תקיפה בסוריה? מעקף לחוק הבינלאומי

לצד זאת מסביר סייבל, "ברור שהרבה יותר נוח לתקוף עם גיבוי ממועצת הביטחון, אבל כידוע מההיסטוריה, נאט"ו התערב בקוסובו ללא אישור או היתר מהחוק הבינלאומי, ולא ננקט נגד המדינות הללו שום צעד מצד האו"ם כי יש להן זכות וטו, ארה"ב יכולה לפעול באותה דרך".

המומחה המשפטי העריך כי אם ארה"ב תחליט לתקוף, החוק הבינלאומי לא יהיה מה שיעצור אותה. סייבל מעלה אפשרות חוקית שבה שעליו יכול הממשל להיתלות: "ארה"ב יכולה לתרץ ולטעון שהיא מכירה בממשלה הסורית הגולה כממשלה הסורית האמיתית, וככזו ממשלה יכולה להזמין מדינה זרה לסייע לה נוכח התקפה נגדה".

אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך שעמדה בראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות הצבאית מאמינה שמדובר בסוגיה שלא תוכרע על הצלע המשפטית שלה. שרביט ברוך, כיום חוקרת בכירה במכון לביטחון לאומי, הסבירה כי הסכמת מועצת הביטחון היא אמנם דרך המלך, "אבל בעניינים האלה ההיבטים המדיניים הרבה יותר חזקים, והם הקובעים. בשונה מסוגיית פשעי מלחמה שם הפן המשפטי מכריע, בסוגיה כזו, העניינים המשפטיים הם יותר לצורך הדיון הציבורי".

לגוף הסוגיה מסבירה שרביט ברוך שאם ארה"ב תחליט להתערב היא יכולה לטעון להתבסס על שני נימוקים עיקריים.

"אחד הוא התערבות מטעמים הומניטריים, שזו הייתה הבסיס להתערבות של נאט"ו בקוסובו, אך הבעיה שסיבה זו לא מעוגנת במגילת האו"ם והיא לא פורמלית, אך יש טענות שיש להכיר בה כחריג".

אפשרות שנייה שעליה מצביעה שרביט ברוך בדומה לסייבל, היא ההכרה בהנהגת המורדים כממשלה חוקית, ומכורח כך לטעון שמדובר בסיוע לממשלה שמבקשת מארה"ב סיוע. "זה תלוי בסיטואציה", העריכה הפרקליטה הבכירה לשעבר, "הייתה הכרה בהנהגת המורדים מצד כמה מדינות, הבעיה שמאז הם איבדו חלק מהשטחים בהם שלטו וגם זה לא חד משמעי, אך על פי החוק ממשלה יכולה להזמין עזרה, וזה גם בסיס אפשרי".