שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    90 מדינות ב-8 שנים: הישראלי שמטייל לבדו
    הוא ישַן בבית זונות בגואטמלה, נעצר בגיניאה, התאהב בניו זילנד, חלה במלריה בגאנה, 'גלש על ספות' באירופה ומה לא - תכירו את פלג כהן, רק בן 30, מעולם לא היתה לו עבודה או רכב והוא מטייל לבדו מגיל 22, בדרך להגשמת חלום הנדודים האולטימטיבי - לבקר ב-100 מדינות. לונלי פלג

    אני בן 30 ואני נווד, אף פעם לא היה לי בית או עבודה, לא למדתי ואין לי רכב. כל שבוע אני פוגש עשרות אנשים חדשים ויש לי חברים כמעט בכל מקום בעולם.

     

    התיק שלי שוקל 13 קילו, פעם היה לי אוהל אבל איבדתי אותו לאחר שאכלתי פטריות אפריקניות חזקות. אני אוהב לצלם ולהכיר תרבויות חדשות, אין לי רכוש או כסף אבל לפחות אני מאושר.

     

    עוד ישראלים שיצאו לגלות עולם לבדם:

     

    אין לי רכוש או כסף, אבל לפחות אני מאושר. פלג כהן בליבריה (צילום: פלג כהן)
    אין לי רכוש או כסף, אבל לפחות אני מאושר. פלג כהן בליבריה(צילום: פלג כהן)

     

    רקדתי בפסטיבלים, ובעיקר התאהבתי בבלונדיניות

    הכל התחיל לפני קצת יותר משמונה שנים. אחרי שלוש שנים בגולני, נסעתי כמו כל ישראלי טוב לטייל במזרח. נחתתי בבנגקוק ומשם מיד נסעתי לאיים הקסומים של תאילנד, שנראו לי כמו גן עדן עלי אדמות באותו הזמן.

     

    כל היום שכבתי על החול הלבן ונהנתי מהשמש החמימה, לאחר מכן ארוחת צהריים מפנקת ואז מסאז' לסגור את היום. בלילה הייתי הולך למועדונים הרבים לאורך החוף, שותה, משתכר, רוקד, פוגש בחורות יפות ואם היה מתמזל מזלי גם מסיים את הלילה איתן.

     

    למחרת בבוקר הייתי מתעורר עם כאב ראש נוראי ושוב הולך לים. לאחר כמעט חודשיים של מסיבות הרגשתי שנשמתי זקוקה למנוחה, אז טסתי לחפש שקט בנפאל.

     

    נפאל הייתה רוחנית וקסומה, טיילתי בהימלאיה, שתיתי צ'אי ואכלתי אוכל צמחוני. משם המשכתי לטייל באוסטליה וניו זילנד וראיתי נופים קסומים שנלקחו מספרי אגדות, שחיתי באוקיינוס הכחול, רקדתי בפסטיבלים של עשרות אלפי אנשים ובעיקר התאהבתי בבחורות בלונדיניות.

     

    התאהב בבלונדיניות. פלג בפסטיבל אוזורה בהונגריה (צילום: מעוז צ'ארלף)
    התאהב בבלונדיניות. פלג בפסטיבל אוזורה בהונגריה(צילום: מעוז צ'ארלף)

     

    ארזתי תיק, חיבקתי את אמא ועזבתי את הארץ

    לאחר מכן שוב חזרתי למזרח לכמה חודשים, לפני החזרה לארץ הקודש. חזרתי לארץ ומיד התחילה מלחמת לבנון השנייה, גוייסתי בצו 8 ותוך ימים ספורים מצאתי את עצמי שוכב על גג של בית הרוס בתוך לבנון. לאחר שהסתיימה המלחמה ארזתי תיק, חיבקתי את אמא ועזבתי את הארץ מבלי לדעת מתי אני חוזר.

     

    החופש של חיי הנוודות כבש אותי והפך אותי למאושר. האי ודאות שאנשים כל כך פוחדים ממנה הפכה להיות שגרת חיים שלי.

     

    נסעתי לטייל בצפון אמריקה ומשם לקריביים. לאחר מכן הגעתי למקסיקו ולמשך שנה חציתי דרך היבשה את כל מרכז ודרום אמריקה עד ברזיל. במקסיקו טפסתי על פירמידות השמש, בגואטמלה-סיטי ישנתי בבית זונות מקומי כי לא מצאתי הוסטל זול, בפנמה נהנתי מאיים בתוליים וחול לבן, בקולומביה פשוט התפזרתי. ראיתי את נפלאות המצ'ו-פיצ'ו בפרו, את מדבריות המלח בבוליביה, הכדורגל של ברזיל וטעמתי את האוכל של ארגנטינה.

     

    הסלאר - מדבריות המלח בבוליביה (צילום: פלג כהן)
    הסלאר - מדבריות המלח בבוליביה(צילום: פלג כהן)

    ה"רכבים" של המונגולים. גמלים במדבר גובי  (צילום: פלג כהן)
    ה"רכבים" של המונגולים. גמלים במדבר גובי (צילום: פלג כהן)

     

    יצר הנדודים רק הלך והתעצם

    ככל שחלף הזמן, במקום לספק את יצר הנדודים הוא רק הלך והתעצם. הייתי אז שלוש שנים בדרכים, בלי בית או עבודה, בלי לימודים או תוכניות לעתיד, ובעיקר בלי כסף, אבל הייתי מאושר.

     

    עוד טיולים שאסור להחמיץ בערוץ התיירות:

     

    אז איך התקיימתי, אתם שואלים? אני מאמץ את השיטה של היהודי הנודד: כאשר אני רואה הזדמנות להרוויח קצת כסף - אני הולך עליה. היה לי גם הרבה מזל לאורך הדרך. עבדתי קצת באוסטרליה ובקנדה בעיצוב גינות, והיה עסק קטן לכמה חודשים בדרום אפריקה שממש הצליח ואז מכרתי אותו. אבל בגדול - זה יותר מזל משכל. 

     

    למרות שנהנתי מאוד בדרום אמריקה, מאסתי מעט מהמסלול התיירותי השחוק וחיפשתי הרפתקה חדשה, פראית ושונה. וכך מצאתי את עצמי באפריקה. נחתתי בדרום אפריקה ולמשך שנתיים כמעט טיילתי צפונה לאורך החוף המזרחי עד אתיופיה.

     

    צילום: פלג כהן

     

    קייפטאון התגלתה כעיר מסיבות משוגעת עם חופים לבנים, אוכל מצויין, נופים עוצרי נשימה ואנשים חביבים.

    רובכם חושבים שאפריקה היא יבשת מדברית ומסוכנת, אבל זה ממש לא נכון. האנשים המקומיים באפריקה, למרות העוני הרב, חביבים וחייכנים, ואפריקה התברכה בנופים עוצרי נשימה: יערות גשם, מפלים ענקיים, אגמים, הרים ירוקים, חופים לבנים, מדבריות זהובות והמון חיות וציפורים.

     

    הקרוגר פארק בדרום אפריקה (טיפה יותר גדול ממדינת ישראל) הוא ביתם של "חמשת הגדולים" (אריה, פיל, היפופוטם ,קרנף והבפאלו) ועוד אין ספור חיות, ציפורים וזוחלים. מפלי ויקטוריה בזימבבואה, החופים הלבנים של זנזיבר, המוסיקה במלאווי (והירוק שלהם), הקלימנג'ארו בטנזניה והתרבות של אתיופיה.

     

    מעבר הגבול בין קניה ואתיופיה הוא מעבר הגבול הכי קשה שעברתי בחיים שלי - שלושה ימים זרוק בחלק האחורי של משאית, חוצה את המדבר בחום של 40 מעלות בדרך עפר עם בורות וסדקים. הדרך הייתה נוראית, החום היה בלתי נסבל והאבק לא איפשר לנשום. כמובן שהייתי הטייל היחיד על המשאית. לאורך הדרך עצרנו בכפרים קטנים של שבט לוחמי המסאיי, ראיתי עדרים ענקיים של פילים וחלקתי את האוכל עם המקומיים.

     

    התגלתה כאחת הערים היפות ביותר. קייפטאון, דרום אפריקה (צילום: פלג כהן)
    התגלתה כאחת הערים היפות ביותר. קייפטאון, דרום אפריקה(צילום: פלג כהן)

    שותה קפה באחת השכונות המסוכנות באבידג׳אן בחוף השנהב (צילום: פלג כהן)
    שותה קפה באחת השכונות המסוכנות באבידג׳אן בחוף השנהב(צילום: פלג כהן)

     

    אחת המדינות הכי יפות שראיתי בחיים שלי!

    אחרי אפריקה טסתי לטייל באירופה לכמה חודשים, "גלשתי על ספות" (קאוצ'סרפינג) וביקרתי חברים שפגשתי בטיולים. ואז שוב חזרתי לדרום אפריקה כדי לראות את גביע העולם בכדורגל - חוויה מדהימה שלדעתי חובה לעשות לפחות פעם בחיים. לאחר מכן שוב התגלגלתי לאירופה, ביקרתי את המשפחה בארץ ואחרי לחץ הולך וגובר של שתי האחיות שלי טסתי להודו - דבר שהתגלה כרעיון נהדר.

     

    תמיד היה לי חלום לחצות חצי עולם ברכבת הטרנס-סיבירית, וכך בדיוק עשיתי. נחתי בהונג קונג הצבעונית והמרשימה, וטיילתי צפונה לאורכה של סין דרך ערים ענקיות וכפרים נידחים. מסין עברתי למונגוליה, אחת המדינות הכי יפות שראיתי בחיים שלי!

     

    המשכתי לטייל צפונה עד שחציתי את הגבול לסיביר, קניתי את הכרטיס הזול ביותר לרכבת הטרנס-סיבירית במחלקה השלישית ועשיתי את דרכי למוסקבה.

     

    אני חייב לציין את אהבתי לרוסיה. קודם כל הרוסיות הן הנשים הכי יפות שראיתי בעולם, בנוסף, הרוסים עם חביב שאוהב לארח ולשתות, האוכל שלהם נהדר ותמיד אפשר למצוא מסיבה טובה. וכך שוב מצאתי את עצמי "גולש על ספות" במזרח אירופה. הימים התקצרו ונעשו קרים, ואני התגעגעתי ליבשת האהובה עלי - אפריקה.

     

    מוסטר, בוסניה (צילום: פלג כהן)
    מוסטר, בוסניה(צילום: פלג כהן)

    שקיעה על מוסקבה, רוסיה (צילום: פלג כהן)
    שקיעה על מוסקבה, רוסיה(צילום: פלג כהן)

     

    מלריה, מעצר וילדים שרוצחים

    רציתי הרפתקה שונה, מיוחדת, בתולית וללא תיירים. רציתי לחיות את אפריקה האמיתית! ידעתי שלא נשארו מקומות רבים כאלה בעולם, ומה שאני מחפש אוכל למצוא רק במערב אפריקה. למרות שידעתי על הסכנות הכרוכות בטיול שכזה, החלטתי לנחות בסנגל ולחצות את מערב אפריקה דרך היבשה.

     

    למען האמת, זה היה הטיול הכי משוגע של החיים שלי. פגשתי באנשים שלא ראו אדם לבן מעודם, כנופיות של ילדי רחוב, נעצרתי בגיניאה כי חשבו שאני סוחר נשק, בגאנה חליתי במלריה קשה וטיפוס הבטן ושכבתי ימים בבית חולים מקומי, פגשתי "ילדים-חיילים" שרצחו ואנסו בזמן המלחמה ועד היום מתעוררים בלילה מזיעים ומפוחדים.

     

    גרמתי לאיש זקן לבכות לאחר שגילה שאני מארץ הקודש, ואנשים רבים שלחו איתי פתקים קטנים עם תפילות ובקשות כדי שאשים אותם בכותל. ישנתי בכפרים נדחים לאורך הדרך ופתחתי את האוהל שלי על חופים בתוליים ולבנים. קטפתי קוקוסים מהעץ והלכתי עם המקומיים לדוג את ארוחת ערב שלי.

     

    הטיול במערב אפריקה היה קשה ואפילו קצת מסוכן, אבל שם פגשתי את האנשים הכי מדהימים שפגשתי בחיי וגיליתי חופש אמיתי מהו.

     

    סנטוריני, יוון (צילום: פלג כהן)
    סנטוריני, יוון(צילום: פלג כהן)

    שקיעה במערב אפריקה (צילום: פלג כהן)
    שקיעה במערב אפריקה(צילום: פלג כהן)

     

    למצוא חלום חדש

    לאחר כמה חודשים משוגעים, עזבתי את מערב אפריקה ונסעתי לקייפטאון כדי להיות בפסטיבל

    מטורף לחלוטין שנקרא "אפריקה-ברן" (הגירסה האפריקנית של burning man) - המסיבה הכי טובה בחצי כדור הארץ הדרומי, אם שואלים אותי.

     

    לפני ארבעה חודשים הגעתי לאירופה ומאז אני מטייל פה. כרגע אני מטייל באירלנד ושותה גינס כל היום.

     

    לפני כמה שנים החלום שלי היה לטייל ב-100 מדינות. כרגע טיילתי בכל היבשות וב-90 מדינות, ככה שבקרוב מאוד אגשים את החלום שלי ואז אני אצטרך למצוא חלום חדש.

     

    מעוניינים לעקוב אחרי מסעותיו של פלג? כנסו לדף הפייסבוק שלו

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "90 מדינות ב-8 שנים: הישראלי שמטייל לבדו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פלג כהן
    אפריקה, אהובתי. פלג כהן על חוף בליבריה
    צילום: פלג כהן
    צילום: פלג כהן
    סמוק שמפיי, גואטמלה
    צילום: פלג כהן
    מומלצים