מהדיון.

בין קרובי המשפחה שרוצחי יקירהם עומדים להשתחרר הייתה גם מרים טובול, שבנה ליאור טובול נרצח כשהוא בן 17 בשנת 1990. טובול הטיחה לעבר השופטים "דקרו את הבן שלי 14 דקירות למה הם צריכים להשתחרר? לא ניתן שזה יקרה, הם ישתחררו, ירקדו ויזרקו סוכריות. הם יסמנו 'וי' ואתם אפילו לא רוצים לשמוע אותנו, אתם צריכים לתת להם להירקב בכלא".

בתום הדיון בבג"ץ, שממנו ניתן היה להבין כי השופטים לא ישנו פסיקות קודמות ורמזו למשפחות כי מבחינה משפטית כליהם מוגבלים, התפרצו כמה מבני המשפחות לעבר השופטים ונציגי הפרקליטות וקראו לעשיית צדק. "רוצחי אחי משתחררים. מדובר באנשים, במשפחות שנרצחו, בדם שנשפך. מדובר בדם שלנו", הוסיפה מולכו. היא איבדה את אחיה פיינברג שנרצח כשהגיע לבקשת האיחוד האירופי לסייע להקים מערך ניסוי בעזה.

(צילום: גיל יוחנן)

(צילום: גיל יוחנן)

במהלך הדיון, שהתקיים בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטים אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל, טען עו"ד נפתלי ורצברגר מארגון "אלמגור" כי השחרור שעל הפרק שונה לגמרי ממחוות קודמות. לדבריו, "הפעם לא עומד מישהו עם אקדח לרקה כמו בשחרור גלעד שליט, הפעם מדובר במחווה נטו ובכל המחוות הקודמות שוחררו מחבלים עם עבירות חמורות פחות".

יו"ר "אלמגור", מאיר אינדור, נשא אף הוא דברים בפני השופטים ואמר כי "יש אחריות לבית המשפט לעמוד על שמירת החוק ולומר שבסוף יש שופטים בירושלים - יבינו הפלסטינים ויבין מר קרי שכאשר נקבע שהרוצחים יישבו בכלא לא ניתן לשחרר אותם. החובה כאן היא להעמיד את מאזני הצדק חזרה ולעצור את המהלך ההרסני הזה".

מנגד, נציגת המדינה עו"ד מיכל צוק-שפר טענה כי מדובר בהחלטה שנתונה לסמכות הממשלה הנוגעת לנושא מדיני והכרוכה בפתיחת משא ומתן. היא גם טענה כי אם המשא ומתן לא יצלח ניתן לעצור את השחרור. צוק-שפיר הצביעה על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנושא וציינה כי הטענות כבר נידונו בעבר והוכרעו ללא התערבות בית המשפט.

הרשימות של השב"כ יוצגו היום בפני ועדת השרים, והשמות עצמם יפורסמו לציבור לאחר אישורה של הוועדה. החוק מחייב לפרסם את השמות 48 שעות לפני השחרור באתר השב"ס. נשיא המדינה שמעון פרס יידרש לחתום על חנינות לאסירים שנשפטו בבתי משפט אזרחיים, אם יהיו אזרחים ישראלים ברשימה. אלוף הפיקוד יתבקש לחתום על חנינה לאסירים פלסטינים, שנשפטו בבתי דין צבאיים.