בריטניה: 9 מתוך 10 אקדמאים מוצאים עבודה

האם המשבר באירופה משפיע על שוק העבודה בממלכה הבריטית? לפי סקר חדש שמפרסם ערוץ הסטודנטים בעיתון הגרדיאן הבריטי, 9 מתוך 10 בוגרי אוניברסיטאות בבריטניה שהשלימו את לימודיהם בשנים 2007-2005 השתלבו בשוק העבודה. במילים אחרות, רק 3.2% מן הבוגרים הנ"ל מוגדרים כמובטלים ולמעשה כשני שליש מהם ראו קשר ישיר בין לימודי התואר הראשון והשני למציאת עבודה ופיתוח מסלול קריירה.

• לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
  

על פי הסקר, שנערך על ידי חברת הסטטיסטיקה Higher Education, בקרב יותר מ-60 אלף בוגרי אוניברסיטאות, שיעור המובטלים בקרב הבוגרים בשנת 2005 היה 2.6%. בשנת 2007 טיפס שיעור המובטלים לעד 3.5%, אך היה עדיין נמוך ביחס לשיעור המובטלים במדינה כולה - שעומד על 7.8%.

בנוסף לכך, בחן הסקר את נתוני ההעסקה בתחומי לימוד שונים, והגיע בין השאר לממצאים הבאים: 89% מבוגרי בתי הספר לרפואה לרבות רפואת שיניים בשנת 2009 השתלבו בשוק העבודה לעומת 72% מבוגרי היסטוריה ופילוסופיה. באופן כללי, 83% מהנשאלים בסקר דיווחו כי הם מרוצים מהקריירה שלהם וכ-66% הביעו שביעות רצון מלימודיהם האקדמיים. מעבר לכך, 75% טוענים כי הקורסים הכינו אותם בצורה ראויה ומספקת לקריירה הטרייה שלהם.

"הכתבה לאו דווקא מגיעה ממקום אובייקטיבי"

האם הדשא בקמפוס באנגליה ירוק יותר? לא בטוח. "לתפיסתי, הכתבה בגרדיאן לאו דווקא מגיעה ממקום אובייקטיבי", טוענת קארין קאופמן, מנהלת המרכז להכוון תעסוקתי במרכז הבינתחומי הרצליה. "אני חושבת שמעלים את זה בגלל המשבר בכל אירופה, במדינות כמו יוון, איטליה, וזה השפיע גם על הצרפתים וגם על האנגלים. בהרבה מקומות אתה שומע שהמצב באירופה מאוד מטריד, ויש קבוצות של אנשים בעלי וחסרי השכלה שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה אחרי הלימודים.

"האיחוד האירופי מאוד מודאג, כי יש אנשים שסיימו לימודים ב-2007 ועדיין לא השתלבו בשוק העבודה. מגדלים שם פרזיטים שמודאגים מה יהיו איתם. לצורך העניין, יש קבוצה שלמה של אנשים שעקפה אותם והם יהפכו לחגורה שכל החיים תדשדש, זאת בעייה דמוגרפית מאוד רצינית.

"לכן אני מאמינה שהכתבה יותר באה להראות שנכון שיש הרבה מובטלים, אבל רוצים לעודד את מי שסיים את האקדמיה. אולי יש פה גם משהו תדמיתי למען האקדמיה - אם גם ככה אנשים לא מוצאים עבודה, קוראים להם לבוא וללמוד כי זה בטח יעזור להם ויגביר את הסיכויים שלהם למצוא עבודה. בעיניי יש פה משהו מגמתי שלאו דווקא מחובר לנתונים האמיתיים".

בישראל: 85% מבוגרי האוניברסיטאות עובדים

ומה קורה אצלנו? על פי סקר שביעות רצון שערכה המועצה להשכלה גבוהה לפני כשלוש שנים, נשאלו בוגרי אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ, בין היתר, גם אודות השתלבותם בשוק העבודה לרבות נתוני שכר. על פי תוצאות הסקר, למעלה מ-85% מבוגרי האוניברסיטאות שסיימו את לימודיהם בשנת תשס"ו (2006) עבדו במועד הסקר. בקרב בוגרי המללות האקדמיות שיעור המועסקים היה גבוה יותר ועמד על כ-92%.

אחד ההסברים לפער היה "כי שיעור הממשיכים ללמוד בקרב בוגרי אוניברסיטאות גבוה מבקרב בוגרי מכללות אקדמיות (9% לעומת כ-2% בלבד, בהתאמה-א"ב). הסבר אחר קשור להרכב תחומי הלימוד במוסדות השונים ולעובדה שבמכללות אקדמיות נלמדים מקצועות שמקלים על ההשתלבות בשוק העבודה.

לצפייה בגודל המלא . מקור: הלמ"ס

בנוסף לכך, באוניברסיטאות תופעת הבוגרים הממשיכים רק ללמוד ואינם עובדים, הייתה שכיחה יותר בקרב בוגרי מדעים והנדסה, 15%, מאשר בקרב בוגרי מדעי הרוח והחברה, כ-4% בלבד. לפי הסקר, הסיבות העיקריות לכך הן חיפוש עבודה, טיפול בילדים או בבני משפחה ושירות סדיר בצה"ל.

בוגרי מדעי הרוח והחברה עובדים בתחומים אחרים

בבדיקת תעסוקה לפי תחומי הלימוד בכל המוסדות עולה, כי 8% מבוגרי מדעי הרוח והמשפטים הם למעשה בוגרים שאינם עובדים ואינם לומדים. רוב בוגרי האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות התחילו לעבוד במקום עבודתם לאחר סיום הלימודים. בהקשר זה 9%-15% התחילו לעבוד במקום עבודתם עוד לפני תחילת הלימודים והשאר השתלבו בשוק העבודה במהלך הלימודים, לקראת קבלת התואר הראשון.

גם בסקר של המל"ג ישנה התייחסות לקשר שבין תחום הלימודים למציאת עבודה. הנתון הבולט הוא שכמחצית מבוגרי מדעי הטבע והחקלאות השתלבו בעבודה שאינה תואמת את תחום לימודיהם ואילו רק עשירית מבוגרי רפואה ומקצועות עזר רפואיים עבדו בזמן הסקר בתחום מקצועי שאינו תואם את לימודיהם. לעומתם כ-45% מבוגרי מדעי הרוח והחברה עובדים בעבודה שאינה תואמת את תחום לימודיהם.

לצפייה בגודל המלא . מקור: המל"ג

הבדלים בשכר לטובת גברים

ההבדלים בשכר בין גברים לנשים גם בא לידי ביטוי בסקר שפורסם בגרדיאן הבריטי; בכתה נטען, כי השכר הממוצע לבוגר אוניברסיטה עומד על 25 אלף ליש"ט בשנה לעומת 23,500 ליש"ט לנשים. בוגרי רפואה ורפואת שיניים משתכרים כ-30 אלף ליש"ט לשנה לעומת בוגרי אמנויות ועיצוב שמסתפקים רק ב-15 אלף ליש"ט בממוצע.

מתברר שפה אנחנו עשויים להתקשות לערוך השוואה למשק הישראלי. "השכר בארץ הוא בעייתי בהקשר הזה", טוענת קאופמן. "כשאתה מסתכל על מועדוני בוגרים בחו"ל, הם מפרסמים את נתוני השכר על הבוגרים שלהם בלי בעיה, בעוד שהישראלים לא מדברים על השכר שלהם. בטח שמוסד אקדמי בארץ לא יבקש מהבוגרים את השכר".

על פי נתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בנוגע למהלך לימודים והשתלבות בשוק העבודה של בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל בין השנים 1999-2008, השכר החודשי הממוצע בקרב גברים מקבלי תואר ראשון גבוה בהשוואה לשכרן הממוצע של נשים מקבלות תואר ראשון.

בנוסף לכך, מבין בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות, שכרם החודשי של גברים ונשים בוגרי מדעי המחשב הינו הגבוה ביותר, הן בשנת סיום הלימודים והן שלוש שנים לאחר מכן, בעוד ששכרם של בוגרי מדעי הרוח הינו הנמוך ביותר. מגמה דומה נמצאה גם בקרב בוגרי מכללות אקדמיות.

קאופמן: "אני חושבת שמה שכן מטה את הממוצע בשכר שבין גברים לנשים, הן בנות שעשו תואר ראשון וסיימו אותו בגיל 26 והחליטו לתכנן משפחה, להיכנס להיריון וכדומה. אז מתאים להן להוריד הילוך. בנוסף לכך, וזאת הכללה גסה, אפשר לומר שבכל הקשור למשא ומתן אגרסיבי בנושאי שכר ותנאי עבודה, הגבר מוכוון למטרה מסוימת ומצליח בה.

"אני חושבת שהמסקנה המרכזית מכל הסיפור הזה היא שבעוד שההורים שלנו הלכו ללמוד מתוך רצון ללמוד, כשאני מסתכלת על הילדים שבאים ללמוד פה היום הם אחרים. הם הרבה יותר מוכוונים לתוצאות. איך תיראה הקריירה שלי, מי יהיו החברים שלי לספסל הלימודים ומה תהיה הכנסה שלי".