שתף קטע נבחר

אקס יקר שלי, סליחה שהתעקשתי לפגוע בך

"אם הייתם צריכים לבקש סליחה מהאקס על דבר אחד - על מה הייתם מבקשים ממנו סליחה?", שאלה נועה בנוש את חבריה לפייסבוק. את התשובות שהיא קיבלה היא חילקה לחמש קטגוריות שמעידות המון על האופן בו אנחנו תופסים את חיי האהבה שלנו

השבוע פניתי אל חברי בפייסבוק ושאלתי אותם את השאלה הבאה: "אם הייתם צריכים לבקש סליחה מהאקס על דבר אחד - על מה הייתם מבקשים ממנו סליחה?". קיוויתי מכך להבין אלו טעויות אנחנו נוטים לעשות בקשר. לעשרות התשובות שקיבלתי ערכתי ניתוח תוכן: קיבצתי את כל התשובות הדומות יחדיו תחת קטגוריה אחת, עד שהתקבלו חמש קטגוריות מובחנות זו מזו. הנה הטעויות המרכזיות שעליהן אנחנו מצטערים לאחר הפרידה.

 

רואים 6:6, אבל רק צד אחד בקשר

"אני רוצה לבקש סליחה על שראיתי רק את עצמי, ובעיקר רציתי הכל לטובתי ולא לטובתנו. למדתי מזה שיש עוד בנאדם במערכה שדרכו אפשר ללמוד, להיות שונה ולהיפתח".

 

 

אני לא עומדת לחרטט נאום ניו אייג'י על איך שצריך לשים את הצרכים של האחר לפני הצרכים של עצמנו. אנחנו לא הדלאי לאמה, וביטול עצמי יוביל לתוצאות גרועות בהרבה, כמו במקרה שתואר ע"י אחד מחבריי לפייסבוק: "סליחה שביטלתי את עצמי, את שאיפותי, משפחתי, חברי, ידידותי, עבודתי ולימודי, והתרכזתי רק בך ובאהבה אליך".

 

החכמה היא כנראה למצוא את האיזון בין שני הצדדים בקשר. דמיינו שאתם עובדים יחד על פרויקט. לכל אחד רצונות ושאיפות משלו ובכל זאת אתם פועלים בשיתוף פעולה למען מטרה אחת. אלא שבמקרה של זוגיות, קידום של אחד העמיתים בלבד לא יוביל לסטטוס גבוה יותר אלא לשינוי הסטטוס מ"במערכת יחסים" ל"רווק".

 

אם אפגע בו הוא יראה לי שהוא אוהב

"סליחה שניסיתי להכאיב לך. הייתי צריכה לדעת שבאמת אהבת אותי פעם, שלא דמיינתי הכל".

 

ככל שמערכת היחסים הולכת ומתדרדרת והצד השני נוטה להסתגר, אנחנו נוטים לפעול בכיוון ההפוך אליו (ולקול ההגיון), ולהסתער. זה לא עושה לנו טוב לפגוע בבן הזוג בכוונה, אבל הקרירות הנושבת מצידו גורמת לנו לשלוף לפעמים את הארטילריה הכבדה - פה חנית ושם כידון, רק כדי לראות שהוא עדיין מדמם בגללנו, שעדיין איכפת לו מאיתנו. בסוף מפגיזים כמובן עם הטנקים, ומוחים מעל פני האדמה את מערכת היחסים כולה. 

 

כך קרה במקרה של חברתי ש': "פגעתי בו פעם אחת, מאוד, כשהפגשתי אותו עם המאהב שלי. אפילו שהיינו במערכת יחסים פתוחה זה היה השבר האמיתי לזוגיות וסיים אותה. רציתי להוציא ממנו רגש כלשהו, כעס או קנאה. רציתי שיתנצל על האדישות, על זה שלא איכפת לו ממני בכלל. כשאני חושבת על זה לעומק אני בעצם לא יכולה להתנצל על זה. רציתי שהוא ייפגע והייתי עושה את זה שוב כי להיפרד היה הדבר הנכון לעשות".

 

גברים, אתם אדיוטים

"סליחה שהייתי אידיוט ושיכור. עד היום אני לא מבין מה גרם לי להתנהג ככה. פשוט קמתי ועזבתי כמו אידיוט. התנהגתי כמו גבר חרא ולא כמו בן אדם, ועד היום אני לא סולח לעצמי על זה".

 

סוג אחד של סליחות שהשמיעו אך ורק גברים ואף לא אישה אחת, נגעה לעובדת היותם אידיוטים, כך לטענתם. לא מאמינים? הנה עוד דוגמה: "אני מבקש סליחה מהאקסית על זה שהתחלתי עם אחותה. הפסקנו את זה מהר אבל זה הספיק בשביל להיות המעשה הדוחה ביותר ביקום. הייתי חרא של בן אדם בזמנו, אדם דוחה. היום אני אדם שונה, כבר לא מרוכז בעצמי, פרט לשנאה עצמית יוקדת".

 

מה אגיד ומה אומר - גברים, אתם באמת אידיוטים. זה באמת היה שווה את כל רגשות האשם האלה? כדאי שתרימו את הטלפון ותתקשרו אליה ברגע זה לבקש סליחה, ומי יודע, אולי גם תצליחו לסלוח לעצמכם בסופו של דבר.

 

עכשיו שנפרדנו, אתה בא לקפה?

"סליחה שלא נתתי לו ללכת כל כך מהר, שהתנהגתי בילדותיות ועל זה שעד היום צובט לי בלב לראות אותו עם חברתו הנוכחית".

 

אם אידיוטיזם היא הרעה החולה של הגברים, הרי שחוסר היכולת לשחרר היא הפוליו של הנשים. למה דווקא לנשים קשה להשאיר את העבר מאחור לטובת התחלה חדשה? ובכן, נראה לי שהשאלה הנכונה היא איך לעזאזל לגברים זה כל כך קל? תגידו, אתם מגיעים עם כפתור off לאהבה או משהו? אולי תגלו לנו איפה הוא ממוקם? חיפשתי אבל כל מה שמצאתי הוא את כפתור ה-block בפייסבוק.

 

סליחה שאי פעם הייתי איתך בכלל

אני לא רוצה לבקש סליחה אלא לאחל לה שתמות ביסורים".

 

מהמחקר הקטן שערכתי נראה שאנחנו פחות מצטערים על כך שפגענו באקס, ובעיקר מצטערים על כך שהוא פגע בנו. "סליחה שאי פעם הכרנו וטעיתי לחשוב שלא תפגע בי!", "סליחה שהכפשתי אותך בפייסבוק, הייתי צריכה לכתוב את שכתבתי לפסיכולוג שלך" - הן רק חלק מהדוגמאות לכעס המפעפע לאחר הפרידה, לעיתים גם שנים אחרי.

 

 

המשפטים האלה נאמרו ע"י אנשים כועסים ופגועים, שמרגישים שעל הצד השני לבקש סליחה ולא להפך, אבל גם במקרים בהם ביקשו אנשים סליחה מבן הזוג לשעבר, נראה שהם פחות הצטערו על כך שפגעו בו ויותר על כך שהתנהגותם גמרה את הקשר או הותירה אותם עם מטען שלילי כלפי עצמם.

 

"הייתי מבקשת סליחה מעצמי בעיקר" אמרה אחת הנשאלות, במשפט שמייצג בצורה הטובה ביותר את הסוגיה. הרי איך נצליח לבקש סליחה על כך שפגענו ולסלוח לצד השני על שנפגענו, אם לעצמנו אנחנו כה מתקשים לסלוח?

 

מסתבר שאנחנו מתחרטים על בחירות שגויות שעשינו בעיקר כשבסופו של דבר הן פגעו בנו, ואולי יום כיפור הוא הזדמנות מצויינת לבקש סליחה מעצמנו. למצוא את החמלה, הרכות וההבנה כדי למחול לעצמנו על הדברים שעשינו או שעשו לנו. ואתם, על מה הייתם מבקשים סליחה?

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
פעם היה לנו טוב. אני זוכרת
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים