הספירה העצובה נמשכת / טור
מי שמשתמש בסלוגן הזה של פערים וצמצומים פשוט בא לברך ויוצא מקלל. הוא בעצם אומר שהרוב התקדמו אבל אנחנו לא. אורי קופר על עוד קמפיין כושל
ערב פתיחת הקמפיין, רגע לפני התיקו באזרבייג'ן, קבע איתי שכטר שיהיה משחק קשה כי "הפערים הצטמצמו". צמד המילים האלה נזרק שוב לאוויר לא מעט פעמים השבוע, בעיקר אצל מסנגרי הנבחרת. הבדלי הרמות באירופה, הסבירו במקומות שונים, כבר לא גדולים כמו בעבר. אם כך, יש לשאול שאלה לוגית פשוטה: אם הפערים מצטמצמים למה זה אף פעם לא לטובתנו?
עוד על האכזבה מהנבחרת במוקדמות המונדיאל:
- הכחולים-לבנים לא הצליחו לנצח את אזרבייג'ן
- אוואט סגר חשבונות במסיבת העיתונאים
- וקאפלו זוכר את המשחק הקודם בר"ג
לא שמישהו ציפה לנצח ברוסיה, אבל אם הבדלי הרמות בין הדרגים השונים באירופה הצטמצמו, גם נבחרת ישראל אמורה מדי פעם לנצח איזו יריבה טובה ממנה, לא? מי שמשתמש בסלוגן הזה של פערים וצמצומים פשוט בא לברך ויוצא מקלל. הוא בעצם אומר שהרוב התקדמו אבל אנחנו לא. ואתמול שוב קיבלנו הוכחה בדמות המשך הספירה העצובה ביותר של הכדורגל הישראלי. מד הזמן עומד כבר על למעלה מ-14 שנים מאז ניצחנו נבחרת שמדורגת גבוה מאיתנו במשחק שבאמת שינה משהו (הניצחון על רוסיה בזמנו היה חסר חשיבות לישראל).
אז מי באמת התקדם ומי לא? (צילום: רויטרס)
נבחרת של חולמים. שכטר, אוואט ונאתכו (צילום: אורן אהרוני)
בחודש הבא, בדיוק בין המשחקים האומללים וחסרי החשיבות נגד פורטוגל וצפון־אירלנד, יחלפו 20 שנים מאז הניצחון הגדול ההוא (שגם היה חסר משמעות מבחינת עלייה) בצרפת. אתמול פתחתי את העיתון של אז, של אחרי הסנסציה, ובשער התנוססה הכותרת "היינו כחולמים". גם בסנט-פטרסבורג ראינו נבחרת של חולמים, חולמים בהקיץ. רפאלוב לא טרח לרוץ ולסגור בשער הראשון, אף אחד לא מנסה לסגור לריבאונד בפנדל. מעופפים בדיוק כמו איש הטלוויזיה שהריץ לנו פרסומות רועשות בזמן שמאחורה, על הדשא, שורקים לפנדל.
ועכשיו יתחילו הדיבורים הרגילים. אלה שמסתכלים קרוב יקבעו שחייבים להצעיר את הנבחרת (אמירה סתמית), להחליף את המאמן (לא ישנה, עדיף להשאיר את גוטמן עוד שנתיים) ואת השוער (עוד שטות - במי בדיוק?). המתבוננים רחוק יסבירו מהעבר השני שבכלל מדובר בעבודה עם נוער, ביסודות ויצירת מטרות ריאליות. גם פה, למרות שהטיעונים כבר יותר הגיוניים, מדובר בעיקר בדיבורים. כבר היינו בסרט הזה לפני שנתיים, ארבע, שש ואתם מוזמנים להמשיך את הסדרה החשבונית בעצמכם. BEEN THERE, DONE THAT.
ובין כל המילים שיתרסקו בפרצופנו בזמן הקרוב מסתתר לו בשקט דו"ח זליכה, שמדבר על לא מעט מהנושאים האלה. אנשים, דיבורים זה פאסה, יש חומר כתוב ורציני. עכשיו שמישהו סוף־סוף יעשה איתו משהו.
פורסם לראשונה 10.09.13, 23:48
ביברס נאתכו
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
