שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shitterstock
    מאבק המכללות הטכנולוגיות: "המדינה במינוס"
    11% מהסטודנטים משתייכים למכללות שמנהלות מאבק על עתידן. "יש מחסור גדול בהנדסאים", מזהירים בהתאחדות התעשיינים - ויש מי שתוקף את משרד הכלכלה: "התקציב לא השתנה 30 שנה". סטודנטית לאדריכלות שסיימה תואר במשפטים: "לא בא להיות עוד עורכת דין"
    בעוד פחות משבועיים תיפתח שנת הלימודים האקדמית, אך נראה שדווקא עתידן של המכללות הטכנולוגיות שרוי באפלה. בשנים האחרונות נרשמת עלייה במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד במכללות אלה, ולהשאיר בצד את הרצון בתואר האקדמי הנכסף. אבל זה עדיין לא מספיק. חברות בתעשייה משוועות לעוד ידיים עובדות, ובהתאחדות התעשיינים מדווחים על מחסור גדול מאוד באנשי מקצוע.

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    הממשלה תחליט: מפעל אמוניה יוקם בנגב

    למרות הקצבאות: 'עובדים וחיים בעוני מחפיר'

     

    לפי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לרבעון הראשון לשנה זו קיים מחסור של 308 הנדסאים וטכנאים בתעשייה, ושל כ-2,500 במשק. גם בקרב רתכים ומסגרים נראה המחסור: 512 בתעשייה נכון לרבעון הראשון של השנה, ו-1,040 במשק. בקרב חשמלאים ומפעילי ציוד חשמל המצב דומה - מחסור של 224 עובדים בתעשייה ו-1,147 במשק.

     

    "כל אחד רוצה להיות רואה חשבון, עורך דין או סטארטאפיסט, ואנחנו מוצאים את עצמנו מלאים בנותני שירות, אבל במחסור גדול מאוד של הנדסאים", אומר ליאור לוי, מנכ"ל חברת "ביסקול", שמחזיקה במפעל לייצור תמרוקים ומפעל לייצור סוכרזית, ויו"ר האגף למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים. "כולם רצים למכללות למנהל עסקים ואף אחד לא רץ למכללות לטכנולוגיה, אבל אנשים שוכחים שהשכר בתעשייה לא נמוך והממוצע הוא 12 אלף שקל בחודש. נכון שנרשמת מגמה של עלייה במכללות הטכנולוגיות וזו מגמה נפלאה, אבל אנחנו במינוס והמדינה צריכה לפעול בנחישות לפתרון הבעיה הזו. אולי צריך לשנות את המשפט על האימא היהודייה שתרצה שהילדים שלה יהיו לא רק רופאים, אלא גם הנדסאים. זה לא פחות טוב".

     

    "יכולת לרכוש מקצוע מעשי בזמן קצר מאוד". אורט סינגאלובסקי (צילום: מוטי קמחי)
    "יכולת לרכוש מקצוע מעשי בזמן קצר מאוד". אורט סינגאלובסקי(צילום: מוטי קמחי)

     

    בישראל ישנן כ-60 מכללות טכנולוגיות שבהן לומדים יותר מ-24 אלף סטודנטים, המהווים 11 אחוז מכלל הסטודנטים בישראל. "האקדמיה מלמדת אותך לחשוב. המטרה שלה היא ליצור השכלה. לעומת זאת, העולם של המכללות הטכנולוגיות ממוקד במקצועיות ופרקטיקה. הלימודים שלנו מבוססים על עבודה, על מנת שיום למחרת סיום הלימודים יוכל הסטודנט להשתלב בשוק העבודה", אומרת ד"ר יוכבד פנחסי אדיב, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות ומנהלת המרכז לעיצוב וטכנולוגיה באריאל. "שתבינו עד כמה המחסור גדול: בעולם של י"ג-י"ד ישנם 5,000 סטודנטים לתואר הנדסאי. הצבא, שלא מצליח להסתפק בהם, מבקש מאיתנו לספק לו כוח אדם למשק".

     

    בפורום המכללות הטכנולוגיות מדווחים כי משנה לשנה חלה עלייה במספר הסטודנטים שמבקשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים. "לפני שמונה שנים התחלתי עם 500 סטודנטים והיום יש במכללה 1,600", אומרת פנחסי אדיב, "אנחנו רואים שהביקוש הולך וגדל והוא יכול לנבוע מכמה סיבות: הראשונה הדרישה במשק להנדסאים, השנייה - סטודנטים מתחילים להבין שהם יוצאים עם מקצוע ביד והסיבה השלישית היא שיש אנשים שמבחינת יכולות לא יכולים ללמוד באקדמיה וזה הפתח שלהם ללימודים".

     

    "אחי לא אהב חשמל ועשה הסבה". מיכאל דניאל
    "אחי לא אהב חשמל ועשה הסבה". מיכאל דניאל

     

    יוסי יאשי, מנהל מכללת אורט סינגאלובסקי, מנסה להסביר גם הוא את הבחירה ההולכת וגדלה ללימודי הנדסאים. "היתרון הגדול במסלולי ההכשרה המקצועיים הוא היכולת לרכוש מקצוע מעשי בפרק זמן קצר מאוד, ולהשתלב בשוק העבודה בתפקידים משמעותיים וברי עניין. עובדה זו עומדת בסתירה לאותה הילה הסוחפת אחריה בני נוער רבים ששואפים להגיע בראש ובראשונה למעמד אקדמי. אלה לימודים שלא בהכרח יכולים לתרום באופן ישיר ומעשי למשק בישראל ובדרך כלל משך הלימודים בהם ארוך פי שניים ויותר ממסלולי ההכשרה המקצועיים".

     

    יערה, סטודנטית בת 27, מחזיקה כבר בתואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, אבל בשנתיים האחרונות לומדת אדריכלות ועיצוב פנים באריאל. "מיד כשסיימתי את התואר במשפטים חוויתי את הרדיפה אחרי ההתמחות, ואחרי מחשבות רבות הבנתי שלא בא לי להיכנס לעולם שבו אהיה עוד אחת, עוד עורכת דין. לא הרגשתי שאני מוציאה מעצמי, שאני יוצרת. תמיד התעניינתי באדריכלות והחלטתי לעשות הסבה וללכת ללמוד משהו שאני גם אצור בו וגם אשתלב בתעשייה".

     

    בשנה שעברה הלימודים הושבתו למשך שבועיים. מכללת תל-חי (צילום: אביהו שפירא)
    בשנה שעברה הלימודים הושבתו למשך שבועיים. מכללת תל-חי(צילום: אביהו שפירא)

     

     

    מהנתונים ניתן לראות כי עדיין ישנם מקצועות מאוד ספציפיים שבהם ישנו רוב של גברים לעומת נשים, ולהפך. כך למשל הנדסת חשמל במרכז לעיצוב וטכנולוגיה אריאל לומדים 110 גברים, ואף לא אישה אחת. ברופין ישנם 73 גברים שלומדים רכב ואישה אחת בלבד. מגמה דומה ניתן לראות גם בשאר המוסדות. לעומת זאת, במקצועות כמו אדריכלות ועיצוב פנים, תקשורת חזותית וקולנוע וטלוויזיה נרשם רוב נשי. ובכלל, לפי הנתונים של המוסדות המצוינים בכתבה ניתן לראות כי בכולם לומדים יותר גברים מאשר נשים.

     

    שקמה לוי, 24, תחל במכללה האקדמית כנרת את לימודי השנה השנייה בהנדסה אזרחית. במגמה לומדים בסך הכול 108 סטודנטים, מתוכם שלוש סטודנטיות בלבד. "תחום הבניין נורא מעניין אותי, זה תחום שמתפתח מאוד בשנים האחרונות ואני די מחוברת אליו", אומרת לוי. "נכון שזה תחום שנחשב יותר של בנים ואני מודה שבהתחלה היו לי הרבה התלבטויות, חשבתי שאולי כדאי לפנות ללימודי אדריכלות, כי זה קצת יותר נשי, אבל בסוף החלטתי ללכת עם הלב. אז נכון שהרוב הכמעט מוחלט בכיתה הוא גברי, ונכון שיש מעט נשים שעוסקות בתחום הזה, אבל אנחנו מסתדרים מצוין ביחד, אני תורמת להם מהידע הנשי שלי והם תורמים לי מהידע הגברי שלהם".

     

    "אין ידיים עובדות". דני כפרי ואחד מילדיו
    "אין ידיים עובדות". דני כפרי ואחד מילדיו

     

     

    עידו חגאי, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת, ציין בהקשר זה כי "תחומי הלמידה בין המגדרים נובעים גם מהתעסוקה בשטח. יש תחומים שהם יותר פיזיים כמו הנדסת חשמל, מכונות, ובהם יש פחות כניסה של נשים. עם זאת, בהנדסה אזרחית אני מבחין בכניסה אטית של נשים למקצוע, ואפשר רק לברך על כך ולקוות שמגמה זו תימשך".

     

    בשנתיים האחרונות מצויות המכללות הטכנולוגיות במעין מה שנראה כמאבק על עתידן. "במשך 30 שנה לא השתנה תקצוב המכללות", מוחה פנחסי אדיב. "בכאב אני יכולה להגיד שמישהו במשרד הכלכלה פשוט נרדם בשמירה. על מנת שמכללה תוכל לפעול כראוי ולהוציא למשק אנשים טובים, היא צריכה מרצים מצוינים, כאלה שיושבים על גלגלי התעשייה והטכנולוגיה. בעוד אצלנו מרצה משתכר 100 שקל לשעה, מקבילו באקדמיה משתכר 300 שקל בשעה. אנחנו צריכים ציוד חדיש, ויש מכללות בארץ שלא צוידו כבר כמה שנים טובות. אין לנו יכולת כלכלית לתת מלגות לסטודנטים שלנו, שלא לדבר על שיעורי עזר ללקויות למידה".

     

     

    המכללות דרשו 40 מיליון שקל וקיבלו 20. מכללת אפקה בתל-אביב (צילום: מוטי קמחי)
    המכללות דרשו 40 מיליון שקל וקיבלו 20. מכללת אפקה בתל-אביב(צילום: מוטי קמחי)

     

    בשנה שעברה החליטו המכללות לעשות מעשה ועם פתיחת הלימודים שבתו למשך שבועיים. אז הם דרשו 40 מיליון שקל באופן מיידי לפתיחת השנה, ולבסוף קיבלו 20 מיליון. "סוכם שפעימה שנייה תהיה במהלך השנה, אלא שהדבר לא קרה. בנוסף סוכם שוועדה שהוקמה תגבש מודל תקצוב ותמכור נכון למכללות, שאת מסקנותיה תגיש במרס, אלא שהיא כשלה והמודל לא הוצג עד היום". נכון להיום, ולאחר דין ודברים, דורש פורום המכללות הטכנולוגיות תוספת של 140 מיליון שקל לבסיס התקציב לחמש השנים הבאות, ו-40 מיליון שקלים שיועברו לאלתר על מנת שיוכלו לפתוח את שנת הלימודים הקרובה.

     

    פנחסי אדיב אמרה עוד כי "בנוסף אנחנו דורשים רפורמה שתציל את המכללות הטכנולוגיות. אנחנו נמצאים במשא ומתן עם משרד הכלכלה, אבל הגענו למבוי סתום. משרד הכלכלה אמור לשמור עלינו ופשוט לא עושה זאת. מדובר באחריות של שר הכלכלה נפתלי בנט, שהתבטא לא פעם ואמר כמה ההשכלה הטכנולוגית חשובה. הוא חייב להתערב. כמו שזה נראה עכשיו לא תהיה לנו אפשרות לפתוח את שנת הלימודים. אין לנו שום עניין לפגוע בסטודנטים שלנו. הדבר היחיד שאנחנו רוצים זה לאפשר חוויית למידה איכותית וראויה".

     

     

    דני כפרי, בן 40 נשוי ואב לחמישה ילדים, לומד זה השנה השלישית לימודי הנדסאי כימיה במכללה הטכנולוגית באר שבע. "אני ביום עובד במפעלי ים המלח ובערב לומד", הוא אומר, "אני רואה את המחסור בעובדים מקצועיים. אם במפעל שלי מביאים רתך מרוסיה, כי אין בארץ רתכים מהסוג שאנו זקוקים לו - זה אומר הכול. זה אומר מחסור. זה אומר אין ידיים עובדות".

     

    כפרי מציין כי באופן אישי הוא חש שהדימוי של ההנדסאים במדינה די שלילי. "אנשים חושבים שמי שהולך ללמוד הנדסאי הוא פחות טוב. כשאני אומר למישהו שאני לומד הנדסאי כימיה, שואלים אותי למה לא מהנדס. יכולתי להיות מהנדס, אבל ההנדסאי הוא הפרקטיקה, ויותר מזה אני בטוח שאני יודע יותר טוב ממנו כימיה כמו שאני בטוח שהנדסאי חשמל יודע חשמל יותר טוב ממהנדס".

     

    משרד הכלכלה: "פועלים לתוכנית ארוכת טווח" 

    מיכאל דניאל, בן 28, לומד הנדסאי חשמל באריאל: "שני האחים שלי לומדים גם הם הנדסאי חשמל. זה משפחתי", הוא אומר, "תמיד התעניינתי בחשמל, למדתי זאת גם בתיכון והחלטתי להמשיך. אותי באופן אישי זה מאוד מעניין, אני אוהב את התחום. אחי הגדול, למשל, התחיל ללמוד כלכלה. הוא לא התחבר בכלל לחשמל, אבל התחיל לדבר
    עם אנשים במשק שסיפרו לו כמה מחפשים עובדים בתחום והוא עשה הסבה".

     

    אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "כרגע אנו במחסור אדיר של עובדים, והיכולת שלנו לפעול כמגזר יצרני נפגעת. יש צורך מיידי לשנות את התפישה בנושא הכשרת עובדים, ולהביא למצב שהמגזר יקבל עובדים שעברו הכשרה, על מנת לשפר את כושר התחרות, ואני מדבר באופן גורף על עובדים בתעשייה, מלונאות, בניין ועוד".

     

    ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "המשרד רואה חשיבות רבה בחינוך הטכנולוגי ופועל עם המכללות לבניית תוכנית ארוכת טווח, אשר תבטיח מצד אחד את שיפור המערכת, העלאת רמת ההכשרות, הצוותים ואמצעי הלימוד ומצד שני, גידול משמעותי במספר הבוגרים המדופלמים (העומד כיום על כ-40% בלבד) ומתן מענה איכותי ומתאים יותר לצורכי התעשייה והמשק. אמנם קיימים עדיין פערים בין הצדדים, אך המשרד מאמין כי בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא, נגיע יחד עם המכללות בזמן הקרוב למתווה משותף וטוב עבור עתיד החינוך הטכנולוגי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מאבק המכללות הטכנולוגיות: "המדינה במינוס""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביהו שפירא
    "מגמה נפלאה". מכללת תל-חי
    צילום: אביהו שפירא
    "די מחוברת לתחום". שקמה לוי
    צילום: גיל יוחנן
    השר בנט. "הוא חייב להתערב"
    צילום: גיל יוחנן
    ד"ר יוכבד פנחסי אדיב
    מומלצים