חולת פוליו: "החיסון הרס לי את החיים"
מבצע החיסונים יורחב, אך דוגמאות לכשלים מהעבר בחיסון שונה - חיסון מומת - מדגישים את הצורך בבקרה. פרופ' סומך: "החיסון המומת בטיחותי מאוד, ומאז אף שופר. סיבוך כתוצאה מחיסון החי-מוחלש הוא נדיר ביותר"
כ-34,500 ילדים חוסנו עד עתה בחיסון חי-מוחלש נגד פוליו, שניתן במסגרת מבצע "שתי טיפות". בתחילת השבוע הבא יתרחב המבצע לכל המדינה, אבל דוגמאות לכשלים ולתקלות מהעבר בחיסון נגד פוליו שנחשב אף ליותר בטוח - חיסון מומת - מבהירות את הצורך בבדיקה, בקרה ומודעות מצד ההורים.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ברקע השיחות: עוד 1,200 דירות בי-ם וביו"ש
מחלת הפוליו שינתה את מסלול חייה של יסמין אלעג'ו, כיום בת 33. אמה של אלעג'ו לקחה אותה לטיפת חלב ברמלה כדי לקבל את המנה השלישית של החיסון המומת נגד פוליו בשנת 1980, כשהייתה בת חצי שנה בלבד. שלושה ימים לאחר מכן פיתחה מחלת חום והחלה להקיא, ו-13 ימים לאחר מכן הוריה הבחינו שהיא לא מזיזה את רגלה הימנית.
"הזמן שחלף בין החיסון השלישי לבין הופעת סימני המחלה מתאים בהחלט לתקופת הדגירה של המחלה ולמהלכה הקליני", קבע בזמנו ד"ר רפאל וויץ, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים בילינסון, כפי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1983. עד היום היא לא מזיזה את רגלה הימנית ונאלצת לצלוע, שיתוק יחסית קל לעומת מקרים אחרים בהם נאלצים החולים להיעזר בכיסאות גלגלים. "החיסון הזה פשוט הרס לי את החיים. אני לא מסתדרת בשום עבודה וזה מכניס אותי לדיכאון", סיפרה.
שמעון יאיר (55) הוא חולה פוליו מינקות. הוא פיתח את המחלה שבוע לאחר שקיבל חיסון נגדה ומביט על מבצע החיסונים הנוכחי בדאגה. "אני לא אומר שמה שקרה אז יכול לקרות היום, אלא שנעשו טעויות אז ויכולות להיות גם טעויות היום". לדבריו, הוא חלה לאחר שחוסן בחיסון מומת שפג תוקפו. "אמא שלי התחרטה עד יום מותה שהיא חיסנה אותי. בהתחלה הייתי משותק לגמרי ורפוי בכל הגוף, ולאט לאט המחלה נסוגה".
יאיר, שעזר להעביר את חוק הפיצוי לחולי פוליו לפני שש שנים, נותר משותק ברגליו וביד ימין, ונזקק לכיסא גלגלים ממונע ולעתים בקביים. את בתו, כיום בת 22, הוא דווקא חיסן, אך לא עשה זאת בקלות ראש. "פחדתי מאד, הייתי בלחץ מטורף ובהיסטריה, אבל אשתי רצתה וחיסנו אותה. הורים לא צריכים להיות שאננים וצייתנים אלא לתחקר את הרופאים לפני שהם נותנים את החיסון".
פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים ומנהל חטיבת הילדים ויחידה למחלות זיהומיות בבית החולים וולפסון, מבהיר עם זאת כי "החיסון המומת תמיד היה בטיחותי מאוד ובמהלך שנות השמונים הוא אף שופר והפך לעוד יותר בטיחותי". פרופ' סומך הוסיף כי "סיבוך כתוצאה מהחיסון החי-מוחלש הוא נדיר ביותר. בישראל לא תואר אף מקרה של שיתוק כתוצאה מהחיסון במהלך כל שנות השימוש בתוכנית המשולבת לפוליו הכוללת חיסון מומת בשילוב חיסון חי-מוחלש בשנים 1990 עד 2005".
עד כה, חוסנו בדרום יותר משליש מאוכלוסיית היעד. במגזר הבדואי הצביעו על חג הרמדאן כעל "מעכב חיסוני", כמו גם על היעדר המידע בערבית באזור. מוקדם יותר היום, שיכנעה עינת זינצ'יק, אחות אחראית של אחד מסניפי טיפת חלב בלקיה, גבר באחת ממשפחות הכפר שיאפשר לה להיכנס לביתו ולחסן את הילדים. החיסונים בוצעו בהצלחה, אך המקרה היווה דוגמה לקושי שמלווה את התהליך בדרום.
החיסון הביתי התרחש בשעה 12:30, והתרחש בסך הכול בבית השלישי שהניידת הרפואית הגיעה אליו. לכך ניתן להוסיף את התנועה הקשה בדרכים הלא-סלולות, ואת הדיאלוג המתמשך עם בני המשפחות. "בשלוש שעות, הניידת חיסנה רק 14 ילדים בשלושה בתים", אמרה שרת הבריאות יעל גרמן שליוותה את פעילות נציגיה בשטח. "באותו זמן היא הייתה יכולה לחסן עשרות ילדים אם היא הייתה בטיפת חלב. לכן אני חושבת שבינתיים עדיף להשקיע יותר בטיפות החלב ורק לאחר שנגיע לשישים או שבעים אחוז כיסוי חיסוני, צריך לעבור בית-בית ולא לוותר על אף אחד".
לפנייה לכתב/ת 
