נתן מתנה חצי מהבית והתחרט, אשתו תבעה

בעל העניק לאשתו במתנה מחצית מהזכויות במגרש שקנה ועליו נבנה ביתם, אך אחרי שנפרדו סירב לעמוד בהסכם. מה קבע בית המשפט?

עו"ד מגי הלפריןפורסם: 10.10.13 , 12:05

בעל קיבל במתנה מהוריו זכויות במגרש וחתם עם אשתו על הסכם ממון, לפיו במקרה שייפרדו יעניק לה רבע משווי הזכויות במגרש. הסכם זה בוטל, לאחר שהחליט לחתום על תצהיר מתנה, בו התחייב להעביר לאשתו מחצית מזכויותיו במגרש. בתצהיר התחייב שלא לחזור בו מהבטחתו.

עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet

השניים בנו על המגרש בית, בעזרת הלוואות של כמיליון שקל שנטלו במשותף. אלא שזכויות האישה בבית לא נרשמו, ככל הנראה בשל חששות הבעל. מאחר שהבית גרם למחלוקת, הבעל חתם על תצהיר מתנה נוסף, וגם הפעם התחייב שלא לחזור בו. אלא שעד היום לא נרשמו זכויות האישה בהתאם.

בעל יכול להתחרט על מתנה לאישתו?(צילום: shutterstock)

בני הזוג נפרדו בסופו של דבר, והאישה עתרה נגד בעלה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב - ודרשה בעלות על מחצית הבית. לטענתה, הבית נבנה מכספים משותפים והיא חתומה על ההלוואות כמו בעלה.

הגבר מצידו טען כי האישה לא זכאית לקבל את המתנה, לאור התנהגותה המחפירה כלפיו. לדבריו גרושתו העלילה עליו עלילות שווא נוראיות בדבר אלימות כלפיה וכלפי ילדיו, והרחיקה אותם ממנו.

עוד טען כי לא ניתן להחיל על בני הזוג חוקים אחרים מלבד חוק המתנה. מכיוון שחזר בו מהמתנה כדין, הרי שמלוא הזכויות בבית נותרו בידו. בכל מקרה, מעולם לא התכוון לשתף את האישה ברכושו - השניים לא ניהלו חשבון משותף, את המשכנתה הוא משלם לבדו והאישה לא תרמה דבר לבניית הבית, "לא ברוח ולא בחומר", כדבריו.

התנהגה באופן מחפיר?

השופט נפתלי שילה קבע בפסק הדין, כי הזכויות בבית היו למעשה סלע המחלוקת בין הצדדים לאורך השנים. בעוד שהאישה דרשה זכויות, הגבר חשש מהענקתן, ועשה זאת רק מתוך הרצון לשמור על הנישואים. הדבר עולה ממכתבים רבים שהוחלפו ביניהם בנושא.

לאחר שבחן את הנסיבות, השופט קבע כי העובדה שזכויות האישה בבית לא נרשמו אינה עילה לביטול המתנה, אך התנהגותה המחפירה - כן. האישה העלילה על בעלה עלילות כזב ופגעה בו וביחסיו עם הילדים באופן קשה. בכך יש די כדי להצדיק את ביטול המתנה.

מתנה לא - אבל מה כן?

יחד עם זאת, השופט הסביר שעל הצדדים חלים מערכות דינים נוספות מלבד חוק המתנה - בהם דיני החוזים, נאמנות, שותפות ושליחות.

התנהלות הגבר לאורך שנות הנישואים, מחזקת את הסברה שהתכוון לשתף את האישה ברכושו. מכתבים שונים שכתב מעידים כי ראה בה שותפתו לחיים ולרכוש. יתרה מכך, החתימה על תצהירי המתנה מחזקת את כוונת השיתוף.

ואם זה לא מספיק, הרי שהתנהלות הגבר, שרמזה לאישתו על כוונתו להעניק לה זכויות בבית, הובילה להסכמתה לחתום על הלוואות של יותר ממיליון שקל, ולביטול הסכם הממון הראשוני. זה כזכור העניק לה רבע משווי הזכויות בנכס.

השופט הסביר כי התנהגות התובעת, מחפירה ככל שהייתה, אינה שוללת את זכויותיה בבית. לכן התביעה התקבלה, והאיש נדרש לוותר על מחצית מהנכס ולשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.