הוא פחד שאם נתחתן, יצא לו ילד חרש

יצאנו עירומים לסלון ולא היה לנו איכפת שהחלון פתוח והשכנים רואים. ישבנו מחובקים על הספה. "את יודעת", הוא אמר וליטף אותי ליטוף מהיר על הכתף, "דיברתי עם ידידה שלי והיא אמרה שאפשר לבדוק עוד בשלבים המוקדמים אם העובר נושא את הגן של החירשות".

עוד בנושא:

שווה שמיעה: למה מומלץ לפלרטט לאוזן שמאל?

מאז שנפגעה לי השמיעה בחורות מתות עלי

בואו לשוחח עם רווקים ורווקות בפייסבוק שלנו

שלוש שניות של שקט, 10 דקות של דממה וצלצול אחד צורם וחזק במיוחד שלא נתן לשום מחשבה אחרת להישמע. הרגשתי פגועה. עדיין לא היה לי ברור ממה. קמתי והפעם הספה היתה שקטה. הוא נתן לי ללכת, הרגיש ואולי גם שמע את הצרימה.

התלבשתי כשאני ריקה ממחשבות ויצאתי לרחוב. דיזינגוף, 11 בלילה, מכוניות, אנשים, אורות ומדרכות. בעיקר מדרכות. הן עזרו לי לחזור לשמוע את עצמי. ב-11 וחצי חטפתי נוקאאוט לפנים, והבנתי, בעיקר הבנתי שיצאתי לעולם אחר.

בגיל 27 יצאתי מקשר בן חמש וחצי שנים. התאהבנו בזמן הטיול הגדול במזרח. אני הייתי בת 22 והוא 24. כשחזרנו לארץ עברנו לגור ביחד. כשמתאהבים בגיל 24 לא חושבים כל כך על העתיד, במיוחד לא בהודו הרוחנית בה למדנו לאהוב את עצמנו ואת הסובבים אותנו ללא תנאי.

ואהבנו, חשבנו שאולי יום אחד נתחתן. הוא אמר שירצה ילדים. הוא לא חשב שאולי הילדים יכולים לצאת חירשים. אך במהלך השנים השתנינו, התבגרנו והלכנו כל אחד לדרכו.

ואז הגיע הנוקאאוט

שנתיים אחרי הפרידה גרתי כבר בתל אביב, הסתובבתי לי ברעש האורבני וטוויתי את עצמי בשתי וערב יחד עם השטחיות המאפיינת את צעירי מרכז העיר. ואז הכרתי אותו: הייטקיסט, מצחיק, מוכשר ושנון, שמבין דבר או שניים בתרבות יוון העתיקה (טוב נו, כל אחת ומה שעושה לה את זה). הוא היה בערך בן 33, בגיל שכבר חושבים לטווח הרחוק.

והוא חשב רחוק. הוא חשב שאם נתחתן, יש מצב שיולד לו ילד חירש. כן, זה יכול להיות דבר נורא למישהו ששומע. הוא אהב אותי. אני יודעת. הוא ראה את העתיד שלנו ביחד. אבל באותו הערב שום דבר לא יכול היה להוציא ממני את תחושת ה"אני פגומה" שאגרפה ומחצה את גופי.

כשבמדרכות התגלו עשבים ירוקים שניסו בכוחות אחרונים לשרוד ולצמוח מהחריצים, הגיע הנוקאאוט: יש בחורים שלא ירצו לצאת איתי. הם ישללו אותי כאופציה לאישה/אימא פוטנציאלית במחשבה שאולי בעיית השמיעה שלי עוברת בתורשה.

הרי זה כבר ברור: בגיל 30 פלוס - או שאתה יוצא עם מישהי למטרת סטוץ, או שאתה יוצא איתה למטרה של חתונה וילדים. אין באמצע. זה עולם אחר עכשיו, בלי חברויות של הווה ואהבות עיוורות של גיל הטיפש-עשרה. הטבע חכם והוא יתעלה מעל כל רגש כשיגיע הזמן. הוא יעשה ככה שנשקול רגשות ותשוקות ונחשוב איך ומה הלאה בגיל מסוים.

בסוף ההייטקיסט המצחיק ואני נפרדנו. לפעמים אהבה היא עניין של טיימינג.

ואם בטיימינג עסקינן, לא הופתעתי כשהבחור החמוד מהחנות ליד העבודה שאל אותי שאלות על לקות השמיעה שלי. הוא שאל מאיזה גיל הלקות ואיך היא קרתה והאם ההורים והמשפחה שומעים טוב.

ואני עניתי לו כמו חיילת טובה, נזכרת שהנפיחות בלסת מהנוקאאוט כבר ירדה. כשהבין שהשמיעה כנראה לא תורשתית, הוא הזמין אותי לדייט. ליטפתי את הלסת, שעדיין קצת כאבה וסירבתי לו בחיוך.

כן, למוכר מהחנות אמנם סירבתי, אבל נשארתי על הזירה. מחכה להפתעה בסיבוב הבא.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק