שירה: "אין לנו טענות לאיש"

יוֹרֵד הָעֶרֶב.

לֵאָה עֲדַיִן נִשְׁעֶנֶת

עַל מִשְׁעֶנֶת הַטַּבּוּרֶט*

כִּי הוֹרֶיהָ לֹא סִפְּרוּ לָהּ שֶׁהַטַּבּוּרֶט חֲסַר מִשְׁעֶנֶת.

הִיא נִזְכֶּרֶת בְּצַחֲנַת הַלּוּל

בְּמֶשֶׁק הָעֵזֶר שֶׁל הַשְּׁכֵנִים מִמּוּל

וְלֹא עוֹלֶה בְּדַעְתָּהּ שֶׁבְּקִרְיַת חַיִּים הַלּוּלִים

אִם הָיוּ שָׁם לוּלִים אֵי פַּעַם, נֶעֶלְמוּ עִם עֶרְכֵי הַפּוֹעֲלִים

וּפִנּוּ אֶת מְקוֹמָם לְבֻרְגָּנוּת זְעִירָה.

עַל צַוָּארָהּ מֻנַּחַת הַחֶרֶב הַמֻּשְׁחֶזֶת וְהַקָּרָה

שֶׁל הַמְּצִיאוּת, אֲבָל לֹא אִכְפַּת לָהּ. הִיא אוֹכֶלֶת שׁוֹקוֹלָד בֶּלְגִי וּמְקַנַּחַת

בִּגְבִינָה צְפַתִּית שֶׁהִיא מוֹרַחַת

עַל שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם קַל וְקוֹרֵאת

עוֹד פַּעַם אֶת בּוֹדְלֵר כִּי שׁוּב שָׁכְחָה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת צָרְפָתִית.

*טַבּוּרֶט - שרפרף.

ביבליותרפיה

א.

הָיִינוּ בְּנֵי שֶׁבַע. קָרָאנוּ בַּפַּעַם הַשְּׁבַע מֵאוֹת

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים. שׁוּב

הִתְעַכַּבְנוּ עַל נַדְנֵדָה: כָּל הָאוֹמֵר

מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה

אֵין לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא. הַכֹּל הָיָה

אָבוּד מִמֵּילָא. עָבַרְנוּ הָלְאָה:

מִן הַחַלּוֹן פֶּרַח עָצִיץ, כָּל הַיּוֹם הַגַּנָּה יָצִיץ. הֵכַנּוּ אֶת מִכְתַּב הַהִתְאַבְּדוּת:

אֵיךְ אָבוֹא בְּשַׁעֲרֵי אֶרֶץ הַסְּגֻלָּה, וּמַפְתְּחִי שָׁבוּר וְהַדֶּלֶת נְעוּלָה?

אֲבָל הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעִיר הָיָה בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה קוֹמוֹת

וּפָחַדְנוּ שֶׁנִּשְׁרֹד

אֶת הַנְּפִילָה וּנְבַלֶּה אֶת שְׁאֵרִית חַיֵּינוּ בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים.

צוּרַת הִתְאַבְּדוּת אַחֶרֶת

לֹא הִכַּרְנוּ בְּגִיל שֶׁבַע, כָּךְ שֶׁהִמְשַׁכְנוּ, עִם הַתַּרְנְגֹלֶת הַפִּסַּחַת,

שֶׁ מֵּאֵין יְכֹלֶת לָשֵׂאת

שִׁבֹּלֶת, רֵיקָם בָּאָה וְרֵיקָם יָצָאָה

וַתֵּלֶךְ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה לְבַדָּהּ, צוֹלַעַת עַל מִשְׁעַנְתָּהּ וּמְדַדָּה,

מְסַפֶּרֶת מַעֲשִׂיּוֹת לְשׁוּעָלִים וְנִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים.

לַסִּפְרוּת - כָּךְ יַבְטִיחוּ לָנוּ יוֹם אֶחָד - יֵשׁ כֹּחַ מְרַפֵּא.

הָיִינוּ בְּנֵי שֶׁבַע. אֵין לָנוּ טְעָנוֹת לְאִישׁ.

וַדַּאי לֹא לָאִישׁ שֶׁכַּעֲבֹר עֶשְׂרִים שָׁנָה

עוֹרֵךְ לָנוּ בְּחִינַת בְּקִיאוּת עַל שִׁירֵי חֲלוֹם שֶׁל בֶּרִימַן

בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהָקִיץ אֶל הַמְּצִיאוּת

וּכְשֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים לוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּדֵּר בְּלִי אֱלֹהִים

הוּא מֵשִׁיב שֶׁאֲנַחְנוּ בְּדִיּוּק כְּמוֹ וִינְסֶנְט שֶׁכָּתַב שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר

מְצֻיַּן בְּלִי אֱלֹהִים, שֶׁרַק בְּלִי דָּבָר אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר - הַכֹּחַ לִיצֹר.

אֲבָל אֵינֶנּוּ וִינְסֶנְט*, וְהוּא יוֹדֵעַ זֹאת הֵיטֵב.

אֵין לָנוּ טְעָנוֹת. אֵינֶנּוּ מִסְתַּדְּרִים. אֵין לְכָךְ קֶשֶׁר לְאִישׁ.

וַדַּאי לֹא לָאִישׁ הַמְנַסֶּה בְּכֹחַ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת כָּל הַיֹּפִי הַיָּדוּעַ לוֹ.

"בְּכָל זֹאת הַשָּׁמַיִם מַבְרִיק, הַיָּם הַגָּדוֹל מִתְגַּעְגֵּעַ,

אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ מַבְרִיק, מִתְגַּעְגֵּעַ".

לַסִּפְרוּת - כָּךְ יַבְטִיחוּ לָנוּ יוֹם אֶחָד - יֵשׁ כֹּחַ מְרַפֵּא.

*ג'ון ברימן. תרגום: אריה זקס.

לאה פילובסקי, ילידת 1970, זכתה לשבחים רבים על ספר ביכוריה "אמנות זה", שראה אור בסדרת "כבר" (2009) ושעליו הוענק לה בשנת 2010 פרס טבע לשירה. השירים שכאן לקוחים מספרה החדש "מקשיב גם לי דווקא עכשיו", שראה אור לאחרונה ב"קשב לשירה".