עלייה באחוז הזכאות לבגרות בתשע"ב

שר החינוך שי פירון וקודמו בתפקיד, שר הפנים גדעון סער, עורכים הבוקר (יום ד') מסיבת עיתונאים בנושא נתוני הזכאות לבגרות בשנת תשע"ב. מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, הציגה את הנתונים ומהם עולה כי בין השנים תשע"א לתשע"ב חלה עלייה של 1.7% בשיעור הזכאים לבגרות בקרב קבוצת הגיל המלאה, כולל חרדים ותלמידים ממזרח ירושלים. בסך הכול מדובר ב-2,384 תלמידים נוספים שזכאים לתעודת בגרות. בכך עלה שיעור הזכאות מ-48.1% בתשע"א ל-49.8% בתשע"ב, הנתון הגבוה ביותר בשנים האחרונות.

כתבות נוספות בערוץ החדשות

• "מאות נהרגו בתקיפה כימית", דמשק מכחישה
• פרס: "הבן שלי לקה בפוליו כשהיה תינוק"
• לראשונה: כיפת ברזל באזור השרון
• בלגיה: "אסור לקרוא לתינוקת ירושלים"
  

שר החינוך לשעבר סער אמר כי מדובר ב"עלייה מאוד יפה שכוללת את כל המגזרים. זו עלייה משמעותית, אבל הדבר היותר משמעותי הוא העלייה ברצף הארבע-שנתי בקדנציה כולה, עלייה שבאה לידי ביטוי בנתונים ההשוואתיים שראיתי".

בקרב הלומדים נרשמה עלייה של 2.6% בשיעור הזכאים לבגרות, שעלה מ-59.8% בתשע"א ל-62.4% בתשע"ב. במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 3.5% בשיעור הזכאים לבגרות, כך ששיעור הזכאים הכולל עלה מ-46.3% ל-49.8%.

במגזר היהודי (ללא חרדים) נרשמה עלייה של 1.6%, שהם עוד 1,495 זכאים לבגרות, בקרב קבוצת הגיל המלאה. העלייה בזכאים מעלה את שיעור הזכאים בכולל במגזר היהודי מ-65.0% (תשע"א) ל-66.6% (תשע"ב). בקרב הלומדים במגזר היהודי, חלה עלייה של 2.8% בשיעור הזכאים לבגרות. עלייה זו מעמידה את שיעור הזכאים לבגרות הכולל מקרב הלומדים על 71.2% (תשע"ב) לעומת 68.4% (תשע"א).

המגזר היהודי (כולל חרדים) רשם עלייה של 0.8%, שהם עוד 1,468 זכאים בקרב קבוצת הגיל המלאה. שיעור הזכאים בקרב קבוצה זו עלה מ-54.5% (תשע"א) ל-55.3% (תשע"ב). בקרב קבוצת הלומדים נרשמה עלייה של 2.3%. שיעור הזכאים בקרב קבוצה זו עלה מ-62.9% (תשע"א) ל-65.2% (תשע"ב).

במגזר החרדי חלה ירידה בשיעור של 0.6%, שהם 27 תלמידים. בתוך כך, חלה ירידה בשיעור הזכאים מ-8.8% (תשע"א) ל-8.2% (תשע"ב), בקרב קבוצת הגיל המלאה. בקרב קבוצת הלומדים חלה ירידה בשיעור של 0.5%. שיעור הזכאים בקרב קבוצה זו ירד מ-17.4% (תשע"א) ל-16.9% (תשע"ב).

בקרב העולים נרשמה עלייה בשיעור של 2.1% בקרב הזכאים לבגרות. שיעור הזכאים הכולל של קבוצה זו עלה מ-53.7% (תשע"א) ל-55.8% (תשע"ב).

במגזר הלא יהודי - ערבים, דרוזים ובדואים בנגב (ללא מזרח ירושלים) נרשמה עלייה של 4.2%, שהם עוד 976 זכאים לבגרות, מקרב קבוצת הגיל המלאה. עלייה זו מעלה את שיעור הזכאים הכולל לבגרות, מקרב קבוצה זו על 42.4% (תשע"ב) לעומת 38.2% (תשע"א). בקרב הלומדים נרשמה עלייה של 2.2% תלמידים זכאים. בכך עולה שיעור הזכאים מקרב הלומדים מ- 50.2% (תשע"א) ל- 52.4% (תשע"ב).

שיפור במגזר הערבי

המגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים) רשם עלייה של 5% בשיעור הזכאים לבגרות בקרב קבוצת הגיל המלאה. מדובר בעוד 831 תלמידים הזכאים לתעודת בגרות. עלייה זו מעלה את שיעור הזכאים הכולל בקבוצה זו מ-38.9% (תשע"א) ל-43.9% (תשע"ב). בקרב הלומדים במגזר זה חלה עלייה של 2.1%. שיעור הזכאים הכולל של קבוצה זו עלה מ-50.1% (תשע"א) ל-52.2% (תשע"ב).

המגזר הדרוזי רשם עלייה בשיעור של 7.8%, מתוך קבוצת הגיל המלאה. מדובר בעוד 157 זכאים לבגרות. שיעור הזכאים הכולל לבגרות בקרב קבוצה זו עלה מ-47.0% (תשע"א) ל-54.8% (תשע"ב). בקרב קבוצת הלומדים נרשמה עלייה של 9% בשיעור הזכאים לבגרות. שיעור הזכאים הכולל בקבוצה זו עלה מ-53.8% (תשע"א) ל-62.8% (תשע"ב).

המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה של 0.6% בשיעור הזכאים לבגרות, מקרב קבוצת הגיל המלאה. מדובר ב-12 תלמידים. שיעור הזכאות הכולל בקרב קבוצה זו ירד מ-29.7% (תשע"א) ל-29.1% (תשע"ב). בקרב קבוצת הלומדים חלה ירידה של 1.1% בשיעור הזכאים. בתוך כך, חלה ירידה בשיעור הזכאים הכולל מ-48.2% (תשע"א) ל-47.1% (תשע"ב).

במסיבת עיתונאים דומה שנערכה בשנה שעברה הוצגה עלייה קלה באחוז הזכאים במגזר היהודי, שבו אחוז הזכאים עמד על 65%. עלייה באחוזים דומים נרשמה באותה שנה גם במגזר הערבי.

הצגת הנתונים השנה נערכת על רקע מחלוקת חריפה שהתגלעה בין השניים על אודות החלטתו של פירון לבטל את מבחני המיצ"ב. פירון נשאל על הביקורת שהטיח בו סער בראיון באולפן ynet ואמר: "השר סער עשה תפקידו והגיע להישגים ראויים ונכון שיבטא את דאגתו. תפקידי לשמוע ולהתייעץ ולקבל את ההחלטה הנכונה". 

פירון נשאל גם על עתיד בחינות הבגרות והשיב כי ועדה שמינה סער בוחנת את הנושא. "אסור שמישהו מהיושבים כאן יחשוב שהגישה שלי מזלזלת בצורך שלנו לראות חתני פרס נובל, סופרים וענקי רוח", אמר פירון שהדגיש כי שיטתו מאפשרת סוגים שונים של מצוינות ולא נועדה להסיג את התלמידים לאחור.

השר סער הדגיש, מצדו, כי הוא מתנגד לביטול הבגרות במקצועות ההומניים שלדבריו חלה בהם שחיקה במהלך השנים. "חלק מהעניין היה העובדה שאלה לא מקצועות מדידים", אמר סער שהזכיר כי גם באקדמיה קטן מספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד אותם. "המקצועות ההומניים הם חלק מהתשתית התרבותית של החברה", סיכם.