הכי באזזזזז
    וידאו ynet
    סרטו של ניצן דרורסבא שלי ירה בעצמו. זה הסיפור שלו(סרטו של ניצן דרור)צילום: EPA, מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסטמי מנצח לפי שפת הגוף - נתניהו או הנייה?צילום: ניצן דרור, ולדימיר רוטנשטיין"ההרס מחזק את מעמד חמאס בעולם הערבי"(צילום: ניצן דרור, ולדימיר רוטנשטיין)
    לבעוט בגנב ולפזר לו את השיניים
    ותיקי ימ"ר ת"א נזכרו השבוע בדשא בימים שבוקר טוב לעבריין היה סטירה ושוטרים דחפו עצורים לבגאז'. מלחמתו של "המקרר" ב"בזבז" המתוחכם, השוד המתועד הראשון בישראל, כלוב התנינים המפחיד, ולמה נכנס קרמשניט עם יחזקאל אסלן לשירותים? מאה על 100 מזמנים שבהם "הכול היה מותר"

    חלקם בקבר, אחרים בכלא ויש חופשיים. איפה שלא יהיו, עברייני שנות ה-70, ה-80 וה-90 היו שמחים להיות השבוע זבוב על הדשא בפארק הירקון, בערב הנוסטלגיה לוותיקי ימ"ר תל אביב לדורותיה. לרובם כבר אין שיער, חלקם נעזרים במקלות הליכה והבריאות כבר לא מה שהייתה פעם. אבל הזיכרון נשאר החלק החזק בגוף של הבלשים. מאות גופות, אלפי ק"ג של סמים, כלי נשק בערמות ואינספור חקירות רגישות ניהלו האנשים האלה במהלך עשרות שנות קיומה של היחידה המרכזית של מחוז תל אביב. סיפור הפשע מהימים העליזים שנשמעו שם יכולים לשמש לכמה תסריטי קולנוע.

     

    מאה על 100 - הכתבות הקודמות

    לפוצץ את "טיב טעם". מלחמת הסופרים בת"א

    עדי המדינה שמסבכים את המדינה

    הכבוד של מרציאנו, הסיוט שלהם

    כנופיית הפורצים לקשישים

    הצצה נדירה: פחד מוות בעולם התחתון

     

    מייסד היחידה היה בנו של מייסד המדינה. עמוס בן גוריון, מפקד המחוז בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60, החליט להילחם בפשיעה הקשה והקים את מה שכולם זוכרים כ"המדור המרכזי". לימים זכתה היחידה לכינויים "המדור" ו"הצפונית", לנוכח העובדה שישבה בצפון הישן של תל אביב ופעלה מרחוב דיזנגוף. ב-2013 קל יותר לשמור על קשר, חבר שלח הזמנה ברשת לחבר ששלח לחבר, וכך מצאו עצמם כמה מאות שוטרים על אזרחי במדשאות, מריצים חוויות. הם סיפרו סיפורים שאילו היו מתרחשים היום, שוטרים רבים היו מוצאים את עצמם מודחים ונשלחים לכלא.

    ארליך ונורבר בתמונה ישנה מפשיטה על בית הימורים ()
    ארליך ונורבר בתמונה ישנה מפשיטה על בית הימורים 

    והשבוע - ארליך (משמאל) עם "המקרר" נורבר (צילום: מוטי קמחי)
    והשבוע - ארליך (משמאל) עם "המקרר" נורבר (צילום: מוטי קמחי)
    אחד ה"חתנים" המרכזיים של האירוע, שגם לתפקיד הזה איש לא מינה אותו, היה אפרים ארליך הידוע כ"קרמשניט" - שבימים אלה נמצא "בהשאלה" אצל שירותי הכיבוי. ארליך עשה הרבה בעיות לעבריינים אבל לא מעט גם לקציני משטרה כשחשף שחיתויות פנימיות. בין היתר הוא הוא פוצץ את פרשת האחים פריניאן והשוטר צחי בן אור, וגם תיעד את המפכ"ל דודי כהן נוסע ב-180 קמ"ש. החלום של קרמשניט לחזור לכחולי המדים ממש לא פג, וכשהוא נמצא בין חבריו קשה לעצור את התלהבותו.

     

    כולם באירוע דאגו להזכיר לקרמשניט איך בתחילת שנות ה-90 הוא נחשב לאימת המהמרים וחובבי הזונות כראש מחלק המוסר בימ"ר. אין קזינו שארליך ובלשיו לא ביקרו בו והחרימו את מכונות ההימורים הגדולות. חבריו של ארליך צחקו שכבר אז היה לו קשר לכיבוי אש והזכירו את התמונות המפורסמות שלו שופך בנזין על המכונות ושורף אותן: "פעם היית עושה שריפות, היום אתה מכבה".

     

    ליד ארליך עמד מי שכונה "המקרר". איציק נורבר. איש גדול שגם היום אי אפשר לטעות בממדיו ולחוש את כוחו. פעם, מספרים הבלשים, הכול היה אישי. כמעט לכל פושע היה סיפור עם קצין שלקח אותו כפרויקט. לנורבר האגדי כולם זוכרים את מערכת היחסים עם חיים חג'ג', שנודע בכינויו "בזבז". בשנות ה-80 וה-90 נחשב בזבז לעבריין עם מוח מבריק וביחידה המרכזית ייחסו לו מעשי שוד רבים בגוש דן. הוא זכה לליווי צמוד של "הסמויה", יחידת העוקבים של הימ"ר.

     

    במהלך מרדף אחריו בפתח תקווה נורה בזבז על ידי שוטרים ונפצע, ובהמשך תבע את המשטרה וקיבל פיצוי גדול. אבל בזבז, שיש לו מקום בולט בהיסטוריה של ימ"ר תל אביב, זכור בעיקר בגלל שהצליח לעלות על מיקומה של היחידה הסמויה ואף הציב לאנשיה מארב. במקום שאנשיה יעקבו אחריו, הוא נראה יושב מול הקריה ועורך רישומים של מכוניות העוקבים. הודעה על כך הגיע לנורבר וצוותו, שמיהרו למקום. הם התנפלו עליו במכות רצח, "כי אז היה מותר הכול", הסבירו השבוע על הדשא באירוע.

     

    העצור "נפל" במקרה מהחלון

    סיפור נוסף על מעללי נורבר קשור לבלש אחר, שנחשב לאחד האמיצים והפעלתנים - נתי להב. הוא לא היה גדול מימדים, אבל להב לא פחד להתעמת עם עבריינים ואף חיפש את זה. בשנות ה-80 זוכרים לו כולם איך כמעט איבד את חייו, במרדף אחר גנב שברח מבת-ים עד לוד. כשהבין הגנב שהוא במעקב, נמלט לתוך בית הקברות בלוד. להב לא חשב פעמיים ורץ אחריו, העבריין גדל הגוף הבין שהשניים לבד והחל להכות את להב מכות נמרצות. ממש בדקה ה-90, כשהתוקף רוכן מעל להב, הגיח נורבר שהיה חלק מצוותו, ובלי לחשוב פעמיים נתן לגנב בעיטה "שפיזרה לו את השיניים בין הקברים".

    שניים מהדל"תים - יהודה דורי וזכי דנה (צילום: מוטי קמחי)
    שניים מהדל"תים - יהודה דורי וזכי דנה (צילום: מוטי קמחי)
     

    נראה שהחבר'ה מתענגים על התקופה שבה היה להם יד חופשית יותר, תרתי משמע, בטיפול בפושעים. כולם זכרו את האגדות על "שלושת הד"לתים" (מהאות ד') משנות ה-70: זכי דנה, יהודה דורי ואלי דדון (ז"ל) שהטילו את אימתם על עברייני תל אביב. אצלם בוקר טוב לעבריין היה סטירה, וסיורי מכות עם עבריינים בחוף הים דבר שבשגרה. כשעציר שתפסו השתולל בתחנת המשטרה, הוא נלקח לבניין בדרום העיר ושם במקרה "נפל" מהקומה השנייה ונפצע בינוני. כשהבין שיש לו עסק עם משוגעים הצביע על מקום המחבוא של הרכוש שגנב, בבית הקברות המוסלמי. הדל"תים עמדו על המקרה הזה לדין משמעתי ונשלחו ל-21 ימי מעצר, שלאחריהם חזרו לשירות.

     

    שיטות פעולה אלימות זכו בימים ההם להנחות. דורון פרל, אחד הבלשים הנמרצים בימ"ר, עקב בשנת 83' אחר פורץ סידרתי. כשהסמויה דיווחה שהחשוד יוצא מעוד דירה שאליה פרץ ברמת גן, פרל פשוט תיקל אותו באמצע הרחוב. הפורץ ניסה להתנגד – אז פרל "הכניס" אותו לניידת דרך השמשה האחורית, שאותה ניפץ עם ראשו של החשוד.

     

    נורבר וחבורתו כיכבו גם בחלק הזה של ערב הזיכרונות. כשיצאו למעצרים בניידות "פורד קורטינה" והמקום במושב האחורי לא הספיק, היו מכניסים עצור לתוך תא המטען ונוסעים למטה המחוז. כן, פשוט עם עצור בבגאז'. מישהו גם זרק באחת השיחות סיפור על חשוד בשוד שנלקח לגן החיות בתל אביב, שם פתחו במיוחד בשבילו את כלוב התנינים כדי שיפחד וידבר.

     

    פג'ו 204 מקרטעת בעקבות המרצדס של אסלן

    בשיחות על הדשא בפארק רצו כמובן גם השמות המיתולוגיים של עולם הפשע. לא, דומרני, שירזי אברג'יל וחבריהם, שעוד היו בגן. בעיקר שמעיה אנג'ל, יחזקאל אסלן, זאב רוזנשטיין והאלפרונים שהיו בתחילת דרכם. 

    יחזקאל אסלן עם עורך דינו אריה שרעבי. נתפס בנהיגה (צילום: מיכאל קרמר)
    יחזקאל אסלן עם עורך דינו אריה שרעבי. נתפס בנהיגה (צילום: מיכאל קרמר)
      

    החבר'ה נזכרו איך ניסו במשך שנים לתפוס את אסלן, שנחשב למלך הבלתי מעורער של תל אביב. אבי נוימן, אפרים ארליך והאחרים היו יושבים עליו ימים על ימים ולא מוצאים כלום. עד שארליך הבריק יום אחד והחליט על תרגיל, שבהמשך הוביל לשיטת עבודה סדורה של המשטרה במלחמה נגד ראשי ארגוני הפשע: "אם לא בפשע, בוא נתפוס אותו בנהיגה".

     

    בימ"ר ידעו שאסלן משתמש מדי פעם בקוקאין, והחליטו לארוב לו כשנהג. כך מצאו עצמם הבלשים עוקבים עם הפג'ו 204 המקרטעת שלהם אחרי המרצדס המשוכללת של אסלן ברחבי העיר הגדולה. כשנעצר, חיכו נוימן וארליך עד שאסלן יואיל בטובו להשתין, ויוכלו לקחת את הנוזל לבדיקת סמים. בגלל התחכום, מספרים בימ"ר, ארליך לא האמין לו - והיה נכנס עם אסלן לתוך השירותים, לראות שהוא לא מערבב את השתן עם מים. "אין מה לעשות, עבודה זה עבודה", מסביר ארליך. וכך היה אסלן לראשון העבריינים הבכירים שהופלל על שימוש בסמים בזמן נהיגה. במהלך אותו משפט, כשהוא כמובן חמוש במיטב עורכי הדין הפליליים, נגמר "הרומן" של אסלן עם המשטרה: בפברואר 93' הוא נרצח בידי יריביו לעולם הפשע. 

    "ידיעות אחרונות", 25 בפברואר 1993 ()
    "ידיעות אחרונות", 25 בפברואר 1993 
     

    כאן נכנס לסיפורי המורשת של הימ"ר זאב רוזנשטיין, שנעצר כחשוד בהזמנת רצח אסלן, ואחר כך אף ירש את התואר המפוקפק "היעד מספר 1 של משטרת ישראל". מתיק רצח אסלן רוזנשטיין כרגיל החליק להם, אבל נוימן, מפקד הימ"ר הנוכחי גדי אשד ואלי אסייג, מפקד ימ"ר חוף, שבילו אלפי שעות וחייבים לא מעט מדרגתם למרדף המתוקשר אחרי העבריין המפורסם, המשיכו לחפש אותו.

     

    אשד הצליח בסופו של דבר לרקום מהלך של שיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקנית למלחמה בסמים, ושכנע אותם שרוזנשטיין עומד מאחורי קו ייבוא סמים לארצות הברית. האמריקנים נתנו כתף לאנשי הימ"ר, עד שבנובמבר 2004 שמו את ידם על "הסנדק" הישראלי והסגירו אותו לארצות הברית. מאז ועד היום הספיק "הזאב" לחזור לרצות את עונשו בישראל אחרי שנשפט ל-17 שנות מאסר (כולל על תיק הזמנת רצח שצורף במהלך התקופה), ולא ראה עדיין אור יום כאדם חופשי. 

    אבי נוימן, גדי אשד ואלי אסייג. תפסו את רוזנשטיין (צילום: מוטי קמחי)
    אבי נוימן, גדי אשד ואלי אסייג. תפסו את רוזנשטיין (צילום: מוטי קמחי)
     

    מי ש"נשרף" - נכשל

    שיטות העבודה שהומצאו בשנות ה-70 וה-80 הפכו עם השנים למשוכללות יותר. אז לא היו לבלשים סמארטפונים. היו מחייגים מטלפונים ציבוריים כדי להזעיק כוחות תגבור, וגם המעקבים אחר העבריינים היו קשים יותר. כל מי שפגש על הדשא בפארק את יורם רודמן, שנחשב לאגדה בתחום העיקוב, זוכר את המבחנים הקשים שעבר על מנת להפוך לסמוי. במבחן הגמר היה בעצמו יוצא לרחוב ומבקש מהחניכים בימ"ר לעקוב אחריו. מי שהיה "נשרף" על-ידי רודמן - נכשל.

     

    היום כל עבריין מתחיל יודע שכדי לחמוק מתפיסה הוא קודם כל חייב לשתוק לפני, במהלך ואחרי ביצוע הפשע. לפני 30-20 שנה זה היה הרבה יותר קשה, אבל קשישי הימ"ר נשבעו על הדשא שהסיפור המיתולוגי על דודי חבקוק, שהפליל עבריין בתוך ג'קוזי, הוא אמת לאמיתה. חבקוק נחשב בשנות ה-80 וה-90 למומחה מספר אחת בכל הקשור להקלטות. שלא כמו המכשירים המשוכללים של היום והאזנות הנפח (שבהן הטלפון משמש כמיקרופון מקליט), אז האמצעים היו פרימיטיביים ובולטים הרבה יותר. למרות זאת, כשהגיעו אל חבקוק חוקרי התשאול ואמרו לו שיש סוחט שמתכוון להיפגש עם הנסחט שלו - הוא קפץ על המשימה. גם כשהתברר שהפגישה נקבעה בתוך ג'קוזי, חבקוק לא נרתע. הוא זימן אליו את הנסחט, התקין לו על הגוף - במקום צנוע - מכשיר הקלטה ושלח אותו לג'קוזי עם העבריין. הסחיטה תועדה.

     

    יורם רודמן וקרמשניט, השבוע. אשף המעקבים (צילום: מוטי קמחי)
    יורם רודמן וקרמשניט, השבוע. אשף המעקבים (צילום: מוטי קמחי)
     

    מקרה אחר שקשור לטכנולוגיה הזכיר לשוטרים הוותיקים שוב את "בזבז", שהיה מעורב במה שהוגדר כשוד המתועד הראשון בישראל. במסגרת המעקב אחריו הבינו הבלשים כי יחד עם האחים אבו-זמיל הוא מתכנן לשדוד סוכן תכשיטים ברמת גן, ולהשתמש במכונית הונדה מסוימת. במהלך מבריק, רודמן התקין יחד עם צוותו מכשירי ציתות והאזנה בתוך הרכב, ששידרו היישר לחפ"ק.
    כמה ימים עברו, ובזבז והחבר'ה יצאו לדרך. בחדר האזנות הקשיבו היטב, ושמעו כי החבורה מתכוונת למכור את התכשיטים לסוחר שנמצא באחד מאולמות האירועים בראשון לציון.

     

    צוות שכלל את נוימן, ארליך והבלש אשכולי מיהר לכיוון אולם האירועים על מנת לתפוס את השודדים על חם עם הסחורה הגנובה. השוד אכן בוצע, הבלשים נסעו מהר והספיקו להגיע דקה לפני בזבז וחבורתו. השודדים נכנסו, הבחינו ברכב הבילוש ופתחו במנוסה. לימים יסופר שנוימן רצה לירות על גלגלי המכונית של בזבז, אבל ארליך מפקד המבצע אמר "עזוב, אנחנו נביא אותו". ואכן, כל השלושה נתפסו זמן קצר לאחר מכן. אמנם מהתכשיטים הם הספיקו להיפטר, אבל ההקלטות מהמכונית פוענחו והובילו להרשעה. בזבז נשמע שם אומר לאבו זמיל שותפו "המנאייק (כינוי של עבריינים לשוטרים) פה. סגור ת'מזגן, סגור ת'רדיו ותן גז".

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה לבעוט בגנב ולפזר לו את השיניים
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      רישום פלילי
      ארליך ונורבר בעוד פשיטה על קזינו
      צילום: דוד רובינגר "ידיעות אחרונות"
      מייסד היחידה, עמוס בן גוריון ז"ל
      צילום: דוד רובינגר "ידיעות אחרונות"
      פרופורציה
      ynet ספיישל
      מזג אוויר
      המייל האדום
      בלוגוס