שתף קטע נבחר

בזכות תרומת ענק: הטכניון יקים מכון בסין

תרומת ענק בסך 130 מיליון דולר, מהקרן של המיליארדר הסיני לי קא-שינג, תאפשר הקמה של מכון טכנולוגי של הטכניון ואוניברסיטת שנטאו. בסמוך למכון יוקם מרכז חדשנות שיחבר חברות סיניות עם טכנולוגיה ישראלית. נשיא הטכניון: הסינים מעריצים את היכולת הישראלית לחדשנות

הטכניון ואוניברסיטת שנטאו יקימו מכון אקדמי-טכנולוגי משותף בסין שיעסוק בתחומי ההנדסה, המדעים ומדעי החיים. המכון החדש יקרא "מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה" והוא יוקם הודות לתרומת ענק בסך 130 מיליון דולר מהקרן של המיליארדר הסיני לי קא-שינג, העומד בראש תאגיד האצ'יסון. מדובר בתרומה הגדולה ביותר שקיבל הטכניון בתולדותיו, ואחת התרומות הנדיבות ביותר בהיסטוריה של ההשכלה הגבוהה.

 

 

החל משנת הלימודים הבאה יציע מכון טכניון-גואנגדונג לטכנולוגיה מסלולי לימוד לתואר ראשון בהנדסה אזרחית וסביבתית ובמדעי המחשב. שפת הלימוד בו תהיה אנגלית ואנשי הסגל שילמדו בו יגויסו מאוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בזמן הקמת הקמפוס ילמדו הסטודנטים הראשונים של המכון בטכניון במשך שנתיים, ויחזרו לשנטאו בשנה השלישית.

 

המכון ואוניברסיטת שנטאו יקיימו מחקר משותף במדעי החיים, במטרה להתמודד עם אתגרים מרכזיים בתחומי החברה ואיכות החיים כמו ליקויים במערכת הבריאות ואי דיוקים באבחון רפואי, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. עד 2020 יחל המכון להציע קורסים נוספים בתחומי הנדסה אחרים ביניהם: הנדסת מכונות או הנדסת חלל.

 

בסמוך למכון הטכנולוגי החדש יוקם מרכז חדשנות שיחבר חברות מגואנגדונג עם חדשנות טכנולוגית ישראלית, ויקדם חדירת טכנולוגיות ישראליות לסין ופיתוח משותף של חדשנות ויזמות.

 

התרומה מקרן לי קא-שינג בסך 130 מיליון דולר תוקדש לשיפור תשתיות ולקידום תכניותיו של הטכניון לרווחת הסטודנטים והסגל בקמפוס בחיפה, החיוניים לקידום הקמת המכון בסין.

 

מחוז גואנגדונג ועיריית שנטאו הקציבו 900 מיליון יואן (כ-147 מיליון דולר) לבנייתו של המכון ולהפעלתו הראשונית. בנוסף, הוקצו למכון 330,000 מ"ר שעליהם ייבנה המכון, בסמוך לאוניברסיטת שנטאו.

 

"גשר ישראלי בסין"

"יש פה שינוי היסטורי במעמד הטכניון", אמר היום (א') נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. "הפכנו להיות מודל לאוניברסיטה ששינתה את פני הכלכלה במדינה בה היא נמצאת. אנו נבחרנו לקחת על עצמנו מבצע אדיר ולהקים גשר ישראלי בסין, כאשר השותפים שלנו הם אוניברסיטה סינית שהוקמה בחסות אחד האנשים העשירים והנדיבים בעולם, ומחוז ההיי-טק של סין".

 

לביא הוסיף: "אנו נארח סטודנטים וחוקרים סינים, והסטודנטים שלנו יחשפו גם לתרבויות אחרות וגם למערכות ידע אחרות. אנו חיים בעידן בו מיליוני סטודנטים לומדים מחוץ למדינה בה הם חיים, הכל פתוח. הסינים מעריצים את היכולת הישראלית לחדשנות, ולא בכדי בצמוד לקמפוס יוקם פארק טכנולוגי לחברות ישראליות שמעוניינות לפעול בסין. זו תהייה מן ישראל קטנה בלב סין, זה יקל על החברות לפעול בסין, זה יביא מרוח החדשנות של ישראל לסין".

 

לביא ציין כי הטכניון יכשיר את סגל ההוראה שילמד בקמפוס ויבנה את תוכנית הלימודים. "היה להם חשוב שאנו נפתח את תוכנית הלימודים ושהיא תהייה ברמה שנלמדת היום בטכניון. מחמם את הלב לראות כיצד מסתכלים עלינו כעל גורם שיוכל לעשות רפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה בסין".

 

מזכר הבנות להקמת המכון ייחתם היום בתל אביב על ידי נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, רקטור אוניברסיטת שנטאו פרופסור גו פאיהואה, יו"ר הקרן לי קא-שינג, ושר המדע יעקב פרי. הוא יובא לאישור הרשויות המתאימות בטכניון ובסין.

 

"דוגמא ומופת לאוניברסיטאות בסין"

אוניברסיטת שנטאו הוקמה ב-1981 במחוז גואנגדונג בדרום מזרח סין. היא מפעילה עשרה בתי ספר ומכללות, חמישה בתי חולים ו-21 מחלקות אקדמיות, ומציעה 36 מסלולים לתואר ראשון, 84 מסלולים לתואר שני ו-25 מסלולים לדוקטורט. באוניברסיטה לומדים 9,448 סטודנטים.

 

לי קא-שינג אמר: "בעולם החדש של גבולות דינמיים, לעיתים נדמה שכוחה המשתנה, המדהים והעצום של הטכנולוגיה הוא מעין שרביט קסמים, המוליד שיטות חדשות והזדמנויות חדשות בתחומים רבים, ויוצר פתרונות חדשים לבעיות נושנות, במהירות שקשה לנו להדביקה.

 

"עם זאת, כולנו יודעים ששרביט קסמים לעולם שואב את כוחו מן הקוסם המחזיק בו. הקסם נובע מן היכולות הפנימיות, לא מכוח חיצוני. עלינו מוטלת האחריות להשקיע ברפורמות בחינוך, שיעצימו את אותן יכולות פנימיות ויאפשרו את המשך מימושו של הפוטנציאל האנושי, את בנייתה של חברה עתירת-ידע ואת יצירתה של איכות חיים בת קיימא לכל". 

 

פרופסור גו פאיהואה, רקטור האוניברסיטה אמר: "תרומתו של הטכניון, הסטודנטים וסגל החוקרים שלו לקידום המשק הישראלי באמצעות מחקר וחדשנות, יכולים להיות דוגמא ומופת לאוניברסיטאות בסין. אם אוניברסיטאות רבות בגואנגדונג ובסין יפעלו כפי שהטכניון פועל בישראל, תתפתח בסין כלכלה המבוססת על יזמות וחדשנות". הפרופסור צופה כי בתוך עשר שנים יהפוך המכון לבית הספר הטכנולוגי הטוב ביותר במחוז גואנגדונג, ובתוך עשרים שנים – לאחד מבתי הספר הטכנולוגיים הטובים בסין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
הטכניון
צילום: אלעד גרשגורן
צילום: gettyimages
לי קא-שינג, המיליארדר שתרם לטכניון
צילום: gettyimages
מומלצים