השבוע פתחה איילה רייטר את הגלריה שלה לכ-200 צופים, שבאו להתרשם מהתערוכה החדשה. בתערוכה הוצגו מיטב יצירותיהם של איילה רייטר בקולקציית תכשיטים חדשה, דורית אלבז בקו ציורים, קרן מילמן, מעצבת ריהוט פרובנס, וקלוד אביטן, שלא נכח באירוע כי הוא נמצא מחוץ לעיר, אבל דאג להציב תצוגת טבעות בעיצובו.

זו לא הפעם הראשונה שאיילה פותחת את הסטודיו שלה, הנמצא בהצטלבות הרחובות יאנג וסנטר בטורונטו, בפני אמנים.

איילה רייטר

שתי התערוכות האחרונות היו של הציירות נאווה ווקסמן הישראלית ושרה פלפס הקנדית. הפעם, החליטה רייטר לתת חשיפה לאמנים יהודים וישראלים, במטרה לסייע להם בנטוורקינג ולחשוף את יצירותיהם בפני קהל חדש.

"מטרת התערוכה היא בעצם לתת במה לאמנים ולחשוף את עבודותיהם. היו לנו שבועיים של כיף לעבוד ביחד ולהעלות רעיונות, וניזונו אחת מהשניה. קיבלתי סיפוק אדיר משלב ההכנות, בניית הרעיונות ויישומם. ויש הרבה מאד הנאה בידיעה שאנחנו מתקדמות ומקדמות. כמו שזה נראה, קל לי יותר לשווק אחרים מאשר לשווק את עצמי. זה בא לי בטבעיות רבה. אני בהחלט מתכוונת להמשיך ברעיון זה, ואשמח אם הקהל יעקוב אחר הפרסומים ויגיע לתערוכה לא רק כדי ליהנות, אלא גם כדי לעודד את האמנים ויצירותיהם".

את קרן מילמן, מעצבת רהיטי פרובנס המשתתפת בתערוכה, תפסתי ברגע של מנוחה, איך לא? על הכורסה הלבנה אותה עיצבה.

"החיבור אל איילה נוצר דרך חברה. רצינו להגר לקנדה ולא היה לנו שום מושג מה קורה. איילה ישבה איתי וסיפרה לי את כל האמת על נושא ההגירה לקנדה. אני לא יכולה להצביע בוודאות שאיילה השפיעה על ההחלטה להגר, אך בהחלט היה לה חלק בהחלטה. יצרתי איתה קשר חברי מדהים", מספרת מילמן. "העסק הזה הוא עסק משפחתי שלי ושל בעלי. אני מעצבת ריהוט ובעלי נגר ובונה. עוד כשהתגוררנו בארץ קיבלנו הזמנות מקנדה לריהוט 'פרובנס'. ברגע שראינו שיש דרישה גדולה גם מארה"ב, החלטנו להקים את בסיס האם בקנדה. בתוך החודשיים בהם אנחנו כאן, כבר הספקתי לקבל הזמנות.

יש פה אנרגיות נהדרות ונכנסים אנשים מדהימים וחיוביים, והאווירה בינינו ממש מצויינת ומפרגנת. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאיילה המדהימה, שמפנה את כל האנרגיות שלה לעזרת האומנים. היא חברה אמיתית, מפרגנת ותומכת, נותנת מעצמה ויורדת מהבמה כשצריך. עכשיו זו הזדמנות לאמר לה, 'איילה, אנחנו נשארים כאן כמעט בגללך'".

איילה רייטר עם הציירת הקנדית שרה פלפס

דורית אלבז, ציירת LIFE LINE, הסתובבה עם כוסית משקה כשהיא מסבירה לכל דורש את משמעות הציורים, כפי שהיא רואה אותם. "אני מקבלת דיעות שונות על הציורים, ומה שמפליא שכל אחד רואה משמעות אחרת בציוריי".

מימין: שפריר וקרן מילמן, איילה רייטר ודורית אלבז

דורית, היום הגדול הגיע, איך ההרגשה?

"נהדרת. אני מאושרת שסוף סוף אני עומדת כאן בלי כל המתח של ההכנות. הצלחנו להוציא לפועל את התערוכה הזו, שלא הייתה בתכנון כלל. דיברנו שצריך לעשות משהו לפני סיומו של קיץ, ועלינו על הרעיון לצאת בתערוכה משותפת של כמה אמנים. היו שבועיים של ריצות והכנות, שכל רגע מהם נושא היום פרי. עבדנו מתוך שיתוף פעולה מדהים, כשהצלחת התערוכה מול עינינו. עכשיו כולנו מתרגשות, שמחות ומקוות שתערוכה זו תפתח לנו דרכים חיוביות. מבחינתי, אני אמשיך לצייר וליהנות ממה שאני עושה, כי זה מה שחשוב, לעשות מה שאוהבים".