ויתורים מובילים להפקרה

ההתפתחויות האחרונות ביחסי ארה"ב איראן צלצלו חזק בפעמוני אזעקה. השבוע קיבל עם ישראל המחשה מעוררת חלחלה כאשר הוכח בעליל שככל שממשלת ישראל מוכנה ליותר ויתורים, כך גדלה הנכונות של ארצות הברית להפקיר את ביטחונה של מדינת ישראל.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אנחנו הילדים של עודף, שנת 83 / שלומית עצבה

תדע כל אם עברייה / אריאנה מלמד

נשיא ארצות הברית ברק אובמה מתייחס לשתי בעיות עיקריות שלדעתו גורמות לאי-שקט במזרח התיכון: התגרענות איראן והסכסוך הישראלי-ערבי. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו יצא לארצות הברית כאשר גולת הכותרת המלווה את מסעו היא ההתמודדות עם עידן חדש של התפייסות בין וושינגטון לטהרן. האם יצליח נתניהו להחזיר את אובמה למסלול של החמרת הסנקציות על איראן? האם יוכל להכתיב לאובמה ולעצרת האו"ם "סדר יום גרעיני" תוך התעלמות מהמשא ומתן שמנהלת שרת המשפטים ציפי לבני עם הפלסטינים?

פגישה שהיא מסלול זרוע מוקשים(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

נתניהו צועד במסלול שבו טמונים שני מוקשים גדולים. המוקש הראשון הוא הגרעין האיראני. אובמה לא ימהר לזגזג ולחזור אל מדיניות של סנקציות כלכליות ואיומים צבאיים על איראן מיד אחרי שהחל בחיזור גורלי אחרי רוחאני. גם אם נתניהו הציג בסודי סודות נתונים מרעישים על אודות פיתוח הגרעין האיראני, אובמה ודאי קיבל את העדכון בכובד ראש אדיש. כלומר, התשובה ברורה: בנסיעתו הנוכחית נתניהו יפסיד במערכה הדיפלומטית בכל הקשור לגרעין האיראני.

המוקש השני הוא המשא ומתן עם הפלסטינים. בנושא זה יצא אובמה מאדישותו ויגלה משנה מרץ על מנת ללחוץ על ישראל לסגת מיהודה ושומרון. גם כאן התשובה ברורה ואינה מיטיבה עם ישראל. נשיא ארצות הברית מנתב את השיח עם ראש ממשלת ישראל דווקא לאפיק של המשא ומתן עם הפלסטינים כדי לטשטש את העובדה שעל ידי הרפיית הלחץ מהאיראנים הוא למעשה מפקיר את בטחונה של ישראל. 

לעצור את הבנייה שנבלמה. ארכיון (צילום: רויטרס)

אם היינו תמימים היינו שואלים כיצד ייתכן שנשיא ארצות הברית פוגע במדינת ישראל פעמיים, חושף אותה לסכנת השמדה על ידי מנהיג איראן באמצעות טילים ארוכי טווח ועל ידי הערבים ביהודה ושומרון באמצעות טילים קצרי טווח. אנחנו לא תמימים. עם ישראל נאלץ להתמודד פעמים רבות עם אדישות העולם ועם אכזריות מנהיגים שראו את הסכנות והשאירו אותנו לנפשנו. אנחנו גם רואים בראייה ברורה שנתניהו מנהל מדיניות הרת אסון למדינת ישראל. ראש הממשלה סבור שאם יתן לאובמה את ליטרת הבשר של יהודה ושומרון הוא יזכה לגיבוי ביטחוני מאמריקה אך הניסיון ההיסטורי מלמד כי ההיפך הוא הנכון. דווקא הנכונות שמגלה ישראל לוותר על עוד ועוד חבלי מולדת היא זו שמגמדת את מעמדה בעיני העולם ומאפשרת להגיע לשפל כזה שבו מפקירה ארצות הברית את עתידה של מדינת ישראל בידי מנהיג דתי קנאי ששואף למחוק את ישראל ממפת המזרח התיכון.

המצב אכן הסתבך. על מנת לצאת מהסבך צריך לנקוט בשיטה הבדוקה, לחזור מהר ככל האפשר אל הנקודה שבה הדרך עוד הייתה ברורה. הדרך הברורה היא המשך הבנייה והפיתוח במלוא רוחב ארצנו. זו הדרך שתחזיר למדינת ישראל את מעמדה ואת ביטחונה.

הטור נכתב לקראת כנס "מדינה אחת לעם אחד" של תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס, שבו יקראו מחר שרים, חברי כנסת ונציגים של עשרות גופי ימין לנתניהו לעצור את מהלך הוויתורים והנסיגות ולחזור למסלול הציוני המקורי של הקמת יישובים חדשים והתבססות ביהודה ושומרון.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il