שתף קטע נבחר

בקשה: לקשור חצוצרות לקרובה הסכיזופרנית

אם ובנה שמונו לאפוטרופוסים על גופה של בת משפחה החולה בסכיזופרניה, ביקשו מבית המשפט שיכפה עליה לעבור קשירת חצוצרות. השופט התנגד

בקשת אפוטרופוסים לביצוע הליך קשירת חצוצרות תוך כדי ניתוח קיסרי של חולת סכיזופרניה, נתקלה בסירוב מצד בית המשפט. לעמדת השופט, ישנם אמצעים אחרים, פוגעניים פחות, אשר ימנעו מהחסויה (אישה שביהמ"ש הכריז עליה שאינה יכולה לטפל בעצמה) להרות פעם נוספת.

 

 

בחודש יוני האחרון אישר ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח-תקווה את בקשתם של אם ובנה, להתמנות כאפוטרופוסים על גופה של בת משפחה למשך שנה. האישה, חולה במחלת הסכיזופרניה, נמצאת בשבוע ה-30 להריונה. השניים ביקשו כי תינתן להם הרשות להחליט על ביצוע ניתוח קיסרי בחסויה. לבקשתם צירפו חוות דעת פסיכיאטרית, שהדגישה את הצורך במינוי אפוטרופסות במהרה, ואת הדחיפות שבביצוע ניתוח קיסרי.

 

בחודש יולי, האפוטרופוסים חזרו לבית המשפט ב"בקשה בהולה" לקבלת אישור לביצוע קשירת חצוצרות בחסויה במהלך ניתוח קיסרי, אותו היא אמורה הייתה לעבור באותו השבוע. הם פירטו בצער רב ובכאב גדול את הסיבות לביצוע ההליך, החל במצבה הפסיכיאטרי הקשה של האישה שלא מאפשר לה לגדל תינוק, דרך הטענה כי הליך קשירת חצוצרות ימנע ממנה להיכנס להיריון פעם נוספת, ולמצוא את עצמה שוב במצב בו היא נאלצת לגדל ילד שאינה יכולה לטפל בו. לסיום, טענו כי ההליך ימנע היריון נוסף שבסופו יימסר הילד לאימוץ, כפי שעתיד לקרות עם העובר שייוולד.

 

בדיון שקיים השופט בנימין יזרעאלי, הוא הורה על הגשת חוות דעת משלימות מבתי החולים גהה ובילינסון, כדי לבחון את השפעת הליך קשירת החצוצרות על האישה. הצוות הרפואי התבקש לבחון את השפעת ההליך על מצבה הנפשי, ולבדוק אם ניתן למנוע או להקטין את הסיכוי שתיכנס להיריון באמצעים אחרים שתוצאתם קלה יותר והפיכה.

 

זכות האדם לשלמות גופו

כיממה לפני קיום הניתוח הקיסרי, העניין הובא לדיון בפני השופט נחשון פישר. הוא ציין כי הצדקה להתערבות ביהמ"ש בהליך רפואי לטובתו של חולה - בניגוד לרצונו - נסובה על ערך קדושת החיים. בנסיבות אלה, אישור הבקשה של האפוטרופוסים תפגע בזכויות הייסוד של האישה במידה העולה על הנדרש.

 

השופט פישר ציין כי מחוות הדעת הפסיכיאטריות שהגישו בתי החולים, עולה במפורש כי לא ניתן לנבא את השפעותיו של הליך קשירת חצוצרות על מצבה הנפשי הנוכחי של החולה, ואף לא ניתן לנבא את השפעותיו על מצבה הנפשי בעתיד. בחוות הדעת שהוגשה על-ידי ביה"ח בלינסון למשל, פורטו אמצעי מניעה חלופיים להליך קשירת חצוצרות, שיעילותם גבוהה יותר - כמו התקן תוך רחמי או זריקות.

 

על סמך זאת השופט לא אישר את הליך קשירת החצוצרות. הוא הדגיש כי אמנם השימוש באמצעי המניעה החלופיים דורש מידה מסוימת של שיתוף פעולה מצד המטופלת, אך מכיוון שמדובר במטופלת שעוברת טיפולים פסיכיאטרים יומיומיים, הוא סבור שניתן לטפל בה באמצעות זריקות למניעת היריון באותה מסגרת.

 

הגנה על החלש - גם מפני מי שדואג לשלומו

"חובתו של אפוטרופוס לגוף לדאוג ולהגן קודם כל על טובת החסויה", אומר עו"ד אברהם הופרט, העוסק בתחום המשפחה. "ניתוח קיסרי היה הכרח רפואי, אך לא הליך ה'עיקור'. לא מדובר במצב חירום, אלא רק בדאגה של האפוטרופוסים מכך שהאישה אינה מסוגלת במצבה הרפואי לטפל בילדים. בנוסף, כלל לא ברור אם היא יכולה להביע דעתה על הבקשה".

 

לדברי הופרט, לחולים לעיתים אין הגנה בפני מי שמונה כדי לשמור עליו. "בית המשפט היה חייב לעמוד על זכותו של החלש, ולהגן עליו אפילו מפני אלו הדואגים לשלומו - וכך עשה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים