די לסלקציה: מתי לתת צ'אנס לדייט נוסף?

השבוע ישבתי בבית קפה צפוף בת"א בשיא הלחץ. אומנם אינני אחת שתאזין בכוונה לשיחות של אחרים, אך את הדיאלוג בין שתי הבחורות שישבו לידי, אי אפשר היה אפשר לפספס.

"נו, אז איך היה הדייט אתמול?" שאלה הבלונדינית את השחרחורת, והשנייה ענתה לה בחצי חיוך ובחצי פרצוף מיואש: "הוא ממש חמוד והיה אחלה".

"אבל?"

"אבל אין מצב לדייט שני."

"למה?!"

"תראי, הוא באמת אחלה בחור - חכם, מעניין, יש לו עבודה טובה והיתה בינינו כימיה ממש טובה".

"נו אז מה הבעיה?"

"הוא פשוט התלבש מזעזע! זוועת עולם! אין מצב שאני יוצאת אתו ככה בציבור."

ואז התחיל ביניהן דיון שלם שנסב על אותה הדילמה: האם לפסול מישהו בגלל סגנון הלבוש שלו. נדהמתי מהדברים שאמרו ונורא התלבטתי אם להתערב בשיחה, כי מצד אחד הרגשתי ממש לא בנוח לעשות זאת, הרי אנחנו בכלל לא מכירות וזאת תהיה חוצפה מצדי להיכנס לשיחה הפרטית שלהן.

מצד שני, הכוונה שלי היתה טובה ורציתי לתת להן טיפ אמיתי לחיים. בסך הכל היא בחורה צעירה וכל החיים לפניה, ואני בתחום השידוכים כבר יותר מ-20 שנה, ורציתי קצת לפתוח לה את העיניים כדי שלא תפספס חלילה בחור טוב רק בגלל שטות כמו סגנון לבוש.

לא יכולתי להתאפק (זה היה חזק ממני) וכשראיתי שהן הזמינו חשבון, ניגשתי אליהן בעדינות, הצגתי את עצמי, התנצלתי מראש על החוצפה והבהרתי שהכוונה שלי היא אך ורק לעזור. אמרתי להן שבחיי הבוגרים ראיתי כל כך הרבה אנשים שמפספסים זוגיות טובה בגלל קריטריונים שטותיים ובסוף מצטערים על זה כל החיים, וחבל שגם היא תהיה אחת מהם.

ואז נאמתי נאום קצר על כך שהסטטיסטיקה מוכיחה שהזוגות שמחזיקים מעמד הכי הרבה זמן הם דווקא אלה שחשבו שלא יהיה דייט נוסף. לכן אני תמיד אומרת שכדאי לתת צ'אנס שני לכל אחד, גם אם המפגש הראשון לא הלך הכי טוב.

פסולי דייטינג

כמובן שיש קווים אדומים ונורות אזהרה שאם נתקלים בהם - ממש אין צורך לתת צ'אנס שני. למשל, אם את מזהה בדייט הראשון שהוא קמצן אמיתי - זה מכשול ענק (בהנחה שאת סולדת מקמצנים), כי זה לא משהו שאפשר לשנות בקלות. כמו כן, אם היא מייבשת אותך בשיחת טלפון ארוכה וסתמית בזמן שאתם בדייט - גם זה סימן גרוע ובדרך כלל מעיד על מישהי שמזלזלת באחר ומרוכזת אך ורק בעצמה. כנ"ל לגבי מקרים של יחס מתנשא או מזלזל שחוזר על עצמו במהלך הדייט כלפי הצד השני או כלפי הסביבה (כמו המלצרים לדוגמה).

הסימן הכי גרוע הוא כמובן שקרים. אני לא מתכוונת לשקרים לבנים קטנים או הגזמות שנועדו ליצור רושם, אלא ממש על מצבים של כמעט הונאה. אם הוא מספר לך למשל שהוא גרוש ובעצם הוא רק פרוד, או אם היא מספרת שהיא עובדת בתור מנהלת בכירה והיא בעצם פקידה זוטרה. אלה אגב, דברים שניתן לעלות עליהם אם אתם מספיק ערניים לשפת הגוף ולסתירות בין מה שהם מספרים על עצמם. עוד קו אדום שאני אישית מאוד רגישה אליו, הוא הזמנה הביתה על הדייט הראשון. בעיני זה מעיד על חוסר רצינות.

מתי כן לתת הזדמנות?

לעומת זאת, יש "פאדיחות" או בעיות שעשויות לצוץ במהלך הדייט ובהחלט אפשר להתגבר עליהן. דוגמה מצוינת לכך היא עניין הלבוש כמו הסיפור שפתחתי אתו. אני מבינה שיש אנשים שמאוד חשוב להם אופנה, סטיילינג ולוק מגניב, אני מבינה שזה בדמם ושטעם גרוע בלבוש יכול להוות עבורם turn off רציני, אבל זה משהו שאפשר לעבוד עליו. אל תפסלו אנשים רק בגלל סגנון הלבוש שלהם, זה ממש חבל! הרי אם חוץ מזה יש פוטנציאל לקשר, אז אתם יכולים לעשות "מייק אובר" לצד השני, והופ, פתרתם את הבעיה.

אם אתם מרגישים שהשיחה ביניכם לא ממש זורמת, אל תמהרו להסיק שאין ביניכם כימיה תקשורתית. יכול להיות שהתקיעות בשיחה נובעת ממצב של התרגשות או ביישנות בגלל שמדובר במפגש ראשון. אז גם אם היו ביניכם כמה וכמה שתיקות מביכות, אני ממליצה כן לתת צ'אנס לדייט נוסף במקרה כזה, בהנחה שיתר הדברים בצד השני כן היו לטעמכם.

וכך גם במקרה של העדר משיכה מינית - רוב האנשים אומרים שזה משהו שמרגישים בשניות הראשונות, וזה נכון. אך מניסיון, יש מקרים שבהם המשיכה מתגברת ככל שמכירים יותר זמן. לכן אם הדייט ממש זרם טוב, אבל הרגשתם שאתם לא הכי נמשכים זה לזו, נסו להיפגש שוב ולראות אם זה ישתנה בהמשך.

ואחרון חביב, אל תפסלו מישהו בגלל עניינים כמו דעות פוליטיות, דתיות וכד'. אני מכירה זוגות שהם פשוט הפכים מבחינת השקפות העולם שלהם והם מסתדרים מצוין. לפעמים דווקא הפערים האלה תורמים לאש בזוגיות, ואני מתכוונת לכך בהיבט החיובי.

לסיום, אני תמיד ממליצה לסמוך על האינטואיציות שלכם, אבל יחד עם זאת, בגלל שכל כך קשה היום למצוא זוגיות, עשו לעצמכם טובה וחשבו היטב לפני שאתם אומרים "לא" לדייט שני. יכול להיות שאם תאמרו "כן", בסוף תופתעו לטובה.

הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ובעלת רשת משרדי שידוכים "דו-לב".