חתן הנובל הישראלי: "כשהיה צלצול - ידעתי"
פרופסור אריה ורשל התעורר ב-2:00 בלילה משיחת טלפון שבישרה לו כי זכה בפרס נובל בכימיה. בראיון לגלי צה"ל סיפר כי למרות שהוא לא מתגורר בארץ הוא עדיין מרגיש ישראלי. "הילדות שלי מדברות עברית", אמר. "ציפיתי לזה"
"הודיעו לי בשתיים בלילה. לא היו צריכים להגיד כלום. ברגע שהיה צלצול ידעתי". כך סיפר בצהריים (יום ד') בראיון לתוכנית "עושים צהריים עם יעל דן" חתן פרס נובל הטרי בכימיה, הישראלי-אמריקני פרופסור אריה ורשל. "אני בחלקי ישראלי. אני מבקר בארץ. אני מרגיש ישראלי. הילדות שלי מדברות עברית".
פרופסור ורשל הוסיף ואמר: "זאת הרגשה מאוד טובה. ציפיתי לזה, אבל זה אף פעם לא בטוח אם ולא בטוח מתי. מבחינת העבודה אני כנראה אמשיך לעשות אותו דבר כך שמבחינה זאת זה לא משנה. הכסף (מיליון דולר) הוא לא העניין, לא שאני הולך להחזיר אותו, אבל יש עליו מס הכנסה גבוה מאוד".
הזוכה הטרי ציין כי החל לעבוד על הנושא כבר ב-1962 כשהיה בטכניון "אבל לא ידעתי איך. מסוף שנות השישים התחלנו והדבר שעליו נתנו את הפרס למעשה נעשה ב-76".
יגאל ורשל, אחיו של זוכה הנובל הטרי, אמר בראיון ל-ynet: "אני מתרגש מאוד, בקושי יכול לדבר. שמעתי על הזכייה כשנסעתי באוטובוס. חשבתי שעובדים עליי - שזה 1 באפריל. פתאום קיבלתי טלפון מהנהלת חשבונות בקיבוץ, והם אף פעם לא מתקשרים אליי. אמרו לי שאחי זכה בפרס נובל.
"ידעתי שהוא מועמד כי כבר הרבה שנים הוא מועמד, ואמרו שככל שהוא נעשה מבוגר יותר, כך גדלים הסיכויים שלו. אבל הוא תמיד היה סקפטי לגבי הסיכוי. אשתו הייתה יותר אופטימית וגם היא אמרה שזה סיכוי של 10%".
האח הוסיף ואמר: "אין לי מושג על מה הוא זכה, משהו בביוכימיה. זה מסובך מדי אפילו לנסות להסביר". יגאל סיפר כי אחיו לא חי בישראל יותר ממחצית מחייו. "הוא ירד מישראל בגיל 34", אמר. "אחרי שירות קרבי כקצין קשר. הוא היה במכון ויצמן, אבל הוא אמר שקשה לו, שהסיכויים שלו להתקדם יותר טובים בחו"ל. שהמשכורות
יותר טובות. כבר 40 שנה הוא לא בארץ, אבל עדיין יש לו זכויות כאן. פעם שאלתי אותו אם הוא יחזור מתישהו - הוא אמר שהוא לא יחזור. לא יודע למה, כנראה שטוב לו שם".
אח נוסף של הזוכה הטרי, בנימין שלו, לא יודע להסביר על מה זכה פרופ' ורשל בפרס אבל מתגאה בהצלחתו.
"אחי כבר כמה שנים מועמד. בכימיה כבר הרבה שנים זכו חוקרים שעושים ניסיונות, והשנה הגיע זמן התיאורטיקנים, הגיע זמנו", אמר שלו. "יש התרגשות וגאווה גדולה. הוא היה קצין ונלחם בששת הימים בגולן וביום כיפור. התגלגל ככה שהוא יעבוד בחו"ל אבל הוא תומך נלהב של מדינת ישראל. זה הסתדר לו שם, כי לא היו לו יותר מדי הזדמנויות בארץ. דיברתי איתו, הוא מאושר מאוד וגאה מאוד. בזמן ההכרזה הוא היה בבית יחד עם בני המשפחה. איך הוא יחגוג? הוא ממשיך במחקר שלו, עובד 24 שעות על המחקר".
לפנייה לכתב/ת 
