שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסיבת הרווקים שלך היא מחלה זיהומית
    מדוע החליט הגבר הישראלי שכדי לחגוג את הפרידה מחיי הרווקות צריך להיסחב במדבר עם חברים בכיינים, לפזז על ספינה מתפוררת, לירות בחתן או לדחוף שטרות של 20 לתחתונים של מישהי? אורן הדר סבל במסיבות הרווקים הגרועות שלכם, ושרד כדי להזהיר

    זה ממש לא פייר: תמיד יש כתבה על תחילת עונת המדוזות (תמיד אומרים שנצפו להקות של 400 אלף מהן מתקדמות לחוף. כמה מרוויח ההוא שסופר אותן?), אחר כך יש כתבה קטנה על מישהו שמצא אפעה במקרר ושעכשיו נפתחה גם עונת הנחשים וכיו"ב. אבל על עונת החתונות, זו שפוגעת הכי הרבה בכיס שלנו? אף מילת אזהרה.

     

    עוד בנושא:

    כך תארגני מסיבת רווקות כהלכתה

    מסיבת רווקים: השתוללות אחרונה לפני שמקפלים

    אני והיפות שלי: כל הטרנדים למסיבת הרווקות

    כל מה שצריך לדעת על חתונות בפייסבוק שלנו

     

    אין ספק שיש באקט החתונה הרבה מאוד דברים אבסורדיים, כפי שסיפרתי לכם בעבר. אבל היום, ילדים וילדות, נדבר על מחלה זיהומית ספציפית שקשורה לפסטיבל הנישואין המיותר: מסיבת הרווקים.

     

     

    בניגוד לגרסה הגברית של האירוע, אני מת על מסיבות רווקות: זה נכון שהן לרוב עמוסות בשטויות כמו שיעורי איפור מקצועי ("מיכלי, את מתחתנת. עכשיו נלמד אותך איך לא להיראות כמו קרפדה דרוסה"), אסטרולוגיה ("מיכלי, את מזל יען ושימי מזל דב נמלים? יה, איזה מעולה!");

     

    סדנת שוקולד ("תאכלי, מיכלי, יא דאבה"), סדנת מיסטיקה ("מיכלי, הרוחות אומרות לי שאת בהריון"), סקסולוגיה ("מאמי, את פשוט חייבת ויברטור של אפל ב-400 יורו") ומה לא.

     

    אבל זו בדיוק הסיבה שאני אוהב את האירועים האלה: הם כוללים תוכן. ידידות מזמינות אותי הרבה למסיבות הרווקות שלהן, פשוט כי הן יודעות שכשאתחיל להתווכח עם הסקסולוגית, יהיו קטעים. אני אוהב לבוא בגלל שהחברות השיכורות שלהן שואלות אותי אחר כך אם גם אני סקסולוג ולא קשה לנחש איך זה נגמר.

     

    אבל למסיבות רווקים אני הולך תמיד ברגליים רועדות. למה? בגלל שאני יודע שהאירוע ינוע על הסקאלה שבין "מביך ומיותר" ל"ילדותי ואידיוטי", ושהעולם החברתי שלי יצפה ממני להיראות ממש מבסוט ולהשפריץ שמחה והתלהבות לכל עבר. מה עושה את מסיבות הרווקים הישראליות לכל כך גרועות?

     

    לקבלת החתן, הכוח יעבור להקשב

    הגרסה הגברית של התענוג הזה נשמעת כמו חתיכת פיצוץ של ערב לחתן הישראלי: כל החברים שלו שם, חוגגים ביחד איתו ערב מטורף אחד אחרון, רגע לפני שהוא הופך להיות "הבעל של". כן, זה הערב שבו חלומות מתגשמים, ילדים הופכים לגברים וגברים הופכים לצ'אק נוריס. או ככה לפחות מפנטזים על זה.

     

    בפועל, מדובר בערב בו הרבה אנשים שלא מכירים זה את זה תקועים בסיטואציה שאינם יכולים לברוח ממנה, שאותה מנהלים בני גילם - אבל בעלי סמכות מוגזמת ("הלו, אני השושבין שלו. תעזור לי לסחוב את חבית הבירה הזאת"). ובמילים אחרות: האירוע הופך להיות פחות מסיבה, ויותר כמו שבוע ראשון בטירונות.

     

    יש אנשים שפויים שמחליטים לעשות ממסיבת הרווקים סתם ערב-חבר'ה. אני בעד: פשוט משתלטים על איזה פאב, שותים וחופרים אחד לשני - ערב חברים רגיל. אבל לדאבוני, ברוב המקרים האחרים מעדיפים החתן והקלגסים שמינה להפקת הערב, לעשות משהו "מגניב". הרצון לעשות משהו בלתי נשכח הוא פיקציה: אין דבר בעולם שאינו נשכח (כל עוד לא מדובר בטרגדיה - משהו שאנשים לא שואפים לכלול במסיבת הרווקים שלהם). זו בסך הכל עוד מסיבה, שלרוב כוללת רק כמה עשרות אנשים ועולה ים כסף.

     

    יש הרבה סוגים של מסיבות רווקים ולכל אחת יש מגרעות משלה. בואו ונסקור את הסוגים הכי נפוצים (שלמרבה ההפתעה הם גם הכי מעפנים). אציין רק כי היה לי התענוג המפוקפק להשתתף בכל אחת ואחת מהן; אכן, תמונות קשות, יונית. תמונות ממש קשות.

     

    השדיים מרוסיה, הפסקול בריטי

    אני אתחיל בצורה המפוקפקת והסליזית ביותר לחגוג את מסיבת הרווקים: במועדון החשפנות כמובן. ערימת גברים נוטפת ריר בוהה בשדיים מיובאים, בעודם מקפצים ברינה על עמודים מנירוסטה, כשברקע מתנגן "קארמה קמיליון" של בוי ג'ורג', שמופרע מדי פעם בקולו של הכרוז שצועק "הופה הופה! תנו כפיים לסילבי המטריפה".

     

    אלוהים יודע שאין לי משהו נגד חשפניות; מי שבחרה בעיסוק הזה יודעת שתפקידה לטעון מוחות רדודים בדימויי סקס תלושים ולתפקד בתור חתיכת בשר מקפצצת. אבל תעשו לי טובה, זה ממש עלוב לחגוג דברים בסיטואציה כזאת, ויש לא מעט גברים שיסכימו איתי וירגישו ממש לא בנוח להגיד לחתן "צ'מע, מועדוני חשפנות זה לא בשבילי". מסיבת רווקים במועדון חשפנות היא פשוט דבר ילדותי, מגוחך ושפל.

     

    מגוחך, ילדותי ושפל. מועדון חשפנות
    מגוחך, ילדותי ושפל. מועדון חשפנות

     

    סנופ דוג סטייל בוילה או צימר

    יצא לכם לראות קצת סרטי אימה אמריקאיים? שמתם לב שלא מעט מהם מתחילים בחבורה שנוסעת להיזרק באיזו בקתה, כמסיבת רווקים של מישהו? הגרסה הישראלית היא לקחת צימר בצפון או וילה מפוארת בשפיים, והאמת? לפעמים קצת חבל לי שזה לא מסתיים בהתקפת זומבים. הדבר היחיד שאפשר לעשות בוילה שכזו היא להרגיש כמו ראפר מיליונר ששותה שמפניה בג'קוזי, ומוקף בהרבה אנשים שחולים לו על התחת. אבל זו הפנטזיה. בפועל, מה שיש לכם זה בית מלא באנשים שלא בהכרח מכירים זה את זה ונעים באי נוחות בכיסאותיהם.

     

    זוכרים כשהיינו בתיכון ורצינו לעשות מסיבה, אז בדקנו אם ההורים של מישהו בחבר'ה נוסעים לאנשהו, מה שמשאיר "בית ריק"? אז הגרסה לגדולים היא אותו הדבר בדיוק. אה, פלוס לשלם המון כסף. איך שלא מסובבים את זה, מסיבות-בית הן לרוב מעפנות. רוצים לשבת ולדבר? ממש לא צריך לנסוע חצי מדינה בשביל זה.

     

    לוילה שהשכרתם חסר בוס. סנופ דוג לא רואה ממטר (צילום: Gettyimages)
    לוילה שהשכרתם חסר בוס. סנופ דוג לא רואה ממטר(צילום: Gettyimages)

     

    הספינה של צ'יקו

    החבר'ה מוזמנים ללילה בכינרת, במהלכו יטפסו על ספינה מתפוררת שגורמת לזו של צ'יקו מ"אבא גנוב" להיראות כמו נושאת מטוסים, יפזזו לצלילי המוזיקה שיבחר דיג'יי הבית (האחיין של בעל הספינה), ישתו וודקה עם רדבול ויחגגו את החיים. טוב, הנה מה שיקרה במציאות: הספינה תמיד נראית גדולה יותר מבחוץ – כי כשכל החבר'ה עולים עליה מרגישים פחות בספינה ויותר כמו בקו אוטובוס תל אביבי ממוצע בשעות העומס.

     

    חוץ מזה, יש רק תא שירותים אחד, כך שכולם מעדיפים להטיל מימיהם אל הכינרת - מה שגורם לספינה להיראות כמו גרסה ניידת ומבחילה של מזרקות בברצלונה; כמו כן, תמיד יהיו לפחות שלושה אנשים שיהיו חייבים לזוז מוקדם בגלל משהו לא מתוכנן אך לרוע מזלם יישארו תקועים על הספינה ויתמרמרו לכל עבר, ולקינוח - תשמעו הרבה בדיחות גרועות על אוניות.

     

    טיול הישרדות

    החתן ומיטיביו נוסעים צפונה אל שדות המוקשים של רמת הגולן, או דרומה אל שדות הנחשים של מדבר יהודה, עושים טרקינג, ג'יפינג, סנפלינג, ראפטינג, פויק'ה-אינג ושינה-בשק-שינה-אינג.

     

    האמת? אין הר בישראל שלא הלכתי עליו לפחות פעמיים לאיבוד, אני אוכל חול כמו נבטי ולועס סלעים לקינוח; פריק של טיולים (וגם תותח וגם זיין). אבל מה? רוב האנשים שמגיעים לטיולי רווקים הם בדיוק ההיפך.

     

    זה נשמע מסעיר אבל לא בטוח שהחברים בשלים לכך. טיול ג'יפים כמסיבת רווקים
    זה נשמע מסעיר אבל לא בטוח שהחברים בשלים לכך. טיול ג'יפים כמסיבת רווקים

     

    אתם יודעים כמה מבאס לגלות תוך כדי טיול שהחברים של החתן הופכים לרכיכות מייבבות בכל פעם שנכנסת להם אבן לנעל? שכל הטיול הם ממלמלים "חם לי" כשחם ו"קר לי" כשקר, כאילו שהם בטלפון עם שירות הלקוחות של מזג האוויר? אני בעד טיול-רווקים, אבל רק אם העולם החברתי שלכם יכול לעמוד בזה. ואגב, מנגל עם החבר'ה בסחנה זה לא טיול.

     

     

    אקסטרים, בייבי!

    מילת הקסם הזו אומרת "משהו מגניב ולא שגרתי", אבל בפועל, מדובר באוסף מסיבות שכוללות אטרקציה בודדת אחת. כמו למשל פיינטבול ("משה מתחתן! בואו נעמוד סביבו במעגל ונירה בו עד שתיגמר התחמושת");

     

    צניחה חופשית ("משה מתחתן! דחוף אותו מהמטוס. אחרון שמגיע למטה מדליק את המנגל"), טרקטורונים ("בואו ננהג באוטו שעות לצפון, ננהג עוד שעה על אוטו קטן וננהג שעות בחזרה הביתה"), טיול אופניים בשטח ("לכבוד החתונה קיבלתי ברכיים מפלטינה") וכו'.

     

    נראה לי שמסיבת האקסטרים הכי מטופשת שהייתי בה כללה קיר טיפוס; כן, זה מה שאני אוהב לעשות ביחד עם חברים. חיקוי של שממית. ובשורה התחתונה – אל תנסו להרים מסיבה פסיכית ובלתי נשכחת. פשוט תזמינו את כולם למסיבת הרווקות של ארוסתך. תאמינו לי, השעורי מיסטיקה האלה מטורפים.

     

    בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מסיבת הרווקים שלך היא מחלה זיהומית "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בואו נחבוש כובעים מפגרים ונעמיד פנים שאנחנו באירלנד. גם זו דרך לחגוג מסיבת רווקים
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים