טום קלנסי: פרידה מאשף המותחנים
טום קלנסי ערבב בספריו אלמנטים של גבריות, מתח ומידע מדויק על חיי השירות החשאי של ארצות הברית, עד לכדי רקיחת נוסחה מושלמת של ספרי ריגול שפיצחו את סוד הז'אנר. גם אחרי שעבר למשחקי וידאו ומכר את שמו, תמיד נזכור לו את האיש שברא, שידע איך להציל את העולם
גם על קברו, לא יזכרו את "חוב של כבוד", אפילו לא בלחישה. יש דברים שמפחידים ומעוררים צמרמורת מיידית באנשים השקולים ביותר, והספר הזה של טום קלנסי, שבו מחבל (יפני, צריך להודות) מתרסק עם מטוסו בפיגוע התאבדות, שבו נהרג נשיא ארצות הברית, הוא ספר קשה מאוד לעיכול מאז ארועי ה-11 בספטמבר. תארו לכם, היפותטית, שבין-לאדן שאב את הרעיון מתוך מותחן של בכיר יצרני עלילות המתח-ריגול של ארצות הברית: אלוהים, איזו זוועה. מתאימה לכל היותר לעוד מותחן של קלנסי.
- הסופר טום קלנסי הלך לעולמו
יהיה עוד ספר אחד אחרון, שמועד יציאתו לאור נקבע לעוד חודשיים. איש לא יוכל לומר בוודאות אם קלנסי אכן כתב אותו, שכן כבר עשור וחצי היו לו סופרי-צללים שתיחקרו בפינצטה כל פרט טכני מאלפי הפרטים המצויים בספריו, שתירגלו פרודיות וחיקויים של סגנונו הענייני הרווי בקלישאות מתלהמות, ושכתבו את הספרים שלו בשמו. בשנים האחרונות הוא אפילו הסכים להודות שכותבים בשמו. בעקבות הופעתה של ג'יי.קיי רולינג בשדה המו"לות, קלנסי נאלץ לוותר על תוארו כמלך-מלכי המקדמות של עולם הספרות האנגלו-אמריקני. אבל אז כבר היו לו עיסוקים אחרים, נאים לא פחות מפרוזה: משחקי וידאו ומשחקי מחשב ומשחקי קופסה המבוססים על ספריו, להם מכר את שמו בחדווה. על פי השמועה, השם "טום קלנסי" כבר לא שייך לו מזמן, ככל שהדברים קשורים במשחקי מולטימדיה - כי הוא מכר את השם וקנה מניות בחברה שמייצרת רכבי חלל.
אבל אף אחד לא יוכל לקחת מן האיש שכתב 28 ספרים את הגיבור הגדול שלו, ג'ק ראיין, שמתחיל את חייו כאנאליסט בשירותי הביון של ארצות הברית ב"המרדף אחר אוקוטבר האדום", הספר הראשון של קלנסי שהפך מיד לרב מכר ענק. אחרי ארבעה ספרים נוספים בכיכובו של ראיין, רוויים בדם, בתמרות עשן, בטירור ובתככים בינלאומיים - הוא הופך להיות נשיא ארצות הברית. גם אם לא קראתם שורה אחת שלו, וודאי ראיתם את ראיין בכיכובו של הריסון פורד בסרטים שנעשו על פי "אוקטובר האדום", "סכנה ברורה ומיידית" ואחרים. נחוש וקפוץ שפתיים, שתקן ותכול עיניים, למוד טרגדיות ומהיר כברק, פטריוט בלי "משחקים פטריוטיים". זה האיש שיציל את ארצות הברית ואת העולם מפני אויביה האיומים של אומת האפשרויות הבלתי מוגבלות, שהם בדרך כלל האויבים שהלכו והתמעטו מולה, לאחר המלחמה הקרה, שבעצם מעולם לא הסתיימה עבור מעריציו של קלנסי.
חלק מתהילתו קלסי חייב להתפתחות המהירה של התעופה האזרחית, החל משנות ה-80 של המאה הקודמת. במילים אחרות: בכל חנות ספרים בכל שדה תעופה בכל מקום שמישהו קורא את השפה האנגלית או את אחת מחמישים השפות האחרות אליהן תורגם, תוכלו למצוא את ספריו של קלנסי, ולצדם אנשים שקוראים את ספריו. אין מותחני טיסה טובים מאלה, כפי שאוכל להעיד בעצמי: הגם שהז'אנר אינו חביב עלי, הגם שתפיסת העולם השמרנית-רפובליקנית-חובבת הנשק של קלנסי הפוכה משלי, הגם שהטסטוסטרון ממש נשפך מהדפים. אין כמו קלנסי לטיסות טראנס-אטלנטיות ארוכות. שיא "הקרא-וזרוק". שיא של ספרות שהיא עלילה נטו, עם דמויות קרטון מביכות בחד-ערכיותן, ועלילות מסובכות שיפיקו שריקות התפעלות מקמב"צים של סיירות, בכל מקום שיש בו סיירות.
נאמן לעצמו ולדמות שיצר, גם קלנסי היה פטריוט רפובליקני שמרן, חבר של כבוד כל חייו ב-NRA, ארגון שדוגל בזכותם
של אמריקנים לקנות רובים גדולים בסופרמרקט. אבל הוא גם היה ידען גדול בפרטים הקטנים של חיי השרותים החשאיים, וברור היה מקריאה בכתביו, שיש בין אנשיהם מי שמספר לו בדיוק, אבל בדיוק, איך-עושים-מה. הוא שאב את המידע, לא החסיר פרט, ושם הכל על הנייר. זה מה שככל הנראה גרם לו להיות סופר מצליח יותר מהסופרים שכתבו לצדו, פרוזה שהיתה באמת איומה ונוראה.
לא נורא. העיקר שהטובים מנצחים, הדגל מתנופף ברוח והריסון פורד נשבע אמונים. כן, הוא היה אשף בייצור אגדות לגברים מכל הגילאים, והם קראו אותן וראו אותן ושיחקו בהן. ועכשיו הוא יכול לחייך אל צרכניו מלמעלה, כי הוא לבדו יודע שאלו רק אגדות.
