דבורייה אבלה ושובתת: "הבנות נורו ביום הראשון שהורשו ללכת לבד לבית הספר"

אלפי בני אדם השתתפו אחר הצהריים (יום ב') במסע הלווייתם של ארבעת הנרצחים בכפר דבורייה, יממה לאחר מסע ההרג הקטלני של בשיר נג'אר, שהביא למותם של גרושתו, שתיים מבנותיו ואדם נוסף. בת נוספת של הרוצח שנפגעה מאושפזת במצב קשה מאוד בבית החולים רמב"ם בחיפה, ולצדה נמצאים כל העת בני משפחתה. "אנו עדיין לא מאמינים", אמר בן דודה של הנערה הפצועה. "כל הזמן אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שאנחנו בסיוט וכל מה שהתרחש לא אמיתי". שביתה כללית הוכרזה ביישוב.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

האיים המרהיבים בעולם במבט מהחלל

אלפים במסע ההלוויה. דבורייה היום(צילום: חסן שעלאן)

נרצחו ביריות: זהירה, עבד, למא ומאדלין

נג'אר הגיע אתמול עם רכבו סמוך למבנה המועצה המקומית ביישוב. הוא ירד מהרכב וניסה להכניס אליו בכוח שתיים מבנותיו, מאדלין (16) ובת נוספת (12). השתיים, שהיו בדרכן לבית הספר, סירבו ואז אביהן לקח אקדח גנוב שהיה ברשותו וירה לעברן. מאדלין נהרגה ובת ה-12 נפצעה אנוש. אמן של הבנות וגרושתו הראשונה של בשיר, מיררה בבכי בהלוויה: "לקחו לי את הבנות שלי".

היורה המשיך במסע שלו והגיע לגן הילדים שבו למדה למא, בת 5. הוא לקח אותה ברכבו ונסע לעבר בית האבות ביישוב. שם הוא ירה למוות בבת לעיני אמה וגרושתו השנייה זהירה ג'יג'יני (45). לאחר מכן הוא ירה למוות גם בה. האיש נסע גם לביתו של מנהל הרכש והקניין בבית האבות עבד אלסלאם עזאיזה (58) וירה בו למוות. כעבור 45 דקות הוא התאבד.

לדברי טאהר יוסף, בן הדוד, "הנרצחת ואחותה לא היו בקשר עם אביהן כמעט עשר שנים. תמיד הוא היה מאיים שהוא מתכנן לרצוח אותן. לפני כמה שנים נכנס לכלא על איומים. לא חשבנו שהוא מסוגל לרצוח. בסוף זה קרה והתוצאה מאוד קשה ומזעזעת".

הפעם הראשונה שהילדות הלכו לבד לבית הספר

הוא תיאר תחושת סכנה מתמדת שריחפה מעל הבנות והוסיף כי "אימא שלהן הגנה עליהן כל הזמן, לקחה אותן לבית הספר והחזירה אותן בכל יום כדי שאביהן לא יפגע בהן. אתמול הייתה הפעם ראשונה שהן הלכו לבית הספר לבד. לצערי האב תכנן מה שתכנן וביצע את מעשיו".

הלווייה לארבעת הנרצחים בכפר(צילום: חסן שעלאן)

(צילום: חסן שעלאן)

(צילום: חסן שעלאן)

רמב"ם. בת נוספת מאושפזת(צילום: עידו ארז)

סוכת אבלים בדבורייה(צילום: חסן שעלאן)

"לא חשבנו שהוא מסוגל לרצוח". טאהר יוסף(צילום: עידו ארז)

אמן של הבנות, שהייתה אשתו הקודמת של נג'אר, אמרה עת המתינה להלוויית אחת מהן כי היא מקווה להתאוששות הבת הנוספת. "אם הוא היה מוצא אותה, הוא לא היה מהסס לרצוח גם אותה. היא אמרה לי שיהיה לה קשה לשרוד בחיים בלעדי בתה המתה, ושהיא חייבת לחיות למען הבת שנשארה בחיים", אמר בן הדוד.

בורהאן יוסף, קרוב משפחתן של הבנות שנרצחו, הוסיף: "אין לי מילים לתאר את מצבנו הנפשי. כולנו מתפללים לאלוהים שיציל את חייה של הנערה שנפצעה. בכל רגע יכולים לאבד אותה. אני מקווה שהיא תחזור אלינו בריאה ושלמה".

עוד אמר: "הטבח הזה הוא אסון לכל תושבי המדינה. על המשטרה לפעול ביד קשה נגד התפשטות אמצעי הלחימה בכל מקום בארץ. אחרת הירי יימשך וכל מי שמחזיק נשק יוכל להשתמש בו ולגרום אסון". קרוב משפחה אחר הוסיףכי הרוצח "היה נורמלי מכל הבחינות. לא לכל אדם יש יכולת לתכנן מסע רצח כזה". 

במקום מסיבת אירוסים - אבל כבד

במשפחת עזאיזה היו אמורים לחגוג בעוד כמה ימים את חגיגות האירוסים של שתי בנותיו של הנרצח, עבד אלסלאם עזאיזה, שעבד בבית אבות. שמחתם של בני המשפחה הפכה באחת לאבל כבד. עבדאללה עזאיזה, אחיו של הנרצח, סיפר: "אסון כבד נפל על כל הכפר. אחי הגדול היה איש נשמה ואיש משפחה. בימים הקרובים הוא התכונן לשתי מסיבות אירוסים של שתי בנותיו. אבל המסיבה הפכה לימי אבל".  

עוד אמר: "אתמול בבוקר בשעה 7:20 אמרתי לו בוקר טוב בפעם אחרונה. שאלתי אותו, 'למה עוד לא יצאת לעבודה?' הוא ענה לי, 'עוד מעט אני יוצא'. אחרי חצי שעה קיבלתי את ההודעה על מותו".

חאלד עזאיזה, קרוב משפחה נוסף, הזכיר כי גרושתו של הרוצח הגישה פעמיים תלונה נגדו, אבל במשטרה החליטו לסגור את התיק. "גם אלסלאם שנרצח סבל מהרוצח, הוא איים עליו לפני תקופה קצרה. זה אומר שהכתובת הייתה על הקיר והמשטרה ידעה, אבל לא פעלה למנוע את הטבח".

את גופתו של הרוצח לא הביאו לכפר. תושבים סיפרו כי ככל הנראה יקברו אותו ללא הלוויה.