שתף קטע נבחר

צילום: גטי אימג'בנק

לגעת בקודש: בתי הכנסת כפי שלא ראיתם

תוכלו להסתובב בהם, לפנות ימין ושמאל, להרים את המבט לעבר הנברשת, להציץ מעזרת הנשים וכמעט לגעת בארון הקודש - והכל בלי לצאת מהבית. רגע לפני יום כיפור, גם אם אינכם נמנים על המתפללים, הצטרפו לסיורים הווירטואליים בבתי הכנסת הכי יפים בירושלים. כתבה ראשונה בסדרה

בית הכנסת הגדול: כל חובב חזנות מכיר

מרכז רוחני, דתי, תרבותי וחברתי ליהדות ירושלים והעולם, שנוסד בשנת 1982. בית הכנסת הגדול בירושלים מוקדש לזכר ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה, ולאנשים שהקריבו את חייהם למען הקמתה והגנתה של מדינת ישראל, והוא משמש תזכורת קבע לחורבן - אך במקביל גם לתקומה ולקוממיות.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

הכי יפים:

 

לבית הכנסת מאפיינים אדריכליים מדהימים, ונוכחות עוצרת נשימה. גולת הכותרת של האולם הראשי של בית הכנסת, הם נברשת גדולה השוקלת יותר משלושה טון - וחלונות ויטראז' מהפנטים שעוצבו על ידי האמנית רג'ינה היים משוויץ, ובהם אלמנטים רוחניים וגשמיים ותיאורי שבת, חגים ופסוקים מהתנ"ך.

 

 

במקום מוצג אוסף מזוזות על שם יעקב ז"ל וד"ר בלה רוזנבאום, שהנו אחד הגדולים מסוגו בעולם. האוסף כולל מאות בתי מזוזה היסטוריים ומודרניים שנאספו על ידי בני הזוג רוזנבאום במשך יותר מחצי מאה.

 

לבית הכנסת חזן קבוע ומקהלה בעלי שם עולמי, והוא נודע כאחד האתרים המרכזיים לחובבי חזנות בעולם. הבניין פתוח למבקרים בכל יום בין השעות 9:00-13:00. בחגים ובשבתות ניתן להגיע לתפילות.

 

המרכז העולמי למורשת יהודי צפון-אפריקה: עיצוב אנדלוסי

בית הכנסת הוא העתק מדויק של זה שעמד בעיר תלמסאן שבאלג'יריה, ובו תיבה וארון קודש מגולפים בעץ בעבודת יד. הוא ממוקם בקומתו הראשונה של המרכז על-שם דוד עמאר, השוכן בשכונת מחנה ישראל - השכונה היהודית השנייה שהוקמה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, לאחר משכנות שאננים. 

 

 

המרכז מוקדש להיבטים שונים של ההיסטוריה, התרבות והמורשת של יהדות צפון-אפריקה, הכוללת את קהילות מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב, ובמידה פחותה גם את יהדות מצרים. הייחודיות של המבנה משתקפת בשילוב בין הבנייה העתיקה שאפיינה את ירושלים של המאה ה-19 - לארכיטקטורה ולעיצוב האנדלוסי שהשפיע על מדינות צפון-אפריקה, ובחיבור בין מזרח למערב ובין חדש לישן.

 

המרכז פועל בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 08:00-15:00.

 

בית הכנסת הספרדי הגדול בימין משה: סיפור של מחאה חברתית

נבנה על ידי תושביה המקוריים של השכונה, רובם יוצאי טורקיה. במקום היו מתפללים ולומדים במשך היום כולו, וביקרו בו פועלים, סוחרים, רבנים, ילדים ובני נוער. ארון הקודש ממוקם בפינתו הצפונית-מזרחית, ועיצובו ייחודי ומפואר: ויטראז'ים, איורי תקרה ונברשות מזכוכית מורנו.

 

 

מאחורי בית הכנסת עומד סיפור של מחאה חברתית רבת שנים. כמעט 40 שנה חלפו מאז שוותיקי ימין משה פונו משכונתם על ידי העירייה, בניגוד לרצונם, ולמרות זאת, הם מוסיפים לבוא מדי שבת וחג מכל קצוות ירושלים, אל בית הכנסת ששיקמו במו ידיהם.

 

בית הכנסת היה מראה לקשיים הביטחוניים שהשכונה התמודדה עמם. לאחר מאורעות תרפ"ט, שבמהלכם הותקפה גם שכונת ימין משה, נקבעו בשכונה כמה סליקים שהוחבאו בהם כלי נשק שונים, אחד מהם - בתוך ארון הקודש. עד היום ניתן לראות סימני פגיעה של כדורים בצדה המזרחי של הבימה.

 

בראשית 1948 נטשו כמעט כל תושבי ימין משה את בתיהם, וגם בית הכנסת נעזב והפך לעמדה צבאית למגיני השכונה. לאחר תום המלחמה אוכלסה השכונה בעולים חדשים, רובם הגדול מטורקיה, ששיקמו את בית הכנסת הריק והפעילו אותו מחדש.

 

בית כנסת "החורבה": סיפורם של הקירות הבלתי מטוייחים

"החורבה", או בשמו המלא: "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד", הוקם בשנת 1864 ברובע היהודי בעיר העתיקה, ועד לנפילת הרובע במלחמת העצמאות היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים. בשנת 1701 הונחו היסודות לבנייתו. הוא הושלם ונהרס בשנת 1720, ונבנה שוב ונחנך בשנת 1864.

 

 

לאחר נפילת העיר העתיקה בית הכנסת נשרף, נהרס ונבזז בידי ערביי העיר העתיקה. בשנת 2008 הסתיימה בנייתו מחדש, והוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה.

 

מקור שמו של בית הכנסת נעוץ בתקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה. מבנהו מתבסס על שרידי הקירות של המבנה העות'מאני. נדבכי הקירות שלא נהרסו ושרידי כותל המזרח של בית הכנסת שנותר עומד, שולבו במבנה המודרני. בעוד קירות הבטון המודרניים מסוידים בלבן, הושארו הקירות מן המבנה הישן בלתי מטויחים.

 

מבפנים עוצב המבנה לפי תמונות של בית הכנסת מראשית המאה ה-20. ארון הקודש שוחזר לפי צילומים של ארון הקודש הישן, אלא שהוא גדול יותר בנפחו הפנימי מן הארון המקורי.

 

בית הכנסת האיטלקי: הועתק בשלמותו

בית כנסת זה מהווה חלק ממוזיאון יהדות איטליה שברחוב הלל, ונחשב לגולת הכותרת שלו. מדובר במוזיאון קטן שנוסד בשנת 1983, ומטרתו לאסוף, לשמר ולהציג ארונות קודש, תשמישי קדושה וחפצים השייכים לחיים היהודיים באיטליה. באוסף פריטים רבים בעלי ערך אמנותי והיסטורי, המעידים על המורשת העשירה של יהדות איטליה.

 

 

בית הכנסת נבנה בעיירה האיטלקית קוניליאנו ונטו בשנת 1701, והועבר לארץ בשלמותו ב-1952. חלקים רבים מהריהוט שבמקום הובאו בצורתם המקורית מאיטליה, או שעוצבו בסגנון ישן. ארון הקודש עשוי מעץ ומעוטר בגילופים אמנותיים, ולצד דלתות הארון ניצבים שני עמודים המשורגים בעלי גפן, ומציינים את העמודים יכין ובועז בבית המקדש.

 

הישיבה בבית הכנסת הינה במקביל לקירות האורך של האולם, ובמקום מתפללים בני הקהילה האיטלקית בשבתות וחגים לפי מנהג בני רומא, שהוא, ככל הנראה, המשך למנהג הארץ-ישראלי הקדום.

 

הפרויקט בחסות אתר התיירות הרשמי של ירושלים, I Travel Jerusalem . באתר החדש תוכלו להתעדכן במגוון אירועי תרבות ופנאי המתקיימים בעיר: מלונות , מסעדות , אטרקציות ואתרי תיירות , סיורים בירושלים וסביבתה , חיי לילה (כן, יש דבר כזה...) ועוד.

 

צילום ועריכת הסיורים: תמיר360 itraveljerusalem.com חברת פיתוח וקידום אונליין:agent interactive, יוזמת ומפיקת הפרויקט: חברת "בןבן גרופ"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תמיר אורבאום
בית הכנסת הגדול בירושלים
צילום: תמיר אורבאום
מומלצים