שתף קטע נבחר

מזרחי לאתיופי זאב

אנחנו, יוצאי אתיופיה, דחויים לרוב על ידי מזרחים. כן, אלה מהסרט שלך, אמנון

אמנון לוי, אנחנו לא מכירים אישית. אתה עיתונאי ותיק ואני טירון בעולם התקשורת. אני ממוצא אתיופי ואתה ממוצא מזרחי. אני מהגר חדש יחסית לישראל ואתה סוג של צבר. אני מקופח עכשווי ואתה מקופח עם פז"ם, מאז שנות ה-50. אני שחור מובהק ואתה שחום עור. לאחר הגירת בני עדתי הפכת, אולי בעל כורחך, לסוג של לבן בעיני הקולטים.

 

צפיתי בסדרה הדוקומנטרית שלך על אודות השד העדתי. חלקים בה לא היו קלים לי לצפייה. מצאתי את עצמי בחלק מהסצינות שחוו יוצאי עדות המזרח. המילים שנפלטו מפי מרואייניך, שחוו את הזרוע הארוכה של מעשי הגזענות, כאילו נאמרו מפי או מפי בני עדתי שעוד חווים את אותן ההשפלות, אם כי בצורה מכובסת ומכובדת יותר. הנה עוד הוכחה, אמנון ידידי, שדבר לא השתנה מאז בכל מה שקשור ליחס לאחר בארץ המובטחת.

 

עוד בערוץ הדעות

מקופחים מכל העדות בחצר האחורית / אריאנה מלמד

מה שמלמדים זה לא היסטוריה / גדי ראונר

 

אתה יודע, לכם הייתה הפריבילגיה להחליף שמות לשמות אשכנזיים ובכך, אולי, להיטמע טוב יותר בחברה האשכנזית ששולטת אז כהיום. חלקכם נאלץ לבגוד בערכי המשפחה על מנת לצאת ממעגל העוני. אני יכול להבין את זה. אינני בטוח שהייתי מקלף את עורי כמו מייקל ג'קסון על מנת להיות חלק מכם, אבל אם הייתה עומדת לי הזכות לחליף את שם המשפחה לשם שייתן לגיטימציה להיות חלק מיושבי הארץ הזו, הייתי שוקל את העניין ברצינות. בינינו, אמנון, אתה רואה אותי מחליף את שם המשפחה שלי מאבבה לאברמוביץ' ומגיע בצבע עורי הישן לפקידת הבנק ומצליח להרחיב את מסגרת האשראי?

מוחים נגד אפליית יוצאי אתיופיה בקריית מלאכי  (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מוחים נגד אפליית יוצאי אתיופיה בקריית מלאכי (צילום: רויטרס)
 

לא באתי להעמיד את עוצמת הכאב שלי בתחרות עם עוצמת הכאב שלך. ברור שאין קשר ביניהם. כאבכם נהיר לי יותר מכל אדם אחר. אני מכיר את זה ויודע מהי דחייה בשל המוצא שלך וצבע העור שלך. אני מכיר את הבדידות, את הרצון להיות חלק ממדורת השבט ותמיד להישאר בחוץ. אני גם מכיר את תחושת ההשלמה שעד יום מותי אהיה זר ביניכם וגרוע מכך, גם הילדים שלי, צברים כמוך בדיוק, יהיו תמיד זרים ביניכם.

 

אתה ודאי מכיר את האמירה "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". אבל זה שלושה עשורים שאנחנו, יוצאי אתיופיה, דחויים לרוב על ידי עדות המזרח. כן, אלה מהסרט שלך, אמנון. אלה שלא רוצים לגור ליד קצין אתיופי בקריית מלאכי כי הוא שחור ואף זכה לכינוי מלבב מפיהם ש"אתיופי טוב זה אתיופי מת". אתה יודע בדיוק כמוני, הם לא אשכנזים. ראש העיר שהפריד ילדים ממוצא אתיופי מילדים לבנים בפתח תקווה רק בשל היותם שחומי עור הוא בוגר מעברה מזרחי. נהגי אוטובוסים שפוגעים ומעליבים נוסעים אתיופים רק בשל צבע עורם או היותם שונים מהם לרוב ממוצא מזרחי. ראש עיר שמקים גני ילדים על טהרת ילדים שחורים בלבד בבית שמש הוא מזרחי. ראש עיר שלא רצה לקלוט עוד יהודים ממוצא אתיופי בעיר אור יהודה בטענה שמכסת האתיופים בעירו מלאה גם הוא מזרחי.

 

אתה יודע בדיוק כמוני, שרוב בעלי התפקידים במשטרת ישראל נמנים עם עדות המזרח, ואני מזמין אותך לשכונות המאוכלסות ביוצאי אתיופיה. שם תראה את הפחד והאימה בעיניהם של זאטוטים ממוצא אתיופי מפני כחולי המדים. רק אז תבין שצעירים אתיופים הפכו מזמן לשק החבטות של שוטרים ממוצא מזרחי, רק בשל היותם חלשים וחסרי ההגנה - בדיוק כפי שאתם, המזרחים, הייתם בשלהי שנות ה-50.

מחאה על אפליית יוצאי אתיופיה בקריית מלאכי  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
מחאה על אפליית יוצאי אתיופיה בקריית מלאכי (צילום: AFP)
 

תנקה ותשתוק

אני חלילה לא חושב שאשכנזים טובים מכם ביחסם כלפינו. כמי שחש את גילויי הגזענות, אני יכול לומר לך שבישראל קיימים שני סוגי גזענות כלפי יוצאי אתיופיה: הגזענות הצעקנית, הברברית, שנשמעת בקול רם וצלול באמירות כמו: "כושים מסריחים". לא נעים לומר לך, אבל אמירות אלה נפלטות לרוב מפי מזרחים. מנגד ישנה הגזענות המנומסת, המעונבת, הנוטה לרחם עליך רק בשל היותך אתיופי או שונה מהם. האוחזים באותן תפישות לא בוחלת באמצעים להרחיק אותך מכל שררה או מתחושת השוויון.

 

בלי שרציתי הפכתי לסוג של נכה חברתי שאינו רוצה להיאבק ורק מחפש מפלט לגדל את שלושת הילדים לעולם טוב יותר. כן, לגזענות האשכנזית יש דרכים משל עצמה לבטא את חוסר חיבתה. הם מעדיפים לראותך שפוף קומה ובעיקר חביבים אליך כל עוד אתה ניצב רחוק מחלקתם, זו שהיו רוצים שתהיה שמורה להם. או במילים של מהגר: תנקה ותשתוק.

 

אני מניח שתסכים איתי שלא כולם רעים ולא כולם נגדנו. גם בקרב עדות המזרח וגם בקרב האשכנזים יש אנשים טובים באמצע הדרך שעוד שמסייעים למהגר כמוני ונותנים כתף, אבל הרוב הדומם נגוע בפוליו הגזעני.

 

ניסית לגולל בסדרת הטלוויזיה את הגזענות הממוסדת של האשכנזים כלפי עדות המזרח בפרספקטיבה של חמישים שנה. מהסדרה עולה כי תחושת האפליה עודנה קיימת. הבעיה היא, אמנון, שהמקופחים שלך מקפחים את בני עדתי ומקפחים אותי ומקפחים ערבים בטענה שהם, רק הם, "מבינים בערבים". נכון, הטענות שלכם כבדות משקל. אני מאמין לכל טענה של המקופחים המזרחים נגד האשכנזים. אבל האם אתה יכול לתאר לעצמך עד כמה קשה להידפק גם על ידי אשכנזים וגם על ידי מקופחים של אשכנזים?

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דני אדינו אבבה
צילום: אלדד רפאלי
כותב לאמנון לוי
צילום: אלדד רפאלי
מומלצים