שתף קטע נבחר

רופא מצרי - חסיד אומות העולם הערבי הראשון

ד"ר מוחמד הלמי פעל יחד עם פרידה שטורמן הגרמנייה להצלת ארבעה בני משפחה אחת בתקופת השואה. "הוא הצליח להתחמק מכל חקירות הגסטפו", כתבה אחת הניצולות לאחר המלחמה

יד ושם הכיר בד"ר מוחמד הלמי המצרי ובפרידה שטורמן הגרמנייה כחסידי אומות העולם. על פי הודעת המוסד, הלמי, רופא מצרי שהתגורר בברלין ונפטר בשנת 1982, הוא הערבי הראשון שזוכה בתואר זה. הוא פעל יחד עם שטורמן, שנפטרה אף היא, בלבה של גרמניה הנאצית במטרה להציל משפחה יהודית במהלך השואה. יד ושם פועל לאיתור קרובי משפחותיהם של השניים.

 

עוד בערוץ החדשות של ynet:

לחופש נולדו: שלושת האמריקנים באיראן

אורניום, סנקציות ואסד. מכשולים בדרך למו"מ

 

הלמי נולד בחרטום ב-1901 להורים מצריים. הוא הגיע לברלין בהיותו בן 21 כדי ללמוד רפואה. לאחר שסיים את לימודיו, עבד כאסיסטנט בבית חולים מקומי ובו זכה להכרה רבה מצד המנחים שלו. מכיוון שהוא לא נמנה עם הגזע הארי, הוא נחשב, על פי חוקי הגזע הנאציים, ל"חמי" (צאצא של חם, בנו השני של נח המקראי) וקידומו המקצועי נבלם. עובדה זו, ועמדתו הביקורתית הגלויה כלפי ראשי המשטר הנאצי, הגיעו לאוזני אנשי הגסטפו וב-1937 הוא פוטר מבית החולים, נאסרה עליו עבודה בבית חולים ציבורי כלשהו ואף נאסר עליו להינשא לארוסתו הגרמנייה. ב- 1939 נעצר הלמי עם אזרחים מצריים נוספים, אך הוא שוחרר לאחר כשנה בשל בעיות בריאותיות.

 

כאשר החלו השילוחים של יהודים מברלין, הייתה זקוקה אנה גוטמן בורוס בת ה-21, חברת משפחתו של הלמי, למקום מחבוא. הוא העניק לה מחסה בבקתה שהייתה בבעלותו ברובע בוך בברלין, וזו שימשה לה מקלט בטוח עד תום המלחמה. לפי מחקר שערכו אנשי "יד ושם", דאג הלמי להעבירה למקומות בטוחים יותר בעתות סכנה וכשהיה תחת חקירה משטרתית.

 

"ד"ר הלמי הסתיר אותי בבקתה שלו בברלין מ-10 במרס 1942 עד לסיום הקרבות", כתבה גוטמן אחרי המלחמה. "מ-1942 לא היה לי עוד קשר לעולם החיצון. לגסטפו היה ידוע שהלמי הוא רופא המשפחה שלנו. הם גם ידעו על קיומה של הבקתה שלו. הוא הצליח להתחמק מכל החקירות שלהם. במקרים רבים כאלה הוא הביא אותי למשך תקופות הסכנה למכרים שלו, שם הייתי כמה ימים במסווה של אחייניתו מדרזדן. לאחר חלוף הסכנה, הייתי חוזרת לבקתה. מה שהלמי עשה בשבילי היה מתוך נדיבות לבו ואהיה אסירת תודה לו לעולם".

 

הלמי הסתיר גם את ג'ורג' וג'ולי וור, אמה של אנה ואת בעלה מנישואיה השניים, ואת סבתה ססיליה רודניק. הוא סיפק למסתתרים שירותים

רפואיים וצייד אותם בתרופות, ודאג שרודניק תוסתר בביתה של שטורמן. האחרונה הסתירה את הסבתא בביתה במשך יותר משנה וחלקה עמה את מזונה הדל.

 

אחד מרגעי הסכנה הגדולים התרחש בשנת 1944, כשבני הזוג וור נתפסו וגילו בחקירתם כי הלמי סייע להם וכי הוא מחביא את גוטמן. הוא העביר אותה מיד לביתה של שטרומן והצליח להתחמק מעונש.

 

השניים הצילו את ארבעת בני המשפחה, שהיגרו לארצות הברית לאחר המלחמה. בשנות החמישים והשישים הם שיגרו מכתבי תודה חמים לברלין ובהם כתבו על פועלם של מציליהם. מכתבים אלו נמצאו בארכיון בברלין ונמסרו לאחרונה למחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם. הלמי נשאר בברלין, התחתן עם ארוסתו ונפטר ב-1982. שטרומן נפטרה עשרים שנה קודם לכן.

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
אילוסטרציה
צילום: רויטרס
תעודת חסיד אומות העולם
מומלצים